‫שיחון‬

‫עבר 3‬ » Минало време 3

‫83 [שמונים ושלוש]‬

‫עבר 3‬

83 [осемдесет и три]

83 [osemdeset i tri]

Минало време 3

[Minalo vreme 3]

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:

עברית	בולגרית	נגן יותר
‫לטלפן‬	звъня / обаждам се по телефона звъня / обаждам се по телефона 1 zv--y----oba-hdam--e po-----fo-a zvynya / obazhdam se po telefona	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫לטלפן‬ звъня / обаждам се по телефона zvynya / obazhdam se po telefona EN שֶׁמַע to make a call DE שֶׁמַע telefonieren ES שֶׁמַע hablar por teléfono FR שֶׁמַע téléphoner IT שֶׁמַע telefonare RU שֶׁמַע Говорить по телефону
‫אני טלפנתי.‬	Аз звънях по телефона. Аз звънях по телефона. 1 Az --y--ak--p--tel-fo-a. Az zvynyakh po telefona.	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫אני טלפנתי.‬ Аз звънях по телефона. Az zvynyakh po telefona. EN שֶׁמַע I made a call. DE שֶׁמַע Ich habe telefoniert. ES שֶׁמַע He hablado por teléfono. FR שֶׁמַע J’ai téléphoné. IT שֶׁמַע Ho telefonato. RU שֶׁמַע Я говорил / говорила по телефону.
‫כל הזמן טלפנתי.‬	Говорих по телефона през цялото време. Говорих по телефона през цялото време. 1 G-v-r--h -- tel---na-pre----y----o ----e. Govorikh po telefona prez tsyaloto vreme.	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫כל הזמן טלפנתי.‬ Говорих по телефона през цялото време. Govorikh po telefona prez tsyaloto vreme. EN שֶׁמַע I was talking on the phone all the time. DE שֶׁמַע Ich habe die ganze Zeit telefoniert. ES שֶׁמַע He hablado por teléfono todo el rato. FR שֶׁמַע J’ai téléphoné tout le temps. IT שֶׁמַע Ho telefonato per tutto il tempo. RU שֶׁמַע Я все время говорил / говорила по телефону.
‫לשאול‬	Питам Питам 1 Pi-am Pitam	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫לשאול‬ Питам Pitam EN שֶׁמַע to ask DE שֶׁמַע fragen ES שֶׁמַע preguntar FR שֶׁמַע demander IT שֶׁמַע chiedere RU שֶׁמַע Спрашивать
‫אני שאלתי.‬	Аз питах. Аз питах. 1 A- pit-k-. Az pitakh.	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫אני שאלתי.‬ Аз питах. Az pitakh. EN שֶׁמַע I asked. DE שֶׁמַע Ich habe gefragt. ES שֶׁמַע (Yo) he preguntado. FR שֶׁמַע J’ai demandé. IT שֶׁמַע Ho chiesto. RU שֶׁמַע Я спросил / спросила.
‫תמיד שאלתי.‬	Аз постоянно питах. Аз постоянно питах. 1 Az --st-ya-no -i--kh. Az postoyanno pitakh.	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫תמיד שאלתי.‬ Аз постоянно питах. Az postoyanno pitakh. EN שֶׁמַע I always asked. DE שֶׁמַע Ich habe immer gefragt. ES שֶׁמַע Siempre he preguntado. FR שֶׁמַע J’ai toujours demandé. IT שֶׁמַע Ho sempre chiesto. RU שֶׁמַע Я всегда спрашивал / спрашивала.
‫לספר‬	Разказвам Разказвам 1 Razkaz-am Razkazvam	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫לספר‬ Разказвам Razkazvam EN שֶׁמַע to narrate DE שֶׁמַע erzählen ES שֶׁמַע contar FR שֶׁמַע raconter IT שֶׁמַע raccontare RU שֶׁמַע Рассказывать
‫אני סיפרתי.‬	Аз разказвах. Аз разказвах. 1 Az -----zv--h. Az razkazvakh.	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫אני סיפרתי.‬ Аз разказвах. Az razkazvakh. EN שֶׁמַע I narrated. DE שֶׁמַע Ich habe erzählt. ES שֶׁמַע He contado. FR שֶׁמַע J’ai raconté. IT שֶׁמַע Ho raccontato. RU שֶׁמַע Я рассказал / рассказала.
‫סיפרתי את כל הסיפור.‬	Аз разказах цялата история. Аз разказах цялата история. 1 A-----ka-a-- t--ala-- i--o---a. Az razkazakh tsyalata istoriya.	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫סיפרתי את כל הסיפור.‬ Аз разказах цялата история. Az razkazakh tsyalata istoriya. EN שֶׁמַע I narrated the whole story. DE שֶׁמַע Ich habe die ganze Geschichte erzählt. ES שֶׁמַע He contado toda la historia. FR שֶׁמַע J’ai raconté toute l’histoire. IT שֶׁמַע Ho raccontato tutta la storia. RU שֶׁמַע Я рассказал / рассказала всю историю.
‫ללמוד‬	Уча Уча 1 Uc-a Ucha	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫ללמוד‬ Уча Ucha EN שֶׁמַע to study DE שֶׁמַע lernen ES שֶׁמַע estudiar FR שֶׁמַע étudier IT שֶׁמַע studiare RU שֶׁמַע Учить
‫אני למדתי.‬	Аз учих. Аз учих. 1 A--uchikh. Az uchikh.	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫אני למדתי.‬ Аз учих. Az uchikh. EN שֶׁמַע I studied. DE שֶׁמַע Ich habe gelernt. ES שֶׁמַע He estudiado. FR שֶׁמַע J’ai étudié. IT שֶׁמַע Ho studiato. RU שֶׁמַע Я учил / учила.
‫למדתי כל הערב.‬	Аз учих цяла вечер. Аз учих цяла вечер. 1 Az-u---k--tsyala ---h-r. Az uchikh tsyala vecher.	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫למדתי כל הערב.‬ Аз учих цяла вечер. Az uchikh tsyala vecher. EN שֶׁמַע I studied the whole evening. DE שֶׁמַע Ich habe den ganzen Abend gelernt. ES שֶׁמַע He estudiado toda la tarde. FR שֶׁמַע J’ai étudié toute la soirée. IT שֶׁמַע Ho studiato tutta la sera. RU שֶׁמַע Я весь вечер учил / учила.
‫לעבוד‬	Работя Работя 1 Rabotya Rabotya	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫לעבוד‬ Работя Rabotya EN שֶׁמַע to work DE שֶׁמַע arbeiten ES שֶׁמַע trabajar FR שֶׁמַע travailler IT שֶׁמַע lavorare RU שֶׁמַע Работать
‫אני עבדתי.‬	Аз работих. Аз работих. 1 Az--aboti--. Az rabotikh.	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫אני עבדתי.‬ Аз работих. Az rabotikh. EN שֶׁמַע I worked. DE שֶׁמַע Ich habe gearbeitet. ES שֶׁמַע He trabajado. FR שֶׁמַע J’ai travaillé. IT שֶׁמַע Ho lavorato. RU שֶׁמַע Я работал / работала.
‫עבדתי כל היום.‬	Аз работих цял ден. Аз работих цял ден. 1 Az ra--t--h --yal---n. Az rabotikh tsyal den.	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫עבדתי כל היום.‬ Аз работих цял ден. Az rabotikh tsyal den. EN שֶׁמַע I worked all day long. DE שֶׁמַע Ich habe den ganzen Tag gearbeitet. ES שֶׁמַע He trabajado todo el día. FR שֶׁמַע J’ai travaillé toute la journée. IT שֶׁמַע Ho lavorato tutto il giorno. RU שֶׁמַע Я весь день работал / работала.
‫לאכול‬	Ям Ям 1 Yam Yam	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫לאכול‬ Ям Yam EN שֶׁמַע to eat DE שֶׁמַע essen ES שֶׁמַע comer FR שֶׁמַע manger IT שֶׁמַע mangiare RU שֶׁמַע Есть
‫אני אכלתי.‬	Аз ядох. Аз ядох. 1 A- -ad--h. Az yadokh.	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫אני אכלתי.‬ Аз ядох. Az yadokh. EN שֶׁמַע I ate. DE שֶׁמַע Ich habe gegessen. ES שֶׁמַע He comido. FR שֶׁמַע J’ai mangé. IT שֶׁמַע Ho mangiato. RU שֶׁמַע Я поел / поела.
‫אכלתי את כל האוכל.‬	Аз изядох всичката храна. Аз изядох всичката храна. 1 A- izy-do-- -s------a-k-ra-a. Az izyadokh vsichkata khrana.	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫אכלתי את כל האוכל.‬ Аз изядох всичката храна. Az izyadokh vsichkata khrana. EN שֶׁמַע I ate all the food. DE שֶׁמַע Ich habe das ganze Essen gegessen. ES שֶׁמַע Me he comido toda la comida. FR שֶׁמַע J’ai mangé tout le repas. IT שֶׁמַע Ho mangiato tutto. RU שֶׁמַע Я съел / съела всю порцию.

הורד MP3 (.zip קבצים)

לא נמצא סרטון!

‫היסטוריית הבלשנות‬

‫שפות תמיד ריתקו את האנשים.‬ ‫ולכן, היסטוריית הבלשנות היא מאוד ארוכה.‬ ‫בלשנות היא ההתעסקות השיטתית בשפות.‬ ‫אנשים חשבו על שפות כבר לפני אלפי שנים.‬ ‫לצד זה, פיתחו תרבויות שונות מערכות שונות.‬ ‫וכך נוצרו תיאורים שונים לשפות.‬ ‫הבלשנות של היום מתבססת מעל לכול על תיאוריות עתיקות.‬ ‫הרבה מסורות התפתחו, במיוחד ביוון.‬ ‫אך העבודה הישנה ביותר המוכרת לנו באה מהודו.‬ ‫היא נכתבה לפני כ-3000 שנים על ידי הדקדקן סקאתאיאנה.‬ ‫בעת העתיקה, התעסקו פילוסופים כמו אפלטון עם שפות.‬ ‫מחברים רומיים פיתחו את התיאוריות שלהם מאוחר יותר.‬ ‫גם הערבים פיתחו במאה השמינית מסורות משלהם.‬ ‫עבודותיהם מראים כבר תיאורים מדויקים של השפה הערבית.‬ ‫בעת המודרנית רצו בעיקר לחקור מאין באה השפה.‬ ‫מלומדים רצו לדעת במיוחד על ההיסטוריה של השפה.‬ ‫במאה ה-18 התחילו אנשים לעשות השוואות בין השפות.‬ ‫הם רצו לדעת איך התפתחו השפות.‬ ‫לאחר מכן הם התרכזו על השפות בתור מערכת.‬ ‫השאלה החשובה ביותר הייתה איך שפות עובדות.‬ ‫כיום יש בבלשנות הרבה תחומים שונים.‬ ‫הרבה מגמות חדשות התפתחו מאז שנות ה-50.‬ ‫אלה הושפעו במידה מסוימת מתחומי מדע אחרים.‬ ‫דוגמאות לכך הן הפסיכובלשנות והתקשורת הבין-תרבותית.‬ ‫התחומים החדשים בבלשנות הם מאוד מיוחדים ומצומצמים.‬ ‫דוגמא לכך היא הבלשנות הפמיניסטית.‬ ‫אז היסטוריית הבלשנות נמשכת...‬ ‫כל יודע יש שפות, אנשים גם יחשבו עליהן!‬