‫שיחון‬

he ‫לעבוד‬   »   de Arbeiten

‫55 [חמישים וחמש]‬

‫לעבוד‬

‫לעבוד‬

55 [fünfundfünfzig]

Arbeiten

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית גרמנית נגן יותר
‫במה את / ה עובד / ת?‬ Was machen Sie beruflich? Was machen Sie beruflich? 1
‫בעלי רופא.‬ Mein Mann ist Arzt von Beruf. Mein Mann ist Arzt von Beruf. 1
‫אני עובדת כאחות בחצי משרה.‬ Ich arbeite halbtags als Krankenschwester. Ich arbeite halbtags als Krankenschwester. 1
‫בקרוב נצא לגמלאות.‬ Bald bekommen wir Rente. Bald bekommen wir Rente. 1
‫אבל המיסים גבוהים.‬ Aber die Steuern sind hoch. Aber die Steuern sind hoch. 1
‫והביטוח הרפואי יקר.‬ Und die Krankenversicherung ist hoch. Und die Krankenversicherung ist hoch. 1
‫במה תרצה / י לעבוד בעתיד?‬ Was willst du einmal werden? Was willst du einmal werden? 1
‫אני רוצה להיות מהנדס / ת.‬ Ich möchte Ingenieur werden. Ich möchte Ingenieur werden. 1
‫אני רוצה ללמוד באוניברסיטה.‬ Ich will an der Universität studieren. Ich will an der Universität studieren. 1
‫אני מתמחה.‬ Ich bin Praktikant. Ich bin Praktikant. 1
‫אני לא מרוויח / ה הרבה.‬ Ich verdiene nicht viel. Ich verdiene nicht viel. 1
‫אני עושה התמחות בחול.‬ Ich mache ein Praktikum im Ausland. Ich mache ein Praktikum im Ausland. 1
‫זה המנהל שלי.‬ Das ist mein Chef. Das ist mein Chef. 1
‫יש לי קולגות נחמדים.‬ Ich habe nette Kollegen. Ich habe nette Kollegen. 1
‫אנחנו תמיד אוכלים צהריים במזנון.‬ Mittags gehen wir immer in die Kantine. Mittags gehen wir immer in die Kantine. 1
‫אני מחפש / ת עבודה.‬ Ich suche eine Stelle. Ich suche eine Stelle. 1
‫אני מובטל / ת כבר שנה.‬ Ich bin schon ein Jahr arbeitslos. Ich bin schon ein Jahr arbeitslos. 1
‫יש הרבה מדי מובטלים בארץ.‬ In diesem Land gibt es zu viele Arbeitslose. In diesem Land gibt es zu viele Arbeitslose. 1

‫זכרון צריך שפה‬

‫רוב האנשים זוכרים את היום הראשון שלהם בבית הספר.‬ ‫אבל הם לא זוכרים את מה שהיה קודם.‬ ‫כמעט ואין לנו זכרונות מהשנים הראשונות בחיינו.‬ ‫אבל למה זה כך?‬ ‫למה אנחנו לא זוכרים את מה שחווינו בתור תינוקות?‬ ‫הסיבה לכך היא בהתפתחות שלנו.‬ ‫שפה וזכרון מתפתחים כמעט בו זמנית.‬ ‫בכדי לזכור משהו צריכים שפה.‬ ‫זאת אומרת שצריך שיהיו לאדם מילים בכדי לתאר את מה שהוא חווה.‬ ‫חוקרים עשו ניסויים שונים עם ילדים.‬ ‫וכך עם גילו משהו מעניין.‬ ‫ברגע שילדים לומדים לדבר - הם שוכחים את כל מה שהיה קודם.‬ ‫אז התחלת השפה היא התחלת הזכרון.‬ ‫ילדים לומדים הרבה דברים בשלושת השנים הראשונות בחיים.‬ ‫יש להם בכל יום חוויות חדשות.‬ ‫ויש להם גם הרבה חוויות חשובות בגיל הזה.‬ ‫למרות זאת, הכל נעלם.‬ ‫פסיכולוגים קוראים לתופעה הזו אמנזיית ילדות.‬ ‫רק הדברים שילדים יכולים לקרוא להם בשם נשארים.‬ ‫הזכרון האוטוביוגרפי שומר על החוויות אישיות.‬ ‫הוא עובד כמו יומן.‬ ‫בו נשמרים כל הדברים החשובים לחיים שלנו.‬ ‫כך מעצב זכרוננו האוטוביוגרפי את הזהות שלנו.‬ ‫אך התפתחותו תלויה בלמידת שפת אם.‬ ‫ואנחנו יכולים להפעיל את הזכרון רק דרך השפה שלנו.‬ ‫כמובן שהדברים שאנחנו לומדים כתינוקות לא באמת נעלמו.‬ ‫הם שמורים איפשהוא במוח שלנו.‬ ‫אבל אין לנו גישה אליהם יותר - באמת חבל, לא?‬