‫שיחון‬

he ‫לעבוד‬   »   pt Trabalhar

‫55 [חמישים וחמש]‬

‫לעבוד‬

‫לעבוד‬

55 [cinquenta e cinco]

Trabalhar

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית פורטוגזית (PT) נגן יותר
‫במה את / ה עובד / ת?‬ Em que é que você trabalha? Em que é que você trabalha? 1
‫בעלי רופא.‬ O meu marido é médico. O meu marido é médico. 1
‫אני עובדת כאחות בחצי משרה.‬ Eu trabalho em part-time como enfermeira. Eu trabalho em part-time como enfermeira. 1
‫בקרוב נצא לגמלאות.‬ Em breve receberemos a reforma. Em breve receberemos a reforma. 1
‫אבל המיסים גבוהים.‬ Mas os impostos são elevados. Mas os impostos são elevados. 1
‫והביטוח הרפואי יקר.‬ E a segurança social é cara. E a segurança social é cara. 1
‫במה תרצה / י לעבוד בעתיד?‬ O que é que queres ser um dia mais tarde? O que é que queres ser um dia mais tarde? 1
‫אני רוצה להיות מהנדס / ת.‬ Eu quero ser engenheiro. Eu quero ser engenheiro. 1
‫אני רוצה ללמוד באוניברסיטה.‬ Eu quero tirar um curso superior. Eu quero tirar um curso superior. 1
‫אני מתמחה.‬ Eu sou estagiário. Eu sou estagiário. 1
‫אני לא מרוויח / ה הרבה.‬ Eu não ganho muito. Eu não ganho muito. 1
‫אני עושה התמחות בחול.‬ Eu estou a fazer um estágio no estrangeiro. Eu estou a fazer um estágio no estrangeiro. 1
‫זה המנהל שלי.‬ Este é o meu chefe. Este é o meu chefe. 1
‫יש לי קולגות נחמדים.‬ Eu tenho colegas simpáticos. Eu tenho colegas simpáticos. 1
‫אנחנו תמיד אוכלים צהריים במזנון.‬ À hora do almoço vamos sempre à cantina. À hora do almoço vamos sempre à cantina. 1
‫אני מחפש / ת עבודה.‬ Eu estou à procura de emprego. Eu estou à procura de emprego. 1
‫אני מובטל / ת כבר שנה.‬ Eu já estou desempregado /-a há um ano. Eu já estou desempregado /-a há um ano. 1
‫יש הרבה מדי מובטלים בארץ.‬ Neste país há demasiados desempregados. Neste país há demasiados desempregados. 1

‫זכרון צריך שפה‬

‫רוב האנשים זוכרים את היום הראשון שלהם בבית הספר.‬ ‫אבל הם לא זוכרים את מה שהיה קודם.‬ ‫כמעט ואין לנו זכרונות מהשנים הראשונות בחיינו.‬ ‫אבל למה זה כך?‬ ‫למה אנחנו לא זוכרים את מה שחווינו בתור תינוקות?‬ ‫הסיבה לכך היא בהתפתחות שלנו.‬ ‫שפה וזכרון מתפתחים כמעט בו זמנית.‬ ‫בכדי לזכור משהו צריכים שפה.‬ ‫זאת אומרת שצריך שיהיו לאדם מילים בכדי לתאר את מה שהוא חווה.‬ ‫חוקרים עשו ניסויים שונים עם ילדים.‬ ‫וכך עם גילו משהו מעניין.‬ ‫ברגע שילדים לומדים לדבר - הם שוכחים את כל מה שהיה קודם.‬ ‫אז התחלת השפה היא התחלת הזכרון.‬ ‫ילדים לומדים הרבה דברים בשלושת השנים הראשונות בחיים.‬ ‫יש להם בכל יום חוויות חדשות.‬ ‫ויש להם גם הרבה חוויות חשובות בגיל הזה.‬ ‫למרות זאת, הכל נעלם.‬ ‫פסיכולוגים קוראים לתופעה הזו אמנזיית ילדות.‬ ‫רק הדברים שילדים יכולים לקרוא להם בשם נשארים.‬ ‫הזכרון האוטוביוגרפי שומר על החוויות אישיות.‬ ‫הוא עובד כמו יומן.‬ ‫בו נשמרים כל הדברים החשובים לחיים שלנו.‬ ‫כך מעצב זכרוננו האוטוביוגרפי את הזהות שלנו.‬ ‫אך התפתחותו תלויה בלמידת שפת אם.‬ ‫ואנחנו יכולים להפעיל את הזכרון רק דרך השפה שלנו.‬ ‫כמובן שהדברים שאנחנו לומדים כתינוקות לא באמת נעלמו.‬ ‫הם שמורים איפשהוא במוח שלנו.‬ ‫אבל אין לנו גישה אליהם יותר - באמת חבל, לא?‬