‫שיחון‬

he ‫לתרץ משהו 3‬   »   ti ገለ ምኽንያት ሃበ 3

‫77 [שבעים ושבע]‬

‫לתרץ משהו 3‬

‫לתרץ משהו 3‬

77 [ሰብዓንሸውዓተን]

77 [sebi‘anishewi‘ateni]

ገለ ምኽንያት ሃበ 3

[gele miẖiniyati habe 3]

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫מדוע את / ה לא אוכל / ת את העוגה?‬ ስለምንታይ ቶርታ ዘይትበልዑ? ስለምንታይ ቶርታ ዘይትበልዑ? 1
silem---t-yi -ori-- -e-i-ib---‘-? sileminitayi torita zeyitibeli‘u?
‫אני מוכרח / ה לרזות.‬ ክብደተይ ከጉድል ኣለኒ። ክብደተይ ከጉድል ኣለኒ። 1
k-b--et----keg-d-l- ---nī። kibideteyi kegudili alenī።
‫אני לא אוכל אותה כי אני מוכרח / ה לרזות.‬ ክብደተይ መታን ከጉድል ኣይበልዕ እየ ። ክብደተይ መታን ከጉድል ኣይበልዕ እየ ። 1
k---det-y---e-an- ke--di-i ay---li‘i iy--። kibideteyi metani kegudili ayibeli‘i iye ።
‫מדוע את / ה לא שותה את הבירה?‬ ስለምንታይ ኢኹም ቢራ ዘይትሰትዩ? ስለምንታይ ኢኹም ቢራ ዘይትሰትዩ? 1
si-em-ni-a-i---̱--- -ī-- z--i-i-et-y-? sileminitayi īẖumi bīra zeyitisetiyu?
‫אני צריך / ה לנהוג.‬ ገና መኪና ክዝውር ስለ ዝኾንኩ ። ገና መኪና ክዝውር ስለ ዝኾንኩ ። 1
gen---ek--a kizi---- -i-e-z-h-----u-። gena mekīna kiziwiri sile ziẖoniku ።
‫אני לא שותה אותה כי אני צריך / ה לנהוג.‬ ኣይሰትን‘የ፣ ጌና መኪና ክዝውር ስለዘሎኒ። ኣይሰትን‘የ፣ ጌና መኪና ክዝውር ስለዘሎኒ። 1
a-is---ni---፣ gē-----k--a -iziw-ri--i-eze--nī። ayisetini‘ye፣ gēna mekīna kiziwiri silezelonī።
‫מדוע את / ה לא שותה את הקפה?‬ ስለምንታይ እቲ ቡን ዘይትሰትዮ? ስለምንታይ እቲ ቡን ዘይትሰትዮ? 1
si--mi-----i it--bun-----------i-o? sileminitayi itī buni zeyitisetiyo?
‫הוא קר.‬ ዝሑል ስለዝኾነ። ዝሑል ስለዝኾነ። 1
z------ -i-ez-ẖo-e። ziḥuli sileziẖone።
‫אני לא שותה אותו כי הוא קר.‬ ዝሑል ስለዝኾነ ኣይሰትዮን‘የ። ዝሑል ስለዝኾነ ኣይሰትዮን‘የ። 1
z--̣--i -i-e-ih---- ---s----oni---። ziḥuli sileziẖone ayisetiyoni‘ye።
‫מדוע את / ה לא שותה את התה?‬ ስለምንታይ ነቲ ሻሂ ዘይትሰትዮ? ስለምንታይ ነቲ ሻሂ ዘይትሰትዮ? 1
si-e-ini--yi--etī-sha---z---t-se-iy-? sileminitayi netī shahī zeyitisetiyo?
‫אין לי סוכר.‬ ኣነ ሽኮር የብለይን። ኣነ ሽኮር የብለይን። 1
ane -hiko-- --bi--yi--። ane shikori yebileyini።
‫אני לא שותה אותו כי אין לי סוכר.‬ ሽኮር ስለዘይብለይ ኣይስትዮን‘የ። ሽኮር ስለዘይብለይ ኣይስትዮን‘የ። 1
s--k-ri--ile--y--i-e-i--y----iy--i‘y-። shikori silezeyibileyi ayisitiyoni‘ye።
‫מדוע את / ה לא אוכל / ת את המרק?‬ ስለምንታይ ነቲ መረቕ ዘይትበልዑዎ? ስለምንታይ ነቲ መረቕ ዘይትበልዑዎ? 1
s-l-m-n--a-i-net- mereḵ-- z-yit---l--u--? sileminitayi netī mereḵ’i zeyitibeli‘uwo?
‫לא הזמנתי אותו.‬ ንዕኡ ኣይኮንኩን ጠሊበ ነይረ ንዕኡ ኣይኮንኩን ጠሊበ ነይረ 1
ni‘----a-i-on-k--i --elībe---y-re ni‘i’u ayikonikuni t’elībe neyire
‫אני לא אוכל / ת את המרק כי לא הזמנתי אותו.‬ ኣነ ስለዘይጠለብኩዎ ኣይበልዕን‘የ። ኣነ ስለዘይጠለብኩዎ ኣይበልዕን‘የ። 1
a---sil--e---’eleb----o a--be-i‘-n-‘-e። ane silezeyit’elebikuwo ayibeli‘ini‘ye።
‫מדוע את / ה לא אוכל / ת את הבשר?‬ ስለምንታይ ነቲ ስጋ ዘይትበልዑዎ? ስለምንታይ ነቲ ስጋ ዘይትበልዑዎ? 1
si-em-nit--- n--ī-siga z-yiti--li‘-w-? sileminitayi netī siga zeyitibeli‘uwo?
‫אני צמחוני / ת.‬ ኣነ ስጋ ዘይበልዕ ሰብ(ቨጀታርያ) እየ። ኣነ ስጋ ዘይበልዕ ሰብ(ቨጀታርያ) እየ። 1
a-- -----z-y-bel--i--eb-------ari--) iy-። ane siga zeyibeli‘i sebi(vejetariya) iye።
‫אני לא אוכל / ת את הבשר כי אני צמחוני / ת.‬ ኣይበልዖን እየ፣ ስጋ ዘይበልዕ ሰብ ስለዝኾንኩ። ኣይበልዖን እየ፣ ስጋ ዘይበልዕ ሰብ ስለዝኾንኩ። 1
ay--el---ni--y-----g- -eyib-l-‘- -e-- sile-ih----k-። ayibeli‘oni iye፣ siga zeyibeli‘i sebi sileziẖoniku።

הורד MP3 (.zip קבצים)

לא נמצא סרטון!

‫מחוות עוזרות בלמידת אוצר מילים‬

‫מוחנו צריך לעבוד הרבה כשאנחנו לומדים אוצר מילים.‬ ‫הוא צריך לשמור כל מילה חדשה.‬ ‫אבל אנחנו יכולים לעזור למוח שלנו בלמידה.‬ ‫וזה עובד דרך מחוות.‬ ‫מחוות עוזרות לזיכרון שלנו.‬ ‫אנחנו יכולים לזכור מילים טוב יותר כשמוחנו מעבד מחוות בו זמנית.‬ ‫את זה הוכיח מחקר מדעי בצורה חד משמעית.‬ ‫חוקרים נתנו למשתתפים ללמוד אוצר מילים.‬ ‫המילים האלה לא היו קיימות באמת.‬ ‫הן היו חלק משפה מומצאת.‬ ‫חלק מהמילים לומדו למשתתפים עם מחוות.‬ ‫זאת אומרת, המשתתפים לא רק שמעו או קראו את המילים.‬ ‫דרך המחוות הם גם דימו את משמעויות המילים.‬ ‫בזמן שהם למדו, נמדדה גם פעילות מוחם.‬ ‫אז עלו החוקרים על תגלית מעניינת.‬ ‫כשהמילים נלמדו עם מחוות, אזורים רבים יותר במוח היו פעילים.‬ ‫לצד מרכז השפה נצפתה פעילות גם באזורים סנסומוטוריים.‬ ‫לפעילות הנוספת הזו יש השפעה על הזכרון שלנו.‬ ‫בזמן הלמידה עם מחוות נבנים רשתות מסובכות.‬ ‫הרשתות שומרות את המילה החדשה במספר מקומות במוח.‬ ‫וכל נעשה עיבוד יעיל יותר של המילים.‬ ‫מוחנו מוצא אותן מהר יותר כשאנחנו רוצים להשתמש בהן.‬ ‫והן גם נשמרות טוב יותר.‬ ‫אך זה חשוב שיהיה קשר בין המחווה למילה.‬ ‫מוחנו מזהה מתי אין חיבור בין המחווה והמילה.‬ ‫הממצאים החדשים יכולים להוביל לשיטות לימוד חדשות.‬ ‫אנשים שיודעים מעט על שפות לומדים בדרך כלל לאט יותר.‬ ‫אולי יהיה להם יותר קל אם הם מדמים מילים על ידי תנועות...‬