‫שיחון‬

he ‫לצרוך – לרצות‬   »   ti ኣድለየ - ደለየት(ምድላይ፣ ምምናይ)

‫69 [שישים ותשע]‬

‫לצרוך – לרצות‬

‫לצרוך – לרצות‬

69 [ሱሳንትሽዓተን]

69 [susanitishi‘ateni]

ኣድለየ - ደለየት(ምድላይ፣ ምምናይ)

[adileye - deleyeti(midilayi፣ miminayi)]

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫אני צריך / ה מיטה.‬ ኣነ ዓራት የድልየኒ ኣሎ ። ኣነ ዓራት የድልየኒ ኣሎ ። 1
ane-‘-ra-- yed-l-yenī--lo ። ane ‘arati yediliyenī alo ።
‫אני רוצה לישון.‬ ክድቅስ ደልየ። ክድቅስ ደልየ። 1
k-d-k’-s--de-i-e። kidik’isi deliye።
‫יש כאן מיטה?‬ ኣብዚ ዓራት ኣሎ ዶ? ኣብዚ ዓራት ኣሎ ዶ? 1
a---ī -a-at---l--do? abizī ‘arati alo do?
‫אני צריך / ה מנורה.‬ መብራህቲ (ልቺ) የድልየኒ ኣሎ ። መብራህቲ (ልቺ) የድልየኒ ኣሎ ። 1
me-ir---tī-(l--hī)-y--i--yenī--l--። mebirahitī (lichī) yediliyenī alo ።
‫אני רוצה לקרוא.‬ ከንብብ ደልየ። ከንብብ ደልየ። 1
k--ibibi--e--y-። kenibibi deliye።
‫יש כאן מנורה?‬ ኣብዚ ምብራህቲ ኣሎ ዶ? ኣብዚ ምብራህቲ ኣሎ ዶ? 1
a-------b-r-hit----o -o? abizī mibirahitī alo do?
‫אני צריך / ה טלפון.‬ ተለፎን የድልየኒ ኣሎ ። ተለፎን የድልየኒ ኣሎ ። 1
te-efo---------ye-ī -l- ። telefoni yediliyenī alo ።
‫אני רוצה לטלפן.‬ ክድውል ደልየ። ክድውል ደልየ። 1
k-d---l- del--e። kidiwili deliye።
‫יש כאן טלפון?‬ ኣብዚ ተለፎን ኣሎ ዶ? ኣብዚ ተለፎን ኣሎ ዶ? 1
abi-ī-t-l-fo-i-a-o --? abizī telefoni alo do?
‫אני צריך / ה מצלמה.‬ ካመራ የድልየኒ ኣሎ ። ካመራ የድልየኒ ኣሎ ። 1
k------ye---i-enī-al--። kamera yediliyenī alo ።
‫אני רוצה לצלם.‬ ፎቶ ክገብር ደልየ። ፎቶ ክገብር ደልየ። 1
foto -ige-i-i--e--ye። foto kigebiri deliye።
‫יש כאן מצלמה?‬ ኣብዚ ካመራ ኣላ ዶ? ኣብዚ ካመራ ኣላ ዶ? 1
abi---ka-e-- al- --? abizī kamera ala do?
‫אני צריך / ה מחשב.‬ ኮምፒተር የድልየኒ ኣሎ ። ኮምፒተር የድልየኒ ኣሎ ። 1
k-m-----ri-y-dil-ye-ī-a-o-። komipīteri yediliyenī alo ።
‫אני רוצה לשלוח אי-מייל.‬ ኢመይል ክሰድድ ደልየ። ኢመይል ክሰድድ ደልየ። 1
ī-e--li--is----i deli-e። īmeyili kisedidi deliye።
‫יש כאן מחשב?‬ ኣብዚ ኮምፒተር ኣሎ ዶ? ኣብዚ ኮምፒተር ኣሎ ዶ? 1
ab--- k--i-īt-ri---- d-? abizī komipīteri alo do?
‫אני צריך / ה עט.‬ መጽሓፊ ፒሮ የድልየኒ ኣሎ ። መጽሓፊ ፒሮ የድልየኒ ኣሎ ። 1
m--s-i-̣--ī pī-o -e-i-iye-- --- ። mets’iḥafī pīro yediliyenī alo ።
‫אני רוצה לכתוב משהו.‬ ገለ ክጽሕፍ ደልየ። ገለ ክጽሕፍ ደልየ። 1
g-le -it-’--̣i-i ---i--። gele kits’iḥifi deliye።
‫יש כאן דף נייר ועט?‬ ኣብዚ ወረቐትን ፒሮን ኣሎ ዶ? ኣብዚ ወረቐትን ፒሮን ኣሎ ዶ? 1
ab--- w-r-k---t--i ---on----o do? abizī wereḵ’etini pīroni alo do?

הורד MP3 (.zip קבצים)

לא נמצא סרטון!

‫תרגומי מכונה‬

‫מי שרוצה לתרגם טקסטים צריך לשלם הרבה כסף.‬ ‫מתורגמים או מתרגמים מקצועיים הם די יקרים.‬ ‫ולמרות זאת הבנת שפות אחרות היא חשובה יותר ויותר.‬ ‫מדעני מחשב ובלשני משחב רוצים לפתור את הבעיה הזו.‬ ‫הם עובדים כבר הרבה זמן על פיתור כלי תרגום.‬ ‫נכון להיום, יש הרבה תוכנות כאלה.‬ ‫אך איכות תרגומי המכונה היא לעתים קרובות לא כל כך טובה.‬ ‫אך המתכנתים לא אשמים בכך!‬ ‫שפות הן מבנים מאוד מסובכים.‬ ‫אך מחשבים מבוססים על עקרונות מתמטיים פשוטים.‬ ‫ולכן הם לא תמיד יכולים לעבד שפות בצורה נכונה.‬ ‫תוכנת תרגום חייבת ללמד את כל השפה.‬ ‫בכדי לעשות את זה, מומחים צריכים להכניס אליה אלפי מילים וחוקים שונים.‬ ‫וזה למעשה בלתי אפשרי.‬ ‫יותר פשוט לתת למחשב לחשב מספרים.‬ ‫הוא טוב בלעשות את זה!‬ ‫מחשב יכול לחשב אלו שילובים יותר תדירים.‬ ‫הוא מזהה למשל, אלו מילים נמצאות בדרך כלל אחת ליד השנייה.‬ ‫ולכן צריך להכניס למחשב טקסטים בשפות שונות.‬ ‫וכך הוא לומד את מה טיפוסי יותר או פחות לשפות מסוימות.‬ ‫השיטה הסטטיסטית הזו תשפר תרגומי מכונה.‬ ‫אך מחשבים לא יוכלו להחליף בני אדם.‬ ‫אף מכונה לא יכולה לחקות את מרכזי השפה במוח האנושי.‬ ‫אז למתרגמים ומתורגמנים תהיה עבודה לעוד הרבה זמן!‬ ‫בעתיד, יוכלו מחשבים לתרגם טקסטים פשוטים.‬ ‫לעומת זאת, שירים, שירה וספרות צריכים אלמנט חי.‬ ‫הם חיים בעזרת ההרגשה האנושית לשפה.‬ ‫וזה גם טוב ככה...‬