‫שיחון‬

he ‫לעבוד‬   »   tl Working

‫55 [חמישים וחמש]‬

‫לעבוד‬

‫לעבוד‬

55 [limampu’t lima]

Working

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית טאגאלוג נגן יותר
‫במה את / ה עובד / ת?‬ Ano ang ginagawa mo para sa ikabubuhay? / Ano ang iyong hanap-buhay? Ano ang ginagawa mo para sa ikabubuhay? / Ano ang iyong hanap-buhay? 1
‫בעלי רופא.‬ Ang asawa ko ay doktor. Ang asawa ko ay doktor. 1
‫אני עובדת כאחות בחצי משרה.‬ Nagta-trabaho ako ng kalahating araw bilang isang nars. Nagta-trabaho ako ng kalahating araw bilang isang nars. 1
‫בקרוב נצא לגמלאות.‬ Malapit na kaming makakuha ng pensiyon. Malapit na kaming makakuha ng pensiyon. 1
‫אבל המיסים גבוהים.‬ Ngunit ang buwis ay mataas. Ngunit ang buwis ay mataas. 1
‫והביטוח הרפואי יקר.‬ At ang paniguro sa kalusugan ay mataas. At ang paniguro sa kalusugan ay mataas. 1
‫במה תרצה / י לעבוד בעתיד?‬ Ano ang gusto mong maging? Ano ang gusto mong maging? 1
‫אני רוצה להיות מהנדס / ת.‬ Gusto kong maging isang inhinyero. Gusto kong maging isang inhinyero. 1
‫אני רוצה ללמוד באוניברסיטה.‬ Gusto kong mag-aral sa kolehiyo. Gusto kong mag-aral sa kolehiyo. 1
‫אני מתמחה.‬ Intern ako. Intern ako. 1
‫אני לא מרוויח / ה הרבה.‬ Hindi ako kumikita ng malaki. Hindi ako kumikita ng malaki. 1
‫אני עושה התמחות בחול.‬ Nag-e-internship ako sa ibang bansa. Nag-e-internship ako sa ibang bansa. 1
‫זה המנהל שלי.‬ Iyon ang aking boss. Iyon ang aking boss. 1
‫יש לי קולגות נחמדים.‬ Mayroon akong mababait na mga kasamahan. Mayroon akong mababait na mga kasamahan. 1
‫אנחנו תמיד אוכלים צהריים במזנון.‬ Pupumunta kami lagi sa kantina tuwing tanghalian. Pupumunta kami lagi sa kantina tuwing tanghalian. 1
‫אני מחפש / ת עבודה.‬ Naghahanap ako ng trabaho. Naghahanap ako ng trabaho. 1
‫אני מובטל / ת כבר שנה.‬ Isang taon akong walang trabaho. Isang taon akong walang trabaho. 1
‫יש הרבה מדי מובטלים בארץ.‬ Napakaraming walang trabaho sa bansang ito. Napakaraming walang trabaho sa bansang ito. 1

‫זכרון צריך שפה‬

‫רוב האנשים זוכרים את היום הראשון שלהם בבית הספר.‬ ‫אבל הם לא זוכרים את מה שהיה קודם.‬ ‫כמעט ואין לנו זכרונות מהשנים הראשונות בחיינו.‬ ‫אבל למה זה כך?‬ ‫למה אנחנו לא זוכרים את מה שחווינו בתור תינוקות?‬ ‫הסיבה לכך היא בהתפתחות שלנו.‬ ‫שפה וזכרון מתפתחים כמעט בו זמנית.‬ ‫בכדי לזכור משהו צריכים שפה.‬ ‫זאת אומרת שצריך שיהיו לאדם מילים בכדי לתאר את מה שהוא חווה.‬ ‫חוקרים עשו ניסויים שונים עם ילדים.‬ ‫וכך עם גילו משהו מעניין.‬ ‫ברגע שילדים לומדים לדבר - הם שוכחים את כל מה שהיה קודם.‬ ‫אז התחלת השפה היא התחלת הזכרון.‬ ‫ילדים לומדים הרבה דברים בשלושת השנים הראשונות בחיים.‬ ‫יש להם בכל יום חוויות חדשות.‬ ‫ויש להם גם הרבה חוויות חשובות בגיל הזה.‬ ‫למרות זאת, הכל נעלם.‬ ‫פסיכולוגים קוראים לתופעה הזו אמנזיית ילדות.‬ ‫רק הדברים שילדים יכולים לקרוא להם בשם נשארים.‬ ‫הזכרון האוטוביוגרפי שומר על החוויות אישיות.‬ ‫הוא עובד כמו יומן.‬ ‫בו נשמרים כל הדברים החשובים לחיים שלנו.‬ ‫כך מעצב זכרוננו האוטוביוגרפי את הזהות שלנו.‬ ‫אך התפתחותו תלויה בלמידת שפת אם.‬ ‫ואנחנו יכולים להפעיל את הזכרון רק דרך השפה שלנו.‬ ‫כמובן שהדברים שאנחנו לומדים כתינוקות לא באמת נעלמו.‬ ‫הם שמורים איפשהוא במוח שלנו.‬ ‫אבל אין לנו גישה אליהם יותר - באמת חבל, לא?‬