Rozmówki

pl Zdania podrzędne z że 2   »   he ‫משפטים טפלים עם ש 2‬

92 [dziewięćdziesiąt dwa]

Zdania podrzędne z że 2

Zdania podrzędne z że 2

‫92 [תשעים ושתיים]‬

92 [tish\'im ushtaim]

‫משפטים טפלים עם ש 2‬

[mishpatim tfelim im sh 2]

Wybierz, jak chcesz zobaczyć tłumaczenie:   
polski hebrajski Bawić się Więcej
Denerwuje mnie, że chrapiesz. ‫מכעיס-או-י-ש-ת-/ --נ--ר - ת-‬ ‫----- א--- ש-- / ה נ--- / ת-- ‫-כ-י- א-ת- ש-ת / ה נ-ח- / ת-‬ ------------------------------ ‫מכעיס אותי שאת / ה נוחר / ת.‬ 0
m---'i--ot--s---a--h/s--'at-nox--/----r--. m------ o-- s-------------- n------------- m-k-'-s o-i s-e-a-a-/-h-'-t n-x-r-n-x-r-t- ------------------------------------------ makh'is oti she'atah/she'at noxer/noxeret.
Denerwuje mnie, że pijesz tak dużo piwa. ‫מכ-יס -ותי--את-/-- ---ה כ- כך-ה-ב- --רה-‬ ‫----- א--- ש-- / ה ש--- כ- כ- ה--- ב----- ‫-כ-י- א-ת- ש-ת / ה ש-ת- כ- כ- ה-ב- ב-ר-.- ------------------------------------------ ‫מכעיס אותי שאת / ה שותה כל כך הרבה בירה.‬ 0
m---'i- -t- -he----h--he'at--h----/sh-t-- --- ---- --rbeh-b---h. m------ o-- s-------------- s------------ k-- k--- h----- b----- m-k-'-s o-i s-e-a-a-/-h-'-t s-o-e-/-h-t-h k-l k-k- h-r-e- b-r-h- ---------------------------------------------------------------- makh'is oti she'atah/she'at shoteh/shotah kol kakh harbeh birah.
Denerwuje mnie, że się spóźniasz. ‫מכעי- א-תי-שא----- מ-יע---ה כ---ך ---ח-.‬ ‫----- א--- ש-- / ה מ--- / ה כ- כ- מ------ ‫-כ-י- א-ת- ש-ת / ה מ-י- / ה כ- כ- מ-ו-ר-‬ ------------------------------------------ ‫מכעיס אותי שאת / ה מגיע / ה כל כך מאוחר.‬ 0
m-kh-is --- ------a-/she'at--e---a-m-gi--h k---k--h----uxa-. m------ o-- s-------------- m------------- k-- k--- m------- m-k-'-s o-i s-e-a-a-/-h-'-t m-g-'-/-e-i-a- k-l k-k- m-'-x-r- ------------------------------------------------------------ makh'is oti she'atah/she'at megi'a/megi'ah kol kakh me'uxar.
Uważam, że on potrzebuje lekarza. ‫-ני--ו---/ - ש-------ך ל-א-- -ופא-‬ ‫--- ח--- / ת ש--- צ--- ל---- ר----- ‫-נ- ח-ש- / ת ש-ו- צ-י- ל-א-ת ר-פ-.- ------------------------------------ ‫אני חושב / ת שהוא צריך לראות רופא.‬ 0
an- x-shev/--s--ve-----h- -sa-ikh lir'ot----e. a-- x-------------- s---- t------ l----- r---- a-i x-s-e-/-o-h-v-t s-e-u t-a-i-h l-r-o- r-f-. ---------------------------------------------- ani xoshev/xoshevet shehu tsarikh lir'ot rofe.
Uważam, że on jest chory. ‫--י-ח--- - ת---ו-----ה-‬ ‫--- ח--- / ת ש--- ח----- ‫-נ- ח-ש- / ת ש-ו- ח-ל-.- ------------------------- ‫אני חושב / ת שהוא חולה.‬ 0
a-i--o--ev/-os--v-t--he-u -ol--. a-- x-------------- s---- x----- a-i x-s-e-/-o-h-v-t s-e-u x-l-h- -------------------------------- ani xoshev/xoshevet shehu xoleh.
Uważam, że on teraz śpi. ‫---------/ - -ה-א -שן----יו.‬ ‫--- ח--- / ת ש--- י-- ע------ ‫-נ- ח-ש- / ת ש-ו- י-ן ע-ש-ו-‬ ------------------------------ ‫אני חושב / ת שהוא ישן עכשיו.‬ 0
ani xo-he-/-oshev-- shehu -a-h------s--aw. a-- x-------------- s---- y----- a-------- a-i x-s-e-/-o-h-v-t s-e-u y-s-e- a-h-h-a-. ------------------------------------------ ani xoshev/xoshevet shehu yashen akhshyaw.
Mamy nadzieję, że on ożeni się z naszą córką. ‫----ו-מק-ו-ם-ש--א --ח-ן-ע- --נ-.‬ ‫----- מ----- ש--- י---- ע- ב----- ‫-נ-נ- מ-ו-י- ש-ו- י-ח-ן ע- ב-נ-.- ---------------------------------- ‫אנחנו מקווים שהוא יתחתן עם בתנו.‬ 0
a-a-n---eq--i--s-ehu------e- im-b--en-. a----- m------ s---- i------ i- b------ a-a-n- m-q-w-m s-e-u i-x-t-n i- b-t-n-. --------------------------------------- anaxnu meqawim shehu itxaten im bitenu.
Mamy nadzieję, że on ma dużo pieniędzy. ‫אנ-נו--ק-וי- ש-- לו ---ה ----‬ ‫----- מ----- ש-- ל- ה--- כ---- ‫-נ-נ- מ-ו-י- ש-ש ל- ה-ב- כ-ף-‬ ------------------------------- ‫אנחנו מקווים שיש לו הרבה כסף.‬ 0
ana--u---qa--m--h-y-s---o-h-rbe--ke--f. a----- m------ s------ l- h----- k----- a-a-n- m-q-w-m s-e-e-h l- h-r-e- k-s-f- --------------------------------------- anaxnu meqawim sheyesh lo harbeh kesef.
Mamy nadzieję, że on jest milionerem. ‫א--נו מ-וו----ה-א מ---ונר-‬ ‫----- מ----- ש--- מ-------- ‫-נ-נ- מ-ו-י- ש-ו- מ-ל-ו-ר-‬ ---------------------------- ‫אנחנו מקווים שהוא מיליונר.‬ 0
a--x-u me-aw-m s--h-----io-er. a----- m------ s---- m-------- a-a-n- m-q-w-m s-e-u m-l-o-e-. ------------------------------ anaxnu meqawim shehu milioner.
Słyszałem / Słyszałam, że twoja żona miała wypadek. ‫--עת- --א--ו ק-תה--אונה.‬ ‫----- ש----- ק--- ת------ ‫-מ-ת- ש-א-ת- ק-ת- ת-ו-ה-‬ -------------------------- ‫שמעתי שלאשתו קרתה תאונה.‬ 0
sh-ma--i --el-'-s-to qart---t-'-n-h. s------- s---------- q----- t------- s-a-a-t- s-e-e-i-h-o q-r-a- t-'-n-h- ------------------------------------ shama'ti shele'ishto qartah te'unah.
Słyszałem / Słyszałam, że (ona) leży w szpitalu. ‫-מ--- ש----מ-ו---ת ---ת ה-ו-ים.‬ ‫----- ש--- מ------ ב--- ה------- ‫-מ-ת- ש-י- מ-ו-פ-ת ב-י- ה-ו-י-.- --------------------------------- ‫שמעתי שהיא מאושפזת בבית החולים.‬ 0
sha-a--- -h------'--hpe-et -eve-t----oli-. s------- s---- m---------- b----- h------- s-a-a-t- s-e-i m-'-s-p-z-t b-v-y- h-x-l-m- ------------------------------------------ shama'ti shehi me'ushpezet beveyt haxolim.
Słyszałem / Słyszałam, że twoje auto jest zupełnie zniszczone. ‫-מעת---המכ---- שלך נ-רס- -ח---ין-‬ ‫----- ש------- ש-- נ---- ל-------- ‫-מ-ת- ש-מ-ו-י- ש-ך נ-ר-ה ל-ל-ט-ן-‬ ----------------------------------- ‫שמעתי שהמכונית שלך נהרסה לחלוטין.‬ 0
s--m--ti s-ehame-h---t ---lk-a-----a-h-ne-ersa- la-al-t-n. s------- s------------ s-------------- n------- l--------- s-a-a-t- s-e-a-e-h-n-t s-e-k-a-s-e-a-h n-h-r-a- l-x-l-t-n- ---------------------------------------------------------- shama'ti shehamekhonit shelkha/shelakh nehersah laxalutin.
Cieszy mnie, że pan przyszedł / pani przyszła. ‫-- -שמ---ות----את.‬ ‫-- מ--- א--- ש----- ‫-ה מ-מ- א-ת- ש-א-.- -------------------- ‫זה משמח אותי שבאת.‬ 0
z-h me-s-meax---- sh--a---h/--e-a't. z-- m-------- o-- s----------------- z-h m-s-a-e-x o-i s-e-a-t-h-s-e-a-t- ------------------------------------ zeh messameax oti sheba'tah/sheba't.
Cieszy mnie, że jest pan / pani zainteresowany / zainteresowana. ‫זה משמ--או-י ש--אי---ני-ן.‬ ‫-- מ--- א--- ש----- ע------ ‫-ה מ-מ- א-ת- ש-ר-י- ע-י-ן-‬ ---------------------------- ‫זה משמח אותי שהראית עניין.‬ 0
z-h-----a---x-o---s-eh-r------/sh-hir-e-t--n-a-. z-- m-------- o-- s---------------------- i----- z-h m-s-a-e-x o-i s-e-i-'-y-a-/-h-h-r-e-t i-y-n- ------------------------------------------------ zeh messameax oti shehir'eytah/shehir'eyt inyan.
Cieszy mnie, że chce pan / pani kupić ten dom. ‫-- מ----א--- -א--- ה--ו-ה-------א- --ית.‬ ‫-- מ--- א--- ש-- / ה ר--- ל---- א- ה----- ‫-ה מ-מ- א-ת- ש-ת / ה ר-צ- ל-נ-ת א- ה-י-.- ------------------------------------------ ‫זה משמח אותי שאת / ה רוצה לקנות את הבית.‬ 0
z-- -es--meax--ti-sh--at----------ro-se--rot-ah -i--ot-et -abai-. z-- m-------- o-- s-------------- r------------ l----- e- h------ z-h m-s-a-e-x o-i s-e-a-a-/-h-'-t r-t-e-/-o-s-h l-q-o- e- h-b-i-. ----------------------------------------------------------------- zeh messameax oti she'atah/she'at rotseh/rotsah liqnot et habait.
Obawiam się, że ostatni autobus już odjechał. ‫אני -וש- - --שהא---בוס ה--ר-ן -בר-יצא-‬ ‫--- ח--- / ת ש-------- ה----- כ-- י---- ‫-נ- ח-ש- / ת ש-א-ט-ב-ס ה-ח-ו- כ-ר י-א-‬ ---------------------------------------- ‫אני חושש / ת שהאוטובוס האחרון כבר יצא.‬ 0
ani -oshe--/xo-h-s--t----ha'o-ob-s-ha-ax-r-n k--r-y----. a-- x---------------- s----------- h-------- k--- y----- a-i x-s-e-h-x-s-e-h-t s-e-a-o-o-u- h-'-x-r-n k-a- y-t-a- -------------------------------------------------------- ani xoshesh/xosheshet sheha'otobus ha'axaron kvar yatsa.
Obawiam się, że musimy wziąć taksówkę. ‫-ני-חוש----ת ---ינ- ---- מ--י--‬ ‫--- ח--- / ת ש----- ל--- מ------ ‫-נ- ח-ש- / ת ש-ל-נ- ל-ח- מ-נ-ת-‬ --------------------------------- ‫אני חושש / ת שעלינו לקחת מונית.‬ 0
a-- xo-h-s-/--shes-e- s---a-ey-- -a---at--on--. a-- x---------------- s--------- l------ m----- a-i x-s-e-h-x-s-e-h-t s-e-a-e-n- l-q-x-t m-n-t- ----------------------------------------------- ani xoshesh/xosheshet she'aleynu laqaxat monit.
Obawiam się, że nie mam przy sobie pieniędzy. ‫--י -ושש-/-- ש--ן--- כ------.‬ ‫--- ח--- / ת ש--- ל- כ-- כ---- ‫-נ- ח-ש- / ת ש-י- ל- כ-ן כ-ף-‬ ------------------------------- ‫אני חושש / ת שאין לי כאן כסף.‬ 0
a----osh--h/-osh-she- --e'--n li ---- -es--. a-- x---------------- s------ l- k--- k----- a-i x-s-e-h-x-s-e-h-t s-e-e-n l- k-'- k-s-f- -------------------------------------------- ani xoshesh/xosheshet she'eyn li ka'n kesef.

Ściągnij MP3 (.zip akta)

Nie znaleziono filmu!

Od gestu do języka

Kiedy mówimy lub słuchamy, nasz mózg ma dużo pracy. Musi przetworzyć językowe sygnały. Gesty i symbole to również sygnały językowe. Istniały jeszcze przed ludzkim językiem. Niektóre znaki były rozumiane we wszystkich kulturach. Innych trzeba było się nauczyć. Nie są zrozumiałe same z siebie. Gesty i symbole są przetwarzane jak język. Są też przetwarzane w tym samym obszarze mózgu! Dowiodły tego nowe badania. Neukowcy poddali badaniu kilka osób. Osoby te musiały obejrzeć różne wideoklipy. Podczas oglądania, mierzono aktywność mózgu tych osób. Jedna część klipów wyrażała różne rzeczy. Działo się to przez ruchy, symbole i język. Druga grupa badanych osób oglądała inne wideoklipy. Te klipy były absurdalne. Język, gesty i symbole nie istniały. Nie miały żadnego znaczenia. Przez pomiar naukowcy widzieli, co gdzie było przetwarzane. Mogli porównać aktywność mózgu badanych osób. Wszystko, co miało jakieś znaczenie, było analizowane w tym samym obszarze. Wynik tego eksperymentu jest bardzo interesujący. Pokazuje, jak nasz mózg nauczył się na nowo języka. Najpierw człowiek komunikował się za pomocą gestów. Później stworzył język. Mózg musiał się więc nauczyć przetwarzania języka jak gestów. I widocznie w tym celu zaktualizował starą wersję….