‫שיחון‬

he ‫שמות תואר 2‬   »   zh 形容词2

‫79 [שבעים ותשע]‬

‫שמות תואר 2‬

‫שמות תואר 2‬

79[七十九]

79 [qīshíjiǔ]

形容词2

[xíngróngcí 2]

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית סינית נגן יותר
‫אני לובשת שמלה כחולה.‬ 我 穿着 一件 蓝色的 衣服 。 我 穿着 一件 蓝色的 衣服 。 1
w- ------------ ---- --n s- -- -īf-. wǒ chuānzhuó yī jiàn lán sè de yīfú.
‫אני לובשת שמלה אדומה.‬ 我 穿着 一件 红色的 衣服 。 我 穿着 一件 红色的 衣服 。 1
W--chu--zh-ó y--ji---h---sè--e -ī-ú. Wǒ chuānzhuó yī jiàn hóngsè de yīfú.
‫אני לובשת שמלה ירוקה.‬ 我 穿着 一件 绿色的 衣服 。 我 穿着 一件 绿色的 衣服 。 1
Wǒ chu--z--- -----à---ǜ-- d- --fú. Wǒ chuānzhuó yī jiàn lǜsè de yīfú.
‫אני קונה תיק שחור.‬ 我 买 一个 黑色的 手提包 。 我 买 一个 黑色的 手提包 。 1
W--m-i-yīgè-h---è--e-s------bā-. Wǒ mǎi yīgè hēisè de shǒutí bāo.
‫אני קונה תיק חום.‬ 我 买 一个 棕色的 手提包 。 我 买 一个 棕色的 手提包 。 1
Wǒ--ǎi -īgè---n-sè--e----ut---āo. Wǒ mǎi yīgè zōngsè de shǒutí bāo.
‫אני קונה תיק לבן.‬ 我 买 一个 白色的 手提包 。 我 买 一个 白色的 手提包 。 1
W- m-i-y-gè bá-sè de-s--utí----. Wǒ mǎi yīgè báisè de shǒutí bāo.
‫אני צריך / ה מכונית חדשה.‬ 我 需要 一辆 新汽车 。 我 需要 一辆 新汽车 。 1
W--xū-ào -ī-l--ng -ī- q----. Wǒ xūyào yī liàng xīn qìchē.
‫אני צריך / ה מכונית מהירה.‬ 我 需要 一辆 跑得快的 汽车 我 需要 一辆 跑得快的 汽车 1
Wǒ--ūy-o----lià---pǎo--é--u-- d- q-c--. Wǒ xūyào yī liàng pǎo dé kuài de qìchē.
‫אני צריך / ה מכונית נוחה.‬ 我 需要 一辆 舒适的 汽车 。 我 需要 一辆 舒适的 汽车 。 1
Wǒ--ū-ào-y---iàn----ū----de q-chē. Wǒ xūyào yī liàng shūshì de qìchē.
‫למעלה מתגוררת אישה זקנה.‬ 那 上面 住着 一位 老女士 。 那 上面 住着 一位 老女士 。 1
N- -hà-gmi-n-z-ù--e -ī-wè--l-- n--h-. Nà shàngmiàn zhùzhe yī wèi lǎo nǚshì.
‫למעלה מתגוררת אישה שמנה.‬ 那 上面 住着 一位 胖女士 。 那 上面 住着 一位 胖女士 。 1
Nà -----m--- ---z-e-yī -èi----g -ǚsh-. Nà shàngmiàn zhùzhe yī wèi pàng nǚshì.
‫למטה מתגוררת אישה סקרנית.‬ 那 下面 住着 一位 很好奇的 女士 。 那 下面 住着 一位 很好奇的 女士 。 1
Nà -iàmi-- zhùzh- yī w---hěn h-o-í--- n--h-. Nà xiàmiàn zhùzhe yī wèi hěn hàoqí de nǚshì.
‫האורחים שלנו היו אנשים נחמדים.‬ 我们的 客人 是 友好的 人 。 我们的 客人 是 友好的 人 。 1
W-m---d-----é--shì ----ǎo--e----. Wǒmen de kèrén shì yǒuhǎo de rén.
‫האורחים שלנו היו אנשים מנומסים.‬ 我们的 客人 是 有礼貌的 人 。 我们的 客人 是 有礼貌的 人 。 1
W-men de -èr---s-ì yǒu-l-mào de----. Wǒmen de kèrén shì yǒu lǐmào de rén.
‫האורחים שלנו היו אנשים מעניינים.‬ 我们的 客人 是 很有趣的 人 。 我们的 客人 是 很有趣的 人 。 1
W-men--e--è-é----- --------ù -e----. Wǒmen de kèrén shì hěn yǒuqù de rén.
‫יש לי ילדים חביבים.‬ 我 有可爱的 孩子 。 我 有可爱的 孩子 。 1
W- y-u k---i d--h-i-i. Wǒ yǒu kě'ài de háizi.
‫אבל ילדי השכנים חצופים.‬ 但是 邻居 有 调皮的 孩子 。 但是 邻居 有 调皮的 孩子 。 1
D--shì -í--- -ǒu t--op- -- --izi. Dànshì línjū yǒu tiáopí de háizi.
‫הילדים שלך ילדים טובים?‬ 您的 孩子 乖 吗 ? 您的 孩子 乖 吗 ? 1
Ní--d---áizi --ā--m-? Nín de háizi guāi ma?

‫שפה אחת, הרבה זנים‬

‫גם כשאנחנו דוברים שפה אחת, אנחנו דוברים הרבה שפות.‬ ‫כי אף שפה היא לא מערכת סגורה.‬ ‫בכל שפה יש הרבה מימדים שונים.‬ ‫שפה היא מערכת חיה.‬ ‫הדוברים מתאימים את עצמם תמיד לשותפי השיחה שלהם.‬ ‫ולכן משתנה תמיד השפה שאנשים מדברים.‬ ‫את הגיוון הזה אפשר לראות בצורות שונות.‬ ‫למשל, לכל שפה יש היסטוריה.‬ ‫היא השתנתה והיא גם תמשיך להשתנות.‬ ‫את זה ניתן לזהות כשרואים שאנשים מבוגרים מדברים בצורה שונה מזו של צעירים.‬ ‫יש גם, ברוב השפות, ניבים שונים.‬ ‫הרבה דוברי ניבים יכולים להתאים את עצמם לסביבה שלהם.‬ ‫הם דוברים את השפה הסטנדרטית במצבים מסוימים.‬ ‫לקבוצות שונות בחברה יש שפות שונות.‬ ‫שפת הצעירים או שפת הציידים הן דוגמאות לכך.‬ ‫אנשים מדברים בחיים המקצועיים אחרת מאיך שהם מדברים בבית.‬ ‫הרבה אנשים משתמשים גם בשפה מקצועית בעבודה.‬ ‫אפשר למצוא גם הבדלים בין השפה המדוברת לזו הכתובה.‬ ‫השפה המדוברת היא לרוב פשוטה בהרבה מהשפה הכתובה.‬ ‫הבדל זה יכול להיות מאוד גדול.‬ ‫זה קורה כששפות כתובות לא משתנות להרבה זמן.‬ ‫אז הדוברים צריכים קודם כל ללמוד איך הם משתמשים בשפה הכתובה.‬ ‫לעתים קרובות יש לגברים ולנשים שפות שונות.‬ ‫הבדל זה הוא לא מאוד גדול בחברות מערביות.‬ ‫אך קיימות מדינות שבהן נשים מדברות אחרת מגברים.‬ ‫בכמה תרבויות יש גם לנימוס צורות לשוניות משלו.‬ ‫אז לדבר זה לא קל כל כך!‬ ‫אנחנו צריכים לשים לב להרבה דברים שונים בו זמנית...‬