עברית » תאי   ‫לעבוד‬


‫55 [חמישים וחמש]‬

‫לעבוד‬

-

55 [ห้าสิบห้า]
hâ-sìp′-hâ

การทำงาน
gan-tam′-ngan

‫55 [חמישים וחמש]‬

‫לעבוד‬

-

55 [ห้าสิบห้า]
hâ-sìp′-hâ

การทำงาน
gan-tam′-ngan

הקש לצפיה בטקסט:   
עבריתภาษาไทย
‫במה את / ה עובד / ת?‬ คุ------------ ค--- / ค-?
k--------------------------------------′
‫בעלי רופא.‬ สา------------------
s---------------------------------′
‫אני עובדת כאחות בחצי משרה.‬ ดิ--------------------- ว-----------------
d---------------------------------------------------------------------------g
   
‫בקרוב נצא לגמלאות.‬ อี---------------------------
e--------------------------------------------------n
‫אבל המיסים גבוהים.‬ แต-----------
d----------------------k
‫והביטוח הרפואי יקר.‬ แล---------------------
l-----------------------------------------g
   
‫במה תרצה / י לעבוד בעתיד?‬ หน- อ------------------?
n--------------------------------------------′
‫אני רוצה להיות מהנדס / ת.‬ ผม- / ห--- อ-------------
p---------------------------------------n
‫אני רוצה ללמוד באוניברסיטה.‬ ผม- / ห--- อ-------------------------
p----------------------------------------------------------′
   
‫אני מתמחה.‬ ผม- / ด----- เ----------------
p--------------------------------------------------′
‫אני לא מרוויח / ה הרבה.‬ ผม- / ด----- ม-------------
p----------------------------------------k
‫אני עושה התמחות בחו"ל.‬ ผม- / ด----- ฝ-------------------
p--------------------------------------------------------t
   
‫זה המנהל שלי.‬ นี-------------- ผ- / ด----
n---------------------------------------′
‫יש לי קולגות נחמדים.‬ ผม / ด---- ม-------------------
p----------------------------------------------e
‫אנחנו תמיד אוכלים צהריים במזנון.‬ เร-------------------------------
r--------------------------------------------------w
   
‫אני מחפש / ת עבודה.‬ ผม / ด---- ก------------
p-----------------------------------------n
‫אני מובטל / ת כבר שנה.‬ ผม / ด---- ว-------------------
p-----------------------------------------------o
‫יש הרבה מדי מובטלים בארץ.‬ ที-----------------------------
t------------------------------------------------------k
   

זכרון צריך שפה

רוב האנשים זוכרים את היום הראשון שלהם בבית הספר. אבל הם לא זוכרים את מה שהיה קודם. כמעט ואין לנו זכרונות מהשנים הראשונות בחיינו. אבל למה זה כך? למה אנחנו לא זוכרים את מה שחווינו בתור תינוקות? הסיבה לכך היא בהתפתחות שלנו. שפה וזכרון מתפתחים כמעט בו זמנית. בכדי לזכור משהו צריכים שפה. זאת אומרת שצריך שיהיו לאדם מילים בכדי לתאר את מה שהוא חווה. חוקרים עשו ניסויים שונים עם ילדים. וכך עם גילו משהו מעניין. ברגע שילדים לומדים לדבר - הם שוכחים את כל מה שהיה קודם. אז התחלת השפה היא התחלת הזכרון.

ילדים לומדים הרבה דברים בשלושת השנים הראשונות בחיים. יש להם בכל יום חוויות חדשות. ויש להם גם הרבה חוויות חשובות בגיל הזה. למרות זאת, הכל נעלם. פסיכולוגים קוראים לתופעה הזו אמנזיית ילדות. רק הדברים שילדים יכולים לקרוא להם בשם נשארים. הזכרון האוטוביוגרפי שומר על החוויות אישיות. הוא עובד כמו יומן. בו נשמרים כל הדברים החשובים לחיים שלנו. כך מעצב זכרוננו האוטוביוגרפי את הזהות שלנו. אך התפתחותו תלויה בלמידת שפת אם. ואנחנו יכולים להפעיל את הזכרון רק דרך השפה שלנו. כמובן שהדברים שאנחנו לומדים כתינוקות לא באמת נעלמו. הם שמורים איפשהוא במוח שלנו. אבל אין לנו גישה אליהם יותר - באמת חבל, לא?