‫שיחון‬

he ‫לעבוד‬   »   bs Raditi

‫55 [חמישים וחמש]‬

‫לעבוד‬

‫לעבוד‬

55 [pedeset i pet]

Raditi

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית בוסנית נגן יותר
‫במה את / ה עובד / ת?‬ Šta ste po zanimanju? Šta ste po zanimanju? 1
‫בעלי רופא.‬ Moj muž je po zanimanju doktor. Moj muž je po zanimanju doktor. 1
‫אני עובדת כאחות בחצי משרה.‬ Ja radim pola radnog vremena kao medicinska sestra. Ja radim pola radnog vremena kao medicinska sestra. 1
‫בקרוב נצא לגמלאות.‬ Uskoro ćemo dobiti penziju. Uskoro ćemo dobiti penziju. 1
‫אבל המיסים גבוהים.‬ Ali su porezi visoki. Ali su porezi visoki. 1
‫והביטוח הרפואי יקר.‬ I zdravstveno osiguranje je visoko. I zdravstveno osiguranje je visoko. 1
‫במה תרצה / י לעבוד בעתיד?‬ Šta želiš jednom postati? Šta želiš jednom postati? 1
‫אני רוצה להיות מהנדס / ת.‬ Ja želim postati inženjer. Ja želim postati inženjer. 1
‫אני רוצה ללמוד באוניברסיטה.‬ Želim studirati na univerzitetu. Želim studirati na univerzitetu. 1
‫אני מתמחה.‬ Ja sam pripravnik. Ja sam pripravnik. 1
‫אני לא מרוויח / ה הרבה.‬ Ja ne zarađujem mnogo. Ja ne zarađujem mnogo. 1
‫אני עושה התמחות בחול.‬ Odrađujem pripravnički staž u inostranstvu. Odrađujem pripravnički staž u inostranstvu. 1
‫זה המנהל שלי.‬ Ovo je moj šef. Ovo je moj šef. 1
‫יש לי קולגות נחמדים.‬ Imam drage kolege. Imam drage kolege. 1
‫אנחנו תמיד אוכלים צהריים במזנון.‬ U podne idemo uvijek u kantinu. U podne idemo uvijek u kantinu. 1
‫אני מחפש / ת עבודה.‬ Ja tražim radno mjesto. Ja tražim radno mjesto. 1
‫אני מובטל / ת כבר שנה.‬ Ja sam već godinu dana nezaposlen / -a. Ja sam već godinu dana nezaposlen / -a. 1
‫יש הרבה מדי מובטלים בארץ.‬ U ovoj zemlji ima puno nezaposlenih. U ovoj zemlji ima puno nezaposlenih. 1

‫זכרון צריך שפה‬

‫רוב האנשים זוכרים את היום הראשון שלהם בבית הספר.‬ ‫אבל הם לא זוכרים את מה שהיה קודם.‬ ‫כמעט ואין לנו זכרונות מהשנים הראשונות בחיינו.‬ ‫אבל למה זה כך?‬ ‫למה אנחנו לא זוכרים את מה שחווינו בתור תינוקות?‬ ‫הסיבה לכך היא בהתפתחות שלנו.‬ ‫שפה וזכרון מתפתחים כמעט בו זמנית.‬ ‫בכדי לזכור משהו צריכים שפה.‬ ‫זאת אומרת שצריך שיהיו לאדם מילים בכדי לתאר את מה שהוא חווה.‬ ‫חוקרים עשו ניסויים שונים עם ילדים.‬ ‫וכך עם גילו משהו מעניין.‬ ‫ברגע שילדים לומדים לדבר - הם שוכחים את כל מה שהיה קודם.‬ ‫אז התחלת השפה היא התחלת הזכרון.‬ ‫ילדים לומדים הרבה דברים בשלושת השנים הראשונות בחיים.‬ ‫יש להם בכל יום חוויות חדשות.‬ ‫ויש להם גם הרבה חוויות חשובות בגיל הזה.‬ ‫למרות זאת, הכל נעלם.‬ ‫פסיכולוגים קוראים לתופעה הזו אמנזיית ילדות.‬ ‫רק הדברים שילדים יכולים לקרוא להם בשם נשארים.‬ ‫הזכרון האוטוביוגרפי שומר על החוויות אישיות.‬ ‫הוא עובד כמו יומן.‬ ‫בו נשמרים כל הדברים החשובים לחיים שלנו.‬ ‫כך מעצב זכרוננו האוטוביוגרפי את הזהות שלנו.‬ ‫אך התפתחותו תלויה בלמידת שפת אם.‬ ‫ואנחנו יכולים להפעיל את הזכרון רק דרך השפה שלנו.‬ ‫כמובן שהדברים שאנחנו לומדים כתינוקות לא באמת נעלמו.‬ ‫הם שמורים איפשהוא במוח שלנו.‬ ‫אבל אין לנו גישה אליהם יותר - באמת חבל, לא?‬