‫שיחון‬

he ‫לעשות קניות‬   »   ti ምግዛእ

‫54 [חמישים וארבע]‬

‫לעשות קניות‬

‫לעשות קניות‬

54 [ሓምሳንኣርባዕተን]

54 [ḥamisani’ariba‘iteni]

ምግዛእ

[migiza’i]

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫אני רוצה לקנות מתנה.‬ ኣነ ሓደ ህያብ ክገዝእ ደልየ። ኣነ ሓደ ህያብ ክገዝእ ደልየ። 1
a-e -̣ade--iy--i -ig-zi-- d-liye። ane ḥade hiyabi kigezi’i deliye።
‫אבל לא משהו יקר מדי.‬ ግን ኣዝዩ ክቡር ዘይኮነ። ግን ኣዝዩ ክቡር ዘይኮነ። 1
gini aziyu--i--ri ze-----e። gini aziyu kiburi zeyikone።
‫אולי תיק יד?‬ ምናልባት ናይ ኢድ ሳንጣ? ምናልባት ናይ ኢድ ሳንጣ? 1
m--ali-at---ay- ī-i-san--’-? minalibati nayi īdi sanit’a?
‫באיזה צבע?‬ ኣየናይ ሕብሪ ደሊኹም? ኣየናይ ሕብሪ ደሊኹም? 1
a-e-a-i ḥi-i-ī d-lī----i? ayenayi ḥibirī delīẖumi?
‫שחור, חום או לבן?‬ ጸሊም፣ ቡናዊ ወይ ጻዕዳ? ጸሊም፣ ቡናዊ ወይ ጻዕዳ? 1
t--el-m---buna---w-y- -----i-a? ts’elīmi፣ bunawī weyi ts’a‘ida?
‫גדול או קטן?‬ ዓባይ ወይ ንእሽቶይ? ዓባይ ወይ ንእሽቶይ? 1
‘--ayi-w-yi---’i-h-to--? ‘abayi weyi ni’ishitoyi?
‫אפשר לראות אותו?‬ ክርእያ እኽእል ዲየ? ክርእያ እኽእል ዲየ? 1
kiri’--- iẖ-’-l- d---? kiri’iya iẖi’ili dīye?
‫האם הוא עשוי מעור?‬ ካብ ብቆርበት ድያ? ካብ ብቆርበት ድያ? 1
ka-i-b-k--ri--t- --y-? kabi bik’oribeti diya?
‫או מחומרים סינטטים?‬ ወይስ ካብ ብላስቲክ ዓይነት ኢያ? ወይስ ካብ ብላስቲክ ዓይነት ኢያ? 1
w-yisi---bi -i-a-itī-- -a---eti-īya? weyisi kabi bilasitīki ‘ayineti īya?
‫ודאי שמעור.‬ ብቆርበት እምበር ከመይ ደኣ። ብቆርበት እምበር ከመይ ደኣ። 1
b--’o---e---im-b-r-----e-i-d--a። bik’oribeti imiberi kemeyi de’a።
‫האיכות טובה במיוחד.‬ እዚ ሓደ ኣዝዩ ብሉጽ እዩ። እዚ ሓደ ኣዝዩ ብሉጽ እዩ። 1
i-ī -̣a-e-azi-u-bi-u-s’i-iy-። izī ḥade aziyu biluts’i iyu።
‫והמחיר באמת מציאה.‬ ዋጋ ናይታ ሳንጣ ይ ኢድ ብጣዕሚ ሕሱር እዩ። ዋጋ ናይታ ሳንጣ ይ ኢድ ብጣዕሚ ሕሱር እዩ። 1
wa-- ------ s-ni-’a-y- īdi-b-----i---h-i--r----u። waga nayita sanit’a yi īdi bit’a‘imī ḥisuri iyu።
‫זה מוצא חן בעיני.‬ ደስ ኢላትኒ ኣላ። ደስ ኢላትኒ ኣላ። 1
d--- --a-inī ala። desi īlatinī ala።
‫אני אקנה אותו.‬ ክወስዳ እየ። ክወስዳ እየ። 1
ki--s--a -y-። kiwesida iye።
‫אפשר יהיה להחליף?‬ ምናልባት ከ ክቕይራ እኽእል ዲየ ? ምናልባት ከ ክቕይራ እኽእል ዲየ ? 1
mi--li-ati-k- kik----i-a-i--i-ili dīye-? minalibati ke kiḵ’iyira iẖi’ili dīye ?
‫בודאי.‬ ከመይ ደኣ። ከመይ ደኣ። 1
ke-eyi -e’a። kemeyi de’a።
‫אנחנו נארוז באריזת מתנה.‬ ከም ህያብ ጌርና ክንዕሽጎ ኢና። ከም ህያብ ጌርና ክንዕሽጎ ኢና። 1
ke----i--b- g-ri---k-ni-ishig--īna። kemi hiyabi gērina kini‘ishigo īna።
‫הקופה נמצאת שם.‬ ካሳ ኣብቲ ንየው ኢዩ ዘሎ። ካሳ ኣብቲ ንየው ኢዩ ዘሎ። 1
kas- -bi-- niy-w- ī-u zel-። kasa abitī niyewi īyu zelo።

הורד MP3 (.zip קבצים)

לא נמצא סרטון!

‫מי מבין את מי?‬

‫יש כ-7 מליארד אנשים ברחבי העולם.‬ ‫ולכולם יש שפה אחת.‬ ‫לצערנו אלה הן שפות שונות.‬ ‫אז בכדי לדבר עם עמים אחרים, אנחנו צריכים ללמוד שפות.‬ ‫זה לעתים קרובות תהליך מייגע.‬ ‫אבל יש שפות שמאוד דומות אחת לשנייה.‬ ‫דוברי השפות מבינים אחד את השני מבלי לשפות בשפה השנייה.‬ ‫התופעה הזו נקראת הבנה הדדית .‬ ‫יש לתופעה זו שני סוגים.‬ ‫הסוג הראשון הוא הבנה הדדית מילולית.‬ ‫כאן מבינים הדוברים אחד את השני כשהם מדברים.‬ ‫אך את השפה הכתובה הם לא מבינים.‬ ‫הסיבה לכך היא שלשפות יש צורות כתיבה שונות.‬ ‫דוגמא לכך היא שפות ההינדי והאורדו.‬ ‫ההבנה ההדדית הכתובה היא הסוג השני.‬ ‫כאן מבינים את השפה האחרת בצורתה הכתובה.‬ ‫אך קשה לדוברים להבין אחד את השני.‬ ‫הסיבה לכך היא הגייה שונה מאוד.‬ ‫דוגמא לכך היא השפות הגרמנית וההולנדית.‬ ‫רוב השפות הקרובות מאוד אחת לשנייה מכילות את שני הסוגים.‬ ‫זאת אומרת שיש הבנה הדדית מדוברת וכתובה.‬ ‫רוסית ואוקראינית, או תאילנדית ולאווית הן דוגמאות לכך.‬ ‫אבל יש גם צורות לא סימטריות של הבנה הדדית.‬ ‫זה המקרה כשלדוברים יש רמות שונות של הבנת השפה האחרת.‬ ‫פורטוגזים מבינים ספרדים יותר טוב מאיך שספרדים מבינים פורטוגזים.‬ ‫גם אוסטריים מבינים גרמנים יותר טוב מלהפך.‬ ‫בדוגמאות האלה ההגייה או הניב מהווים מעצור.‬ ‫מי שרוצה לנהל שיחות טובות, חייב ללמוד עוד קצת...‬