‫שיחון‬

he ‫ימי השבוע‬   »   ti መዓልታት ሰሙን

‫9 [תשע]‬

‫ימי השבוע‬

‫ימי השבוע‬

9 [ትሽዓተ]

9 [tishi‘ate]

መዓልታት ሰሙን

[me‘alitati semuni]

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫יום שני‬ እቲ ሰኑይ እቲ ሰኑይ 1
itī--en-yi itī senuyi
‫יום שלישי‬ እቲ ሰሉስ እቲ ሰሉስ 1
i-ī -el-si itī selusi
‫יום רביעי‬ እቲ ረቡዕ እቲ ረቡዕ 1
it--re-u-i itī rebu‘i
‫יום חמישי‬ እቲ ሓሙስ እቲ ሓሙስ 1
i---ḥ-m--i itī ḥamusi
‫יום שישי‬ እቲ ዓርቢ እቲ ዓርቢ 1
itī ‘-ribī itī ‘aribī
‫יום שבת‬ እቲ ቀዳም እቲ ቀዳም 1
it- ---da-i itī k’edami
‫יום ראשון‬ እቲ ሰንበት እቲ ሰንበት 1
i-- ---i--ti itī senibeti
‫השבוע‬ እታ ሰሙን እታ ሰሙን 1
i-- --m-ni ita semuni
‫מיום שני עד יום ראשון‬ ካብ ሰኑይ ክሳብ ሰንበት ካብ ሰኑይ ክሳብ ሰንበት 1
ka-i s---------a-i-s-n---ti kabi senuyi kisabi senibeti
‫היום הראשון בשבוע הוא יום שני.‬ እቲ ቀዳማይ መዓልቲ ሰኑይ እዩ። እቲ ቀዳማይ መዓልቲ ሰኑይ እዩ። 1
i-ī-k-ed-m----me‘a-i-- --nuy- i-u። itī k’edamayi me‘alitī senuyi iyu።
‫היום השני בשבוע הוא יום שלישי.‬ እቲ ካልኣይ መዓልቲ ሰሉስ እዩ። እቲ ካልኣይ መዓልቲ ሰሉስ እዩ። 1
it-----i-a-i m-‘-li-- --lus- iyu። itī kali’ayi me‘alitī selusi iyu።
‫היום השלישי בשבוע הוא יום רביעי.‬ እቲ ሳልሳይ መዓልቲ ረቡዕ እዩ። እቲ ሳልሳይ መዓልቲ ረቡዕ እዩ። 1
it----l-sa-i me‘a--tī--e--‘i iy-። itī salisayi me‘alitī rebu‘i iyu።
‫היום הרביעי בשבוע הוא יום חמישי.‬ እቲ ራብዓይ መዓልቲ ሓሙስ እዩ። እቲ ራብዓይ መዓልቲ ሓሙስ እዩ። 1
it- -a----yi me-----ī ḥ-m-si-i-u። itī rabi‘ayi me‘alitī ḥamusi iyu።
‫היום החמישי בשבוע הוא יום שישי.‬ እቲ ሓምሻይ መዓልቲ ዓርቢ እዩ። እቲ ሓምሻይ መዓልቲ ዓርቢ እዩ። 1
i-----a-i--a----e‘---t---ar-b--iy-። itī ḥamishayi me‘alitī ‘aribī iyu።
‫היום השישי בשבוע הוא יום שבת.‬ እቲ ሻዱሻይ መዓልቲ ቀዳም እዩ። እቲ ሻዱሻይ መዓልቲ ቀዳም እዩ። 1
i-ī-shad---ayi---‘a-it- k----m- -yu። itī shadushayi me‘alitī k’edami iyu።
‫היום השביעי בשבוע הוא יום ראשון.‬ እቲ ሻብዓይ መዓልቲ ሰንበት እዩ። እቲ ሻብዓይ መዓልቲ ሰንበት እዩ። 1
it------i‘a-i m---litī-s-n-bet--i-u። itī shabi‘ayi me‘alitī senibeti iyu።
‫בשבוע שבעה ימים.‬ እቲ ሰሙን ሸውዓተ መዓልትታት ኣለዎ። እቲ ሰሙን ሸውዓተ መዓልትታት ኣለዎ። 1
i---s-mun--s-e-i‘--------li-i--ti-al-w-። itī semuni shewi‘ate me‘alititati alewo።
‫אנו עובדים חמישה ימים בלבד.‬ ንሕና ሓሙሽተ መዓልታት ኢና ንሰርሕ። ንሕና ሓሙሽተ መዓልታት ኢና ንሰርሕ። 1
nih--n-----m-----e--e‘--ita---īn--n--er-h--። niḥina ḥamushite me‘alitati īna niseriḥi።

‫השפה המתוכננת אספרנטו‬

‫אנגלית היא השפה העולמית החשובה ביותר כיום.‬ ‫כל אחד אמור לדעת איך לתקשר בעזרתה.‬ ‫אבל גם שפות אחרות רוצות להגיע למטרה הזאת.‬ ‫למשל שפות מתוכננות.‬ ‫שפות מתוכננות נוצרות ומפותחות בכוונה.‬ ‫אז יש שם תוכנית, שלפיה הן נבנות.‬ ‫בשפות מתוכננות יש ערבוב של יסודות משפות שונות.‬ ‫דרך זה הן אמורות להיות קלות ללמידה על ידי מספר גדול של אנשים.‬ ‫המטרה של כל שפה מתוכננת היא התקשורת העולמית.‬ ‫השפה המתוכננת המפורסמת ביותר היא אספרנטו.‬ ‫היא הוצגה לראשונה בוורשה ב-1887.‬ ‫המייסד שלה היה הרופא לודוויק ל. צומנהוף.‬ ‫הוא חשב שבעיות בהבנה הן הסיבה העיקרית לאי קיום השלום.‬ ‫אז הוא רצה ליצור שפה שתחבר בין העמים.‬ ‫איתה אמורים אנשים לדבר אחד עם השני בצורה שווה.‬ ‫השם הבדוי של הרופא היה דר. אספרנטו, המלא-תקווה‬ ‫זה הראה עד כמה הוא האמין בחלום שלו.‬ ‫אבל הרעיון של הבנה אוניברסלית הוא ישן בהרבה.‬ ‫נכון לעכשיו פותחו הרבה שפות מתוכננות שונות.‬ ‫להן מחוברות גם מטרות כמו סובלנות וזכויות אדם.‬ ‫אנשים מיותר מ-120 מדינות דוברים נכון לעכשיו את השפה אספרנטו.‬ ‫אבל גם גם ביקורת נגד אספרנטו.‬ ‫למשל לכ-70% מהמילים יש שורש רומי.‬ ‫וחוץ מזה השפה אספרנטו בנויה בצורה ברורה על בסיס של שפות הודו-אירופאיות.‬ ‫הדוברים פוגשים אחד את השני בקונגרסים ובמועדונים.‬ ‫פגישות והרצאות מאורגנים בקביעות.‬ ‫אז, בא לך עכשיו על קצת אספרנטו?‬ Ĉu vi parolas Esperanton? – Jes, mi parolas Esperanton tre bone!