‫שיחון‬

he ‫עבר 2‬   »   mk Минато време 2

‫82 [שמונים ושתיים]‬

‫עבר 2‬

‫עבר 2‬

82 [осумдесет и два]

82 [osoomdyesyet i dva]

Минато време 2

[Minato vryemye 2]

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית מקדונית נגן יותר
‫היית צריך / ה לקרוא לאמבולנס?‬ Мораше ли да повикаш едно болничко возило? Мораше ли да повикаш едно болничко возило? 1
M---s-ye -i d------k--- yedno bol-ic-k----zil-? Morashye li da povikash yedno bolnichko vozilo?
‫היית צריך / ה לקרוא לרופא?‬ Мораше ли да го повикаш лекарот? Мораше ли да го повикаш лекарот? 1
Morash-e-l- -a --o---vik--- -yek-r--? Morashye li da guo povikash lyekarot?
‫היית צריך / ה לקרוא למשטרה?‬ Мораше ли да ја повикаш полицијата? Мораше ли да ја повикаш полицијата? 1
Moras--- -i -a ј--p--ik-s- ----tzi-a-a? Morashye li da јa povikash politziјata?
‫יש לך את מספר הטלפון? היה לי אותו כרגע.‬ Го имате ли телефонскиот број? Сега го имав. Го имате ли телефонскиот број? Сега го имав. 1
G-- -m-t------t--ly-f--sk-ot-b--ј- Sy-gua -u----av. Guo imatye li tyelyefonskiot broј? Syegua guo imav.
‫יש לך את הכתובת? היה לי אותה כרגע.‬ Ја имате ли адресата? Сега ја имав. Ја имате ли адресата? Сега ја имав. 1
Јa-i-a------ -d-ye---a- --e--a -a-i-a-. Јa imatye li adryesata? Syegua јa imav.
‫יש לך את מפת העיר? היה לי אותה כרגע.‬ Имате ли карта од градот? Сега ја имав. Имате ли карта од градот? Сега ја имав. 1
Im--y- -i-kar----d gurado-? ---gua ј- -ma-. Imatye li karta od guradot? Syegua јa imav.
‫הוא הגיע בזמן? הוא לא יכול היה להגיע בזמן.‬ Дојде ли тој точно на време? Тој не можеше да дојде точно на време. Дојде ли тој точно на време? Тој не можеше да дојде точно на време. 1
D--dy--li--oј to---o n--v-y-m-e?---ј --- mo-----y--da ---dy- --ch-o na v--e-ye. Doјdye li toј tochno na vryemye? Toј nye moʐyeshye da doјdye tochno na vryemye.
‫הוא מצא את הדרך? הוא לא יכול היה למצוא את הדרך.‬ Го најде ли тој патот? Тој не можеше да го најде патот. Го најде ли тој патот? Тој не можеше да го најде патот. 1
G----a-d-e-li-toј-p-tot- T-- nye-moʐy--hye--a g-- na--y--p-to-. Guo naјdye li toј patot? Toј nye moʐyeshye da guo naјdye patot.
‫הוא הבין אותך? הוא לא היה מסוגל להבין אותי.‬ Те разбира ли тој? Тој не можеше да ме разбере. Те разбира ли тој? Тој не можеше да ме разбере. 1
Tye raz-ira-l- ---?---ј-ny- mo---shye da-m-e -azb-er--. Tye razbira li toј? Toј nye moʐyeshye da mye razbyerye.
‫למה לא יכולת להגיע בזמן?‬ Зошто не можеше да дојдеш точно на време? Зошто не можеше да дојдеш точно на време? 1
Zosh-- n----oʐye-hye-----oј----- ---h-o ---v-yem-e? Zoshto nye moʐyeshye da doјdyesh tochno na vryemye?
‫למה לא מצאת את הדרך?‬ Зошто не можеше да го најдеш патот? Зошто не можеше да го најдеш патот? 1
Z-s------e --ʐ-e-hy-----gu----ј---sh --t--? Zoshto nye moʐyeshye da guo naјdyesh patot?
‫למה לא יכולת להבין אותו?‬ Зошто не можеше да го разбереш? Зошто не можеше да го разбереш? 1
Z---to -y--m---eshye da g-o -a-bye-y---? Zoshto nye moʐyeshye da guo razbyeryesh?
‫לא יכולתי לבוא בזמן כי לא היה אוטובוס.‬ Не можев да дојдам точно на време, бидејки немаше автобус. Не можев да дојдам точно на време, бидејки немаше автобус. 1
N-e m-ʐ-ev-d- -oј-am-----n--n- -r-e-ye,-b----ј----y--a-hye--vt-b-o-. Nye moʐyev da doјdam tochno na vryemye, bidyeјki nyemashye avtoboos.
‫לא יכולתי למצוא את הדרך כי לא הייתה לי מפה.‬ Не можев да го најдам патот, бидејки немав карта на градот. Не можев да го најдам патот, бидејки немав карта на градот. 1
N-e m-ʐyev--- -u- naјd-m-pa---, bidyeјk- -y--a---art- n-----a-o-. Nye moʐyev da guo naјdam patot, bidyeјki nyemav karta na guradot.
‫לא יכולתי להבין אותו כי המוסיקה הייתה רועשת מדי.‬ Не можев да го разберам, бидејки музиката беше толку гласна. Не можев да го разберам, бидејки музиката беше толку гласна. 1
N-e---ʐy-- da---- -az--e-am, bid-e--i mo-zika---b-----e--o-k-o -u-asna. Nye moʐyev da guo razbyeram, bidyeјki moozikata byeshye tolkoo gulasna.
‫הייתי חייב לקחת מונית.‬ Морав да земам едно такси. Морав да земам едно такси. 1
M--a---- -yem-- y-dn-----s-. Morav da zyemam yedno taksi.
‫הייתי חייב לקנות את מפת העיר.‬ Морав да купам карта на градот. Морав да купам карта на градот. 1
Mo--v ---ko-pa- k------a-g--adot. Morav da koopam karta na guradot.
‫הייתי חייב לכבות את הרדיו.‬ Јас морав да го исклучам радиото. Јас морав да го исклучам радиото. 1
Јas-m--a-----guo ----o---a- radio-o. Јas morav da guo iskloocham radioto.

‫טוב יותר ללמוד שפות זרות בחוץ לארץ!‬

‫מבוגרים מתקשים ללמוד שפות יותר מילדים.‬ ‫התפתחום מוחם כבר הסתיימה.‬ ‫ולכן הוא לא יכול לבנות רשתות חדשות בקלות.‬ ‫אבל גם מבוגרים יכולים ללמוד שפה בצורה טובה!‬ ‫בכדי לעשות זאת, גם צריכים לנסוע לארץ שבה דוברים את השפה.‬ ‫אפשר ללמוד שפה זרה בצורה יעילה מאוד בחוץ לארץ.‬ ‫את העובדה הזאת יודע כל מי שעשה חופשת שפה בעבר.‬ ‫ניתן ללמוד את השפה החדשה הרבה יותר מהר בסביבה הטבעית שלה.‬ ‫מחקר חדש רק הגיע לתוצאה מעניינת.‬ ‫הוא מראה שאת השפה החדשה לומדים בחו‘ל גם אחרת !‬ ‫מוחנו יכול לעבד את השפה החדשה כמו שהוא מעבד שפת אם.‬ ‫חוקרים מאמינים זה מזמן שיש תהליכים שונים ללמידה.‬ ‫ונראה שניסוי חדש מאשר את הטענה הזו.‬ ‫קבוצת משתתפים הייתה צריכה ללמוד שפה מומצאת.‬ ‫חלק מהמשתתפים לקחו חלק בשיעורים רגילים.‬ ‫והמשתתפים האחרים העמידו פנים כאילו הם בחו‘ל.‬ ‫משתתפים אלה היו צריכים להתמצא בסביבה זרה.‬ ‫כל האנשים איתם יצרו קשר דיברו בשפה החדשה.‬ ‫אז המשתתפים בקבוצה הזו לא היו תלמידי שפה רגילים.‬ ‫הם השתייכו לקהילה זרה של דוברים.‬ ‫הם היו חייבים להיעזר במהירות בשפה החדשה.‬ ‫המשתתפים נבחנו לאחר כמה זמן.‬ ‫שתי הקבוצות הראו ידע דומה בשפה החדשה.‬ ‫אך מוחם עיבד את השפה הזרה בצורה אחרת!‬ ‫המשתתפים שלמדו ‘בחו’ל הראו פעילויות מוח מעניינות.‬ ‫מוחם עיבד את הדקדוק של השפה הזרה באותה צורה בה הוא עיבד את השפה שלהם.‬ ‫היה אפשר לזהות את אותם מנגנונים שמשתמשים בהם בשפת האם.‬ ‫חופשת שפה היא הצורה היפה והיעילה ביותר ללמוד!‬