‫שיחון‬

he ‫לעשות סידורים‬   »   ti ምድላው/ምግዛእ

‫51 [חמישים ואחת]‬

‫לעשות סידורים‬

‫לעשות סידורים‬

51 [ሓምሳንሓደን]

51 [ḥamisaniḥadeni]

ምድላው/ምግዛእ

[midilawi/migiza’i]

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫אני רוצה ללכת לספריה.‬ ናብ ቤት-መጽሓፍቲ ክኸይድ ደልየ። ናብ ቤት-መጽሓፍቲ ክኸይድ ደልየ። 1
na-i-bē-i-mets------it--k--̱--i---de-i--። nabi bēti-mets’iḥafitī kiẖeyidi deliye።
‫אני רוצה ללכת לחנות הספרים.‬ ናብ ዱኳን-መጽሓፍቲ ክኸይድ ደልየ። ናብ ዱኳን-መጽሓፍቲ ክኸይድ ደልየ። 1
n-bi duk-a-i---ts’-ḥ-f--ī -i-̱e-i-i -el-ye። nabi dukwani-mets’iḥafitī kiẖeyidi deliye።
‫אני רוצה ללכת לקיוסק.‬ ናብ ኪዮስክ(ንእሽቶይ ኣስቬዛ ዱኳን) ክኸይድ ደልየ። ናብ ኪዮስክ(ንእሽቶይ ኣስቬዛ ዱኳን) ክኸይድ ደልየ። 1
n-bi------ik-(ni’i-hi-o-i a-i-ē-a ----ani) kih---id- d-l-y-። nabi kīyosiki(ni’ishitoyi asivēza dukwani) kiẖeyidi deliye።
‫אני רוצה לשאול ספר.‬ ሓደ መጽሓፍ ክልቃሕ ደልየ። ሓደ መጽሓፍ ክልቃሕ ደልየ። 1
h--de m-t-’i--a-- -i-----ḥ- d-l--e። ḥade mets’iḥafi kilik’aḥi deliye።
‫אני רוצה לקנות ספר.‬ ሓደ መጽሓፍ ክገዝእ ደልየ። ሓደ መጽሓፍ ክገዝእ ደልየ። 1
h-a-e --t-’--̣af- kige-i-i d-li--። ḥade mets’iḥafi kigezi’i deliye።
‫אני רוצה לקנות עיתון.‬ ሓደ ጋዜጣ ክገዝእ ደልየ። ሓደ ጋዜጣ ክገዝእ ደልየ። 1
h---e -azē----ki-e--’i-------። ḥade gazēt’a kigezi’i deliye።
‫אני רוצה ללכת לספריה לשאול ספר.‬ ሓደ መጽሓፍ ንክልቃሕ ናብ ቤት-መጽሓፍቲ ክኸይድ ደልየ፣ ። ሓደ መጽሓፍ ንክልቃሕ ናብ ቤት-መጽሓፍቲ ክኸይድ ደልየ፣ ። 1
ḥ--e --ts-i-̣a-i -i---i--a--i-n--- ---i-m--s--ḥ-f-t--kih-e-idi --liye- ። ḥade mets’iḥafi nikilik’aḥi nabi bēti-mets’iḥafitī kiẖeyidi deliye፣ ።
‫אני רוצה ללכת לחנות הספרים לקנות ספר.‬ ሓደ መጽሓፍ ንክገዝእ ናብ ቤት-መጽሓፍቲ ክኸይድ ደልየ፣ ። ሓደ መጽሓፍ ንክገዝእ ናብ ቤት-መጽሓፍቲ ክኸይድ ደልየ፣ ። 1
ḥ-de---ts’i--afi-n--i-ezi-- -abi---t-------i-̣a-i------̱-y----d-l--e፣ ። ḥade mets’iḥafi nikigezi’i nabi bēti-mets’iḥafitī kiẖeyidi deliye፣ ።
‫אני רוצה ללכת לקיוסק לקנות עיתון.‬ ሓደ ጋዜጣ ንክገዝእ ናብ ኪዮስክ ክኸይድ ደልየ፣ ። ሓደ ጋዜጣ ንክገዝእ ናብ ኪዮስክ ክኸይድ ደልየ፣ ። 1
h---- g--ē-’- -i-ige-i’---a-- kī--siki-kih-eyi----e-iye- ። ḥade gazēt’a nikigezi’i nabi kīyosiki kiẖeyidi deliye፣ ።
‫אני רוצה ללכת לאופטיקאי.‬ ናብ እንዳ ዓይኒ ክኸይድ ደልየ። ናብ እንዳ ዓይኒ ክኸይድ ደልየ። 1
na-i--n--- ‘----- -i-̱---d------y-። nabi inida ‘ayinī kiẖeyidi deliye።
‫אני רוצה ללכת לסופרמרקט.‬ ናብ ሱፐርማርክት ክኸይድ ደልየ። ናብ ሱፐርማርክት ክኸይድ ደልየ። 1
n-b--superimar---t---i--ey-d- -el--e። nabi superimarikiti kiẖeyidi deliye።
‫אני רוצה ללכת למאפייה.‬ ናብ እንዳ ባኒ ክኸይድ ደልየ። ናብ እንዳ ባኒ ክኸይድ ደልየ። 1
nab- ini-- ba-----h-----i deliye። nabi inida banī kiẖeyidi deliye።
‫אני רוצה לקנות משקפיים.‬ ሓደ መነጽር ክገዝእ ደልየ። ሓደ መነጽር ክገዝእ ደልየ። 1
h-ade men-ts’-r- --g-z--- -eliye። ḥade menets’iri kigezi’i deliye።
‫אני רוצה לקנות פירות וירקות.‬ ፍሩታታትን ኣሊጫን ክገዝእ ደልየ። ፍሩታታትን ኣሊጫን ክገዝእ ደልየ። 1
f-rutata-ini a-īc-’a-- k-ge-i-i--el-y-። firutatatini alīch’ani kigezi’i deliye።
‫אני רוצה לקנות לחמניות ולחם.‬ ንእሽቶይ ባንን እንጀራን ክገዝእ ደልየ። ንእሽቶይ ባንን እንጀራን ክገዝእ ደልየ። 1
ni’--hi--yi---nin- i----rani --gez-’--de-i--። ni’ishitoyi banini inijerani kigezi’i deliye።
‫אני רוצה ללכת לאופטיקאי לקנות משקפיים.‬ ናብ እንዳ ዓይኒ ደልየ፣ መነጽር ንክገዝእ። ናብ እንዳ ዓይኒ ደልየ፣ መነጽር ንክገዝእ። 1
n-bi i-id- ‘---n--deli--- me-e---iri-----gezi’-። nabi inida ‘ayinī deliye፣ menets’iri nikigezi’i።
‫אני רוצה ללכת לסופרמרקט לקנות פירות וירקות.‬ ናብ ሱፐርማርክት ደልየ፣ ፍሩታታትን ኣሊጫን ንክገዝእ። ናብ ሱፐርማርክት ደልየ፣ ፍሩታታትን ኣሊጫን ንክገዝእ። 1
na-i --p--im--ikit- de-i----f---ta--t---------’-ni n---g-----። nabi superimarikiti deliye፣ firutatatini alīch’ani nikigezi’i።
‫אני רוצה ללכת למאפייה לקנות לחמניות ולחם.‬ ባንን እንጀራን መታን ክገዝእ ናብ እንዳ ባኒ ደልየ፣ ። ባንን እንጀራን መታን ክገዝእ ናብ እንዳ ባኒ ደልየ፣ ። 1
b-n--i--n-j--a-i--e-an--ki-ez--i n--- --i---ba-ī deli--፣-። banini inijerani metani kigezi’i nabi inida banī deliye፣ ።

‫שפות מיעוט באירופה‬

‫באירופה מדברים הרבה שפות שונות.‬ ‫רוב אלה הן שפות הודו-אירופאיות.‬ ‫ליד השפות הלאומיות הגדולות יש גם הרבה שפות קטנות.‬ ‫אלה הן שפות מיעוט.‬ ‫שפות מיעוט שונות משפות רשמיות.‬ ‫אבל הן לא ניב.‬ ‫שפות מיעוט הן גם לא שפות המהגרים.‬ ‫שפות מיעוט תמיד נקבעות על ידי האתניות.‬ ‫זאת אומרת, אלה הן שפות של קבוצות אתניות מסוימות.‬ ‫שפות מיעוט אפשר למצוא כמעט בכל מדינה באירופה.‬ ‫אלה מהוות כ-40 שפות באיחוד האירופי.‬ ‫יש כמה שפות מיעוט שדוברים רק במדינה אחת.‬ ‫להן שייכת למשל השפה הסורבית בגרמניה.‬ ‫מצד שני, לשפה הרומאנית יש דוברים בהרבה מדינות באירופה.‬ ‫לשפות מיעוט יש מעמד מיוחד.‬ ‫בגלל שהן משומשות על ידי קבוצה קטנה יחסית.‬ ‫הקבוצות האלה לא יכולות להרשות לעצמן לבנות בתי ספר משלהן.‬ ‫קשה להן גם לפרסם ספרות משלהן.‬ ‫כתוצאה מכך, הרבה שפות מיעוט נמצאות בסכנת הכחדה.‬ ‫האיחוד האירופי רוצה להגן על שפות מיעוט.‬ ‫כי כל שפה היא חלק חשוב מתרבות או זהות.‬ ‫יש עמים שאין להם מדינה והם קיימים רק בתור מיעוט.‬ ‫תוכניות ופרוייקטים שונים אמורים לתמוך בשפות שלהם.‬ ‫כך מקווים לשמר את התרבות של קבוצות אתניות קטנות.‬ ‫ובכך זאת עומדים כמה שפות מיעוט להיעלם מהעולם בקרוב.‬ ‫להן שייכות השפה הלבית, שבה משתמשים למשל במחוז בלטביה.‬ ‫רק כ-20 איש דוברים עדיין את השפה הלבית.‬ ‫וזה עושה את השפה הלבית לשפה הכי קטנה באירופה...‬