‫שיחון‬

he ‫שייכות 1‬   »   ti ናይ ዋንነት ቃላት 1

‫66 [שישים ושש]‬

‫שייכות 1‬

‫שייכות 1‬

66 [ሱሳንሽዱሽተን]

66 [susanishidushiteni]

ናይ ዋንነት ቃላት 1

[nayi wanineti k’alati 1]

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫אני – שלי‬ ኣነ - ናተይ ኣነ - ናተይ 1
an--- n----i ane - nateyi
‫אני לא מוצא / ת את המפתח שלי.‬ ናተይ መፍትሕ ሲነዮ ። ናተይ መፍትሕ ሲነዮ ። 1
natey--m-----h-i-sī---- ። nateyi mefitiḥi sīneyo ።
‫אני לא מוצא / ת את כרטיס הנסיעה שלי.‬ ናተይ ቲከት (ትኬተይ) ሲነዮ ። ናተይ ቲከት (ትኬተይ) ሲነዮ ። 1
n----i ------ -ti--te--- s-n----። nateyi tīketi (tikēteyi) sīneyo ።
‫את / ה – שלך‬ ንስኻ - ናትካ ንስኻ - ናትካ 1
ni----a - na--ka nisiẖa - natika
‫מצאת את המפתח שלך?‬ መፍትሕካ ረኺብካዮ ዶ? መፍትሕካ ረኺብካዮ ዶ? 1
m-f--iḥi---r--̱---k-yo d-? mefitiḥika reẖībikayo do?
‫מצאת את כרטיס הנסיעה שלך?‬ ቲኬትካ ረኺብካዮ ዶ? ቲኬትካ ረኺብካዮ ዶ? 1
t-k-t-k- --h---ikayo -o? tīkētika reẖībikayo do?
‫הוא – שלו‬ ንሱ - ንሳ ንሱ - ንሳ 1
n-s- - ni-a nisu - nisa
‫את / ה יודע / ת איפה המפתח שלו?‬ መፍትሑ ኣበይ ከምዘሎ ትፈልጥ ዲኻ? መፍትሑ ኣበይ ከምዘሎ ትፈልጥ ዲኻ? 1
me-it-h-u--b-yi --miz-lo--if--i--i----̱-? mefitiḥu abeyi kemizelo tifelit’i dīẖa?
‫את / ה יודע / ת איפה כרטיס הנסיעה שלו?‬ ቲኬቱ ኣበይ ከምዘሎ ትፈልጥ ዲኻ? ቲኬቱ ኣበይ ከምዘሎ ትፈልጥ ዲኻ? 1
tīk-tu--be-- kem-z--o-t-f-l-t’i------? tīkētu abeyi kemizelo tifelit’i dīẖa?
‫היא – שלה‬ ንሳ - ናታ ንሳ - ናታ 1
n--a - n-ta nisa - nata
‫הכסף שלה אבד.‬ ገንዘባ ጠፊኡ። ገንዘባ ጠፊኡ። 1
g-ni-eba-t-e--’u። genizeba t’efī’u።
‫וכרטיס האשראי שלה אבד גם כן.‬ ክርዲት ካርዳ‘ውን ጠፊኡ። ክርዲት ካርዳ‘ውን ጠፊኡ። 1
kiridī----a-i-a-w-ni t’----u። kiridīti karida‘wini t’efī’u።
‫אנחנו – שלנו‬ ንሕና - ናትና ንሕና - ናትና 1
ni-̣ina----a-i-a niḥina - natina
‫סבא שלנו חולה.‬ ኣቦሓጎና ሓሚሙ ኣሎ። ኣቦሓጎና ሓሚሙ ኣሎ። 1
a-o--ag-n---̣a-ī-u----። aboḥagona ḥamīmu alo።
‫סבתא שלנו בריאה.‬ ዓባይና ጥዕና ኣለዋ። ዓባይና ጥዕና ኣለዋ። 1
‘abayi-a------n-----wa። ‘abayina t’i‘ina alewa።
‫אתם / ן – שלכם / ן‬ ንስኻትኩም - ናትኩም ንስኻትኩም - ናትኩም 1
ni---̱-t--u-i - n--i---i nisiẖatikumi - natikumi
‫ילדים / ות, איפה אבא שלכם / ן?‬ ቆልዑ፥ ባባኹም ኣበይ ኣሎ? ቆልዑ፥ ባባኹም ኣበይ ኣሎ? 1
k-o-i‘----abaẖ--- -b-y--al-? k’oli‘u፥ babaẖumi abeyi alo?
‫ילדים / ות, איפה אמא שלכם / ן?‬ ቆልዑ፥ ማማኹም ኣበይ ኣላ? ቆልዑ፥ ማማኹም ኣበይ ኣላ? 1
k’---‘-- ma-a--umi--b------a? k’oli‘u፥ mamaẖumi abeyi ala?

‫שפה יצירתית‬

‫יצירתיות היא תכונה חשובה היום.‬ ‫כולם רוצים להיות יצירתיים.‬ ‫>כי אנשים יצירתיים נחשבים לחכמים.‬ ‫גם שפתנו צריכה להיות יצירתית.‬ ‫בעבר ניסו אנשים לדבר בצורה נכונה ככל האפשר.‬ ‫היום אנחנו צריכים את היכולת לדבר בצורה יצירתית.‬ ‫דוגמא לכך היא הפרסום ואמצעי התקשורת החדשים.‬ ‫הם מראים איך אנחנו יכולים לשחק עם השפה.‬ ‫חשיבות היצירתיות גדלה באופן גובר והולך מאז שנות ה-50.‬ ‫אפילו המחקר מתעסק בתופעה הזו.‬ ‫פסיכולוגים, פדגוגים ופילוסופים חקרו תהליכים יצירתיים.‬ ‫יצירתיות מוגדרת כיכולת ליצור משהו חדש.‬ ‫אז דובר יצירתי מייצר צורות לשוניות חדשות.‬ ‫אלה יכולים להיות מילים או מבני דקדוק שונים.‬ ‫דרך מחקר השפה היצירתית, יכולים חוקרי השפות לראות איך השפה משתנה.‬ ‫אבל לא כולם מבינים יסודות לשוניים חדשים.‬ ‫צריך ידע בכדי להבין שפה יצירתית.‬ ‫צריך לדעת איך השפה מתפקדת.‬ ‫וצריך להכיר את העולם שבו הדוברים חיים.‬ ‫רק כך אפשר להבין את מה שהדובר רוצה להגיד.‬ ‫דוגמא לכך היא למשל שפת הנוער.‬ ‫ילדים ואנשים צעירים תמיד ממציאים מילים חדשות.‬ ‫ומבוגרים לא תמיד מבינים את המילים האלה.‬ ‫יש עכשיו אפילו מילונים המסבירים את שפת הנוער.‬ ‫אבל אלה בדרך כלל מאחרים בגיל שלם!‬ ‫בכל אופן, אנשים יכולים ללמוד שפה יצירתית.‬ ‫מאמנים מציעים לשם כך קורסים שונים.‬ ‫החוק החשוב ביותר הוא תמיד: תפעילו את הקול הפנימי שלכם!‬