‫שיחון‬

he ‫לעשות סידורים‬   »   ti ምድላው/ምግዛእ

‫51 [חמישים ואחת]‬

‫לעשות סידורים‬

‫לעשות סידורים‬

51 [ሓምሳንሓደን]

51 [ḥamisaniḥadeni]

ምድላው/ምግዛእ

[midilawi/migiza’i]

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫אני רוצה ללכת לספריה.‬ ናብ ቤት-መጽሓፍቲ ክኸይድ ደልየ። ናብ ቤት-መጽሓፍቲ ክኸይድ ደልየ። 1
n-b--bē----e-s-i-̣afit--k-h-----i ---iy-። nabi bēti-mets’iḥafitī kiẖeyidi deliye።
‫אני רוצה ללכת לחנות הספרים.‬ ናብ ዱኳን-መጽሓፍቲ ክኸይድ ደልየ። ናብ ዱኳን-መጽሓፍቲ ክኸይድ ደልየ። 1
n--i--ukw-n--m-t--iḥ--i---k-ẖ--i-i d--iye። nabi dukwani-mets’iḥafitī kiẖeyidi deliye።
‫אני רוצה ללכת לקיוסק.‬ ናብ ኪዮስክ(ንእሽቶይ ኣስቬዛ ዱኳን) ክኸይድ ደልየ። ናብ ኪዮስክ(ንእሽቶይ ኣስቬዛ ዱኳን) ክኸይድ ደልየ። 1
n--i-k-y----i(n-’-s-i-o-i -si-ēz- d------)---ẖ-yi---d--iy-። nabi kīyosiki(ni’ishitoyi asivēza dukwani) kiẖeyidi deliye።
‫אני רוצה לשאול ספר.‬ ሓደ መጽሓፍ ክልቃሕ ደልየ። ሓደ መጽሓፍ ክልቃሕ ደልየ። 1
h-ade mets’i--a-i ----k’aḥi-d-liye። ḥade mets’iḥafi kilik’aḥi deliye።
‫אני רוצה לקנות ספר.‬ ሓደ መጽሓፍ ክገዝእ ደልየ። ሓደ መጽሓፍ ክገዝእ ደልየ። 1
ḥ-d- ---s’---af--ki-ez-’i-de-i--። ḥade mets’iḥafi kigezi’i deliye።
‫אני רוצה לקנות עיתון.‬ ሓደ ጋዜጣ ክገዝእ ደልየ። ሓደ ጋዜጣ ክገዝእ ደልየ። 1
ḥ-d--g-z--’a kigez-’i--eli--። ḥade gazēt’a kigezi’i deliye።
‫אני רוצה ללכת לספריה לשאול ספר.‬ ሓደ መጽሓፍ ንክልቃሕ ናብ ቤት-መጽሓፍቲ ክኸይድ ደልየ፣ ። ሓደ መጽሓፍ ንክልቃሕ ናብ ቤት-መጽሓፍቲ ክኸይድ ደልየ፣ ። 1
h--de---ts’--̣--- -ikil-k-aḥ--n--- -ēt---e----h-a-it- -----yi-i d-l--e፣ ። ḥade mets’iḥafi nikilik’aḥi nabi bēti-mets’iḥafitī kiẖeyidi deliye፣ ።
‫אני רוצה ללכת לחנות הספרים לקנות ספר.‬ ሓደ መጽሓፍ ንክገዝእ ናብ ቤት-መጽሓፍቲ ክኸይድ ደልየ፣ ። ሓደ መጽሓፍ ንክገዝእ ናብ ቤት-መጽሓፍቲ ክኸይድ ደልየ፣ ። 1
ḥ-d--me--’iḥa---n---g--i-- n--i--ēt---ets’i-̣-fi---kiẖe---- -el-y-፣ ። ḥade mets’iḥafi nikigezi’i nabi bēti-mets’iḥafitī kiẖeyidi deliye፣ ።
‫אני רוצה ללכת לקיוסק לקנות עיתון.‬ ሓደ ጋዜጣ ንክገዝእ ናብ ኪዮስክ ክኸይድ ደልየ፣ ። ሓደ ጋዜጣ ንክገዝእ ናብ ኪዮስክ ክኸይድ ደልየ፣ ። 1
ḥad--ga-ēt-a------ezi-- ---- -īyosi-i-kiẖe-i---d--i----። ḥade gazēt’a nikigezi’i nabi kīyosiki kiẖeyidi deliye፣ ።
‫אני רוצה ללכת לאופטיקאי.‬ ናብ እንዳ ዓይኒ ክኸይድ ደልየ። ናብ እንዳ ዓይኒ ክኸይድ ደልየ። 1
na-i --ida--a---ī-k--̱ey-d- deliye። nabi inida ‘ayinī kiẖeyidi deliye።
‫אני רוצה ללכת לסופרמרקט.‬ ናብ ሱፐርማርክት ክኸይድ ደልየ። ናብ ሱፐርማርክት ክኸይድ ደልየ። 1
na-i -u----m----iti--i-̱eyidi---l---። nabi superimarikiti kiẖeyidi deliye።
‫אני רוצה ללכת למאפייה.‬ ናብ እንዳ ባኒ ክኸይድ ደልየ። ናብ እንዳ ባኒ ክኸይድ ደልየ። 1
n----in--- ---ī -iẖ-y----del-ye። nabi inida banī kiẖeyidi deliye።
‫אני רוצה לקנות משקפיים.‬ ሓደ መነጽር ክገዝእ ደልየ። ሓደ መነጽር ክገዝእ ደልየ። 1
h-a---m---t-’i-- --g--i-i --l---። ḥade menets’iri kigezi’i deliye።
‫אני רוצה לקנות פירות וירקות.‬ ፍሩታታትን ኣሊጫን ክገዝእ ደልየ። ፍሩታታትን ኣሊጫን ክገዝእ ደልየ። 1
f--ut-t-t-ni-a--ch’ani -i-ez-’- de--y-። firutatatini alīch’ani kigezi’i deliye።
‫אני רוצה לקנות לחמניות ולחם.‬ ንእሽቶይ ባንን እንጀራን ክገዝእ ደልየ። ንእሽቶይ ባንን እንጀራን ክገዝእ ደልየ። 1
n-’ishi---i-banin- -nij-ra-i kig---’- deli--። ni’ishitoyi banini inijerani kigezi’i deliye።
‫אני רוצה ללכת לאופטיקאי לקנות משקפיים.‬ ናብ እንዳ ዓይኒ ደልየ፣ መነጽር ንክገዝእ። ናብ እንዳ ዓይኒ ደልየ፣ መነጽር ንክገዝእ። 1
n-b---n----‘-y-nī deliye፣ m---ts---i-n-k---zi’-። nabi inida ‘ayinī deliye፣ menets’iri nikigezi’i።
‫אני רוצה ללכת לסופרמרקט לקנות פירות וירקות.‬ ናብ ሱፐርማርክት ደልየ፣ ፍሩታታትን ኣሊጫን ንክገዝእ። ናብ ሱፐርማርክት ደልየ፣ ፍሩታታትን ኣሊጫን ንክገዝእ። 1
nabi -u--r--a--k-t----l-ye፣ f-r-t-t-t-n--alīch-a-i-nik-g-zi--። nabi superimarikiti deliye፣ firutatatini alīch’ani nikigezi’i።
‫אני רוצה ללכת למאפייה לקנות לחמניות ולחם.‬ ባንን እንጀራን መታን ክገዝእ ናብ እንዳ ባኒ ደልየ፣ ። ባንን እንጀራን መታን ክገዝእ ናብ እንዳ ባኒ ደልየ፣ ። 1
b-ni-i i-i--r-ni -e-a-i--ig--i-- -a-i---ida ---ī d-li--፣ ። banini inijerani metani kigezi’i nabi inida banī deliye፣ ።

‫שפות מיעוט באירופה‬

‫באירופה מדברים הרבה שפות שונות.‬ ‫רוב אלה הן שפות הודו-אירופאיות.‬ ‫ליד השפות הלאומיות הגדולות יש גם הרבה שפות קטנות.‬ ‫אלה הן שפות מיעוט.‬ ‫שפות מיעוט שונות משפות רשמיות.‬ ‫אבל הן לא ניב.‬ ‫שפות מיעוט הן גם לא שפות המהגרים.‬ ‫שפות מיעוט תמיד נקבעות על ידי האתניות.‬ ‫זאת אומרת, אלה הן שפות של קבוצות אתניות מסוימות.‬ ‫שפות מיעוט אפשר למצוא כמעט בכל מדינה באירופה.‬ ‫אלה מהוות כ-40 שפות באיחוד האירופי.‬ ‫יש כמה שפות מיעוט שדוברים רק במדינה אחת.‬ ‫להן שייכת למשל השפה הסורבית בגרמניה.‬ ‫מצד שני, לשפה הרומאנית יש דוברים בהרבה מדינות באירופה.‬ ‫לשפות מיעוט יש מעמד מיוחד.‬ ‫בגלל שהן משומשות על ידי קבוצה קטנה יחסית.‬ ‫הקבוצות האלה לא יכולות להרשות לעצמן לבנות בתי ספר משלהן.‬ ‫קשה להן גם לפרסם ספרות משלהן.‬ ‫כתוצאה מכך, הרבה שפות מיעוט נמצאות בסכנת הכחדה.‬ ‫האיחוד האירופי רוצה להגן על שפות מיעוט.‬ ‫כי כל שפה היא חלק חשוב מתרבות או זהות.‬ ‫יש עמים שאין להם מדינה והם קיימים רק בתור מיעוט.‬ ‫תוכניות ופרוייקטים שונים אמורים לתמוך בשפות שלהם.‬ ‫כך מקווים לשמר את התרבות של קבוצות אתניות קטנות.‬ ‫ובכך זאת עומדים כמה שפות מיעוט להיעלם מהעולם בקרוב.‬ ‫להן שייכות השפה הלבית, שבה משתמשים למשל במחוז בלטביה.‬ ‫רק כ-20 איש דוברים עדיין את השפה הלבית.‬ ‫וזה עושה את השפה הלבית לשפה הכי קטנה באירופה...‬