עברית » אמהרית   ‫פירות ומוצרי מזון‬


‫15 [חמש עשרה]‬

‫פירות ומוצרי מזון‬

-

15 [አስራ አምስት]
15 [āsira āmisiti]

አትክልት እና ምግብ
ātikiliti ina migibi

‫15 [חמש עשרה]‬

‫פירות ומוצרי מזון‬

-

15 [አስራ አምስት]
15 [āsira āmisiti]

አትክልት እና ምግብ
ātikiliti ina migibi

הקש לצפיה בטקסט:   
עבריתአማርኛ
‫יש לי תות שדה.‬ እኔ እ--- አ---
i-- i------ ā-----።
‫יש לי קיווי ומלון.‬ እኔ ኪ- እ- ሜ-- አ---
i-- k--- i-- m----- ā-----።
‫יש לי תפוז ואשכולית.‬ እኔ ብ---- እ- ወ-- አ---
i-- b--------- i-- w----- ā-----።
   
‫יש לי תפוח ומנגו.‬ እኔ ፖ- እ- ማ-- አ---
i-- p--- i-- m----- ā-----።
‫יש לי בננה ואננס.‬ እኔ ሙ- እ- አ--- አ---
i-- m--- i-- ā------ ā-----።
‫אני מכין / ה סלט פירות.‬ እኔ የ---- ሰ-- እ-----
i-- y--------- s------ i--------።
   
‫אני אוכל / ת טוסט.‬ እኔ የ---- ዳ- እ---- ነ--
i-- y---------- d--- i-------- n---።
‫אני אוכל / ת טוסט עם חמאה.‬ እኔ የ---- ዳ- በ-- እ---- ነ--
i-- y---------- d--- b------ i-------- n---።
‫אני אוכל / ת טוסט עם חמאה וריבה.‬ እኔ የ---- ዳ- በ-- እ- በ----- እ---- ነ--
i-- y---------- d--- b------ i-- b----------- i-------- n---።
   
‫אני אוכל / ת כריך.‬ እኔ ሳ---- እ---- ነ--
i-- s---------- i-------- n---።
‫אני אוכל / ת כריך עם מרגרינה.‬ እኔ ሳ---- በ-- ቅ- እ---- ነ--
i-- s---------- b----- k---- i-------- n---።
‫אני אוכל / ת כריך עם מרגרינה ועגבנייה.‬ እኔ ሳ---- በ-- ቅ- እ- በ---- እ---- ነ--
i-- s---------- b----- k---- i-- b--------- i-------- n---።
   
‫אנחנו צריכים לחם ואורז.‬ እኛ ዳ- እ- እ-- እ-------
i--- d--- i-- i---- i------------።
‫אנחנו צריכים דגים וסטייקים.‬ እኛ አ- እ- ስ-- እ-------
i--- ā-- i-- s----- i------------።
‫אנחנו צריכים פיצה וספגטי.‬ እኛ ፒ- እ- ፓ-- እ-------
i--- p--- i-- p----- i------------።
   
‫מה עוד אנחנו צריכים?‬ ሌላ ም- ተ--- ያ------?
l--- m--- t--------- y-------------?
‫אנחנו צריכים גזר ועגבניות למרק.‬ እኛ ካ-- እ- ቲ--- ለ--- እ-------
i--- k----- i-- t------- l-------- i------------።
‫היכן יש סופרמרקט?‬ ሱቁ የ- ነ--
s---- y--- n---?
   

אמצעי תקשורת ושפה

שפתנו מושפעת גם מאמצעי תקשורת. אמצעי התקשורת החדשים משחקים פה תפקיד חשוב במיוחד. בעזרת SMS, דואר אלקטרוני וצ'ט התפתחה לה שפה חדשה לגמרי. שפת אמצעי התקשורת הזו היא כמובן שונה במדינות שונות. יש אבל מאפיינים מסויימים בכל שפות אמצעי התקשורת. המהירות חשובה לנו במיוחד. למרות שאנחנו כותבים, אנחנו רוצים תקשורת בזמן אמת. זאת אומרת שאנחנו רוצים להחליף בינינו מידע בצורה מהירה. אז אנחנו מחקים מצב של שיחה אמיתית. ככה קיבלה שפתנו טבע מילולי. לעתים קרובות מקצרים מילים ומשפטים. לרוב מתעלמים מחוקי דקדוק וניקוד. האיות שלנו חופשי יותר ומילות יחס נעדרות לפעמים לגמרי.

לעתים תכופות לא מבטאים רגשות בצורה מילולית בשפות אמצעי תקשורת. כאן אנחנו אוהבים להשתמש יותר במה שנקרא אמוטיקונים. אלה סמלים שבעזרתם אנחנו רוצים לבטא את מה שאנחנו מרגישים כרגע. יש גם קודים שונים ל-SMS ועגה לתקשורת בתוך הצ'ט. אז שפות אמצעי תקשורת הן שפות מאוד מופשטות. אבל משתמשים שונים משתמשים בהן בצורה דומה. מחקרים מראים, שחינוך ובינה לא משחקים תפקיד. במיוחד אנשים צעירים אוהבים שפות תקשורת. בגלל זה מבקרים אומרים ששפתנו בסכנה. המדע רואה את התופעה בצורה פחות פסימית. כי ילדינו יכולים להבדיל, מתי הם צריכים לרשום מה. מומחים מאמינים שלשפות אמצעי תקשורת חדשות יש אפילו יתרונות. כי הן מעודדות את היצירתיות ואת יכולת השפה של ילדים. ו: היום כותבים יותר - לא מכתבים, אלא אי-מיילים! ואנחנו שמחים על זה!