‫שיחון‬

he ‫לעבוד‬   »   cs Práce

‫55 [חמישים וחמש]‬

‫לעבוד‬

‫לעבוד‬

55 [padesát pět]

Práce

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית צ’כית נגן יותר
‫במה את / ה עובד / ת?‬ Čím se živíte? Čím se živíte? 1
‫בעלי רופא.‬ Můj manžel je povoláním lékař. Můj manžel je povoláním lékař. 1
‫אני עובדת כאחות בחצי משרה.‬ Já pracuji jako zdravotní sestra na půl úvazku. Já pracuji jako zdravotní sestra na půl úvazku. 1
‫בקרוב נצא לגמלאות.‬ Brzy půjdeme do důchodu. Brzy půjdeme do důchodu. 1
‫אבל המיסים גבוהים.‬ Ale daně jsou vysoké. Ale daně jsou vysoké. 1
‫והביטוח הרפואי יקר.‬ A zdravotní pojištění je drahé. A zdravotní pojištění je drahé. 1
‫במה תרצה / י לעבוד בעתיד?‬ Čím chceš jednou být? Čím chceš jednou být? 1
‫אני רוצה להיות מהנדס / ת.‬ Chtěl / chtěla bych být inženýrem / inženýrkou. Chtěl / chtěla bych být inženýrem / inženýrkou. 1
‫אני רוצה ללמוד באוניברסיטה.‬ Chci jít na univerzitu. Chci jít na univerzitu. 1
‫אני מתמחה.‬ Jsem na stáži. Jsem na stáži. 1
‫אני לא מרוויח / ה הרבה.‬ Nevydělávám moc. Nevydělávám moc. 1
‫אני עושה התמחות בחול.‬ Dělám stáž v zahraničí. Dělám stáž v zahraničí. 1
‫זה המנהל שלי.‬ To je můj šéf. To je můj šéf. 1
‫יש לי קולגות נחמדים.‬ Mám milé spolupracovníky. Mám milé spolupracovníky. 1
‫אנחנו תמיד אוכלים צהריים במזנון.‬ V poledne jdeme vždy do kantýny. V poledne jdeme vždy do kantýny. 1
‫אני מחפש / ת עבודה.‬ Hledám práci. Hledám práci. 1
‫אני מובטל / ת כבר שנה.‬ Už rok jsem nezaměstnaný / nezaměstnaná. Už rok jsem nezaměstnaný / nezaměstnaná. 1
‫יש הרבה מדי מובטלים בארץ.‬ V této zemi je příliš mnoho nezaměstnaných. V této zemi je příliš mnoho nezaměstnaných. 1

‫זכרון צריך שפה‬

‫רוב האנשים זוכרים את היום הראשון שלהם בבית הספר.‬ ‫אבל הם לא זוכרים את מה שהיה קודם.‬ ‫כמעט ואין לנו זכרונות מהשנים הראשונות בחיינו.‬ ‫אבל למה זה כך?‬ ‫למה אנחנו לא זוכרים את מה שחווינו בתור תינוקות?‬ ‫הסיבה לכך היא בהתפתחות שלנו.‬ ‫שפה וזכרון מתפתחים כמעט בו זמנית.‬ ‫בכדי לזכור משהו צריכים שפה.‬ ‫זאת אומרת שצריך שיהיו לאדם מילים בכדי לתאר את מה שהוא חווה.‬ ‫חוקרים עשו ניסויים שונים עם ילדים.‬ ‫וכך עם גילו משהו מעניין.‬ ‫ברגע שילדים לומדים לדבר - הם שוכחים את כל מה שהיה קודם.‬ ‫אז התחלת השפה היא התחלת הזכרון.‬ ‫ילדים לומדים הרבה דברים בשלושת השנים הראשונות בחיים.‬ ‫יש להם בכל יום חוויות חדשות.‬ ‫ויש להם גם הרבה חוויות חשובות בגיל הזה.‬ ‫למרות זאת, הכל נעלם.‬ ‫פסיכולוגים קוראים לתופעה הזו אמנזיית ילדות.‬ ‫רק הדברים שילדים יכולים לקרוא להם בשם נשארים.‬ ‫הזכרון האוטוביוגרפי שומר על החוויות אישיות.‬ ‫הוא עובד כמו יומן.‬ ‫בו נשמרים כל הדברים החשובים לחיים שלנו.‬ ‫כך מעצב זכרוננו האוטוביוגרפי את הזהות שלנו.‬ ‫אך התפתחותו תלויה בלמידת שפת אם.‬ ‫ואנחנו יכולים להפעיל את הזכרון רק דרך השפה שלנו.‬ ‫כמובן שהדברים שאנחנו לומדים כתינוקות לא באמת נעלמו.‬ ‫הם שמורים איפשהוא במוח שלנו.‬ ‫אבל אין לנו גישה אליהם יותר - באמת חבל, לא?‬