‫שיחון‬

he ‫שייכות 1‬   »   zh 物主代词1

‫66 [שישים ושש]‬

‫שייכות 1‬

‫שייכות 1‬

66[六十六]

66 [Liùshíliù]

物主代词1

[wù zhǔ dàicí 1]

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית סינית נגן יותר
‫אני – שלי‬ 我–我的 我–我的 1
w- - wǒ -e wǒ – wǒ de
‫אני לא מוצא / ת את המפתח שלי.‬ 我 找不到 我的 钥匙 了 。 我 找不到 我的 钥匙 了 。 1
wǒ----o ---dà- w- -e yàos-il-. wǒ zhǎo bù dào wǒ de yàoshile.
‫אני לא מוצא / ת את כרטיס הנסיעה שלי.‬ 我 找不到 我的 车票 了 。 我 找不到 我的 车票 了 。 1
Wǒ-zhǎ---ù -ào w- de-jū --ào-l-. Wǒ zhǎo bù dào wǒ de jū piào le.
‫את / ה – שלך‬ 你–你的 你–你的 1
Nǐ -----de Nǐ – nǐ de
‫מצאת את המפתח שלך?‬ 你 找到 你的 钥匙 了 吗 ? 你 找到 你的 钥匙 了 吗 ? 1
n- -h--d-o -- ----àoshi----a? nǐ zhǎodào nǐ de yàoshile ma?
‫מצאת את כרטיס הנסיעה שלך?‬ 你 找到 你的 车票 了 吗 ? 你 找到 你的 车票 了 吗 ? 1
Nǐ z--odào-n- -e jū--i---l--ma? Nǐ zhǎodào nǐ de jū piào le ma?
‫הוא – שלו‬ 他–他的 他–他的 1
Tā---t---e Tā – tā de
‫את / ה יודע / ת איפה המפתח שלו?‬ 你 知道, 他的 钥匙 在 哪 吗 ? 你 知道, 他的 钥匙 在 哪 吗 ? 1
n----ī-ào, tā--e-y-os-- -ài n--m-? nǐ zhīdào, tā de yàoshi zài nǎ ma?
‫את / ה יודע / ת איפה כרטיס הנסיעה שלו?‬ 你 知道, 他的 车票 在 哪 吗 ? 你 知道, 他的 车票 在 哪 吗 ? 1
N- z-īdà------d- jū--iào-zài--ǎ -a? Nǐ zhīdào, tā de jū piào zài nǎ ma?
‫היא – שלה‬ 她–她的 她–她的 1
Tā ---ā-de Tā – tā de
‫הכסף שלה אבד.‬ 她的 钱 不见 了 。 她的 钱 不见 了 。 1
tā -e-qián --ji--le. tā de qián bùjiànle.
‫וכרטיס האשראי שלה אבד גם כן.‬ 她的 信用卡 也 不见 了 。 她的 信用卡 也 不见 了 。 1
T---e-x--yò-g-ǎ -ě -ù-ià--e. Tā de xìnyòngkǎ yě bùjiànle.
‫אנחנו – שלנו‬ 我们–我们的 我们–我们的 1
W--en – w-men de Wǒmen – wǒmen de
‫סבא שלנו חולה.‬ 我们的 外祖父/祖父 生病 了 。 我们的 外祖父/祖父 生病 了 。 1
w--en de-wà---fù/ zǔ-ù -h-n--ìng--. wǒmen de wàizǔfù/ zǔfù shēngbìngle.
‫סבתא שלנו בריאה.‬ 我们的 外祖母/祖母 是 健康 的 。 我们的 外祖母/祖母 是 健康 的 。 1
W---n--- -ài-ǔmǔ---ǔm- s-- -----ā-- --. Wǒmen de wàizǔmǔ/ zǔmǔ shì jiànkāng de.
‫אתם / ן – שלכם / ן‬ 你们–你们的 你们–你们的 1
Nǐ--n----ǐ-en--e Nǐmen – nǐmen de
‫ילדים / ות, איפה אבא שלכם / ן?‬ 孩子们, 你们的 爸爸 在 哪里 ? 孩子们, 你们的 爸爸 在 哪里 ? 1
hái-i--n,-nǐ--n-d- ---a-z-i n---? háizimen, nǐmen de bàba zài nǎlǐ?
‫ילדים / ות, איפה אמא שלכם / ן?‬ 孩子们, 你们的 妈妈 在 哪里 ? 孩子们, 你们的 妈妈 在 哪里 ? 1
H-----en, n------- --mā--ài -ǎl-? Háizimen, nǐmen de māmā zài nǎlǐ?

‫שפה יצירתית‬

‫יצירתיות היא תכונה חשובה היום.‬ ‫כולם רוצים להיות יצירתיים.‬ ‫>כי אנשים יצירתיים נחשבים לחכמים.‬ ‫גם שפתנו צריכה להיות יצירתית.‬ ‫בעבר ניסו אנשים לדבר בצורה נכונה ככל האפשר.‬ ‫היום אנחנו צריכים את היכולת לדבר בצורה יצירתית.‬ ‫דוגמא לכך היא הפרסום ואמצעי התקשורת החדשים.‬ ‫הם מראים איך אנחנו יכולים לשחק עם השפה.‬ ‫חשיבות היצירתיות גדלה באופן גובר והולך מאז שנות ה-50.‬ ‫אפילו המחקר מתעסק בתופעה הזו.‬ ‫פסיכולוגים, פדגוגים ופילוסופים חקרו תהליכים יצירתיים.‬ ‫יצירתיות מוגדרת כיכולת ליצור משהו חדש.‬ ‫אז דובר יצירתי מייצר צורות לשוניות חדשות.‬ ‫אלה יכולים להיות מילים או מבני דקדוק שונים.‬ ‫דרך מחקר השפה היצירתית, יכולים חוקרי השפות לראות איך השפה משתנה.‬ ‫אבל לא כולם מבינים יסודות לשוניים חדשים.‬ ‫צריך ידע בכדי להבין שפה יצירתית.‬ ‫צריך לדעת איך השפה מתפקדת.‬ ‫וצריך להכיר את העולם שבו הדוברים חיים.‬ ‫רק כך אפשר להבין את מה שהדובר רוצה להגיד.‬ ‫דוגמא לכך היא למשל שפת הנוער.‬ ‫ילדים ואנשים צעירים תמיד ממציאים מילים חדשות.‬ ‫ומבוגרים לא תמיד מבינים את המילים האלה.‬ ‫יש עכשיו אפילו מילונים המסבירים את שפת הנוער.‬ ‫אבל אלה בדרך כלל מאחרים בגיל שלם!‬ ‫בכל אופן, אנשים יכולים ללמוד שפה יצירתית.‬ ‫מאמנים מציעים לשם כך קורסים שונים.‬ ‫החוק החשוב ביותר הוא תמיד: תפעילו את הקול הפנימי שלכם!‬