‫שיחון‬

he ‫שייכות 1‬   »   sr Присвојне заменице 1

‫66 [שישים ושש]‬

‫שייכות 1‬

‫שייכות 1‬

66 [шездесет и шест]

66 [šezdeset i šest]

Присвојне заменице 1

[Prisvojne zamenice 1]

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית סרבית נגן יותר
‫אני – שלי‬ ја – мој / моја / моје ја – мој / моја / моје 1
j- - mo- ----j------je ja – moj / moja / moje
‫אני לא מוצא / ת את המפתח שלי.‬ Ја не могу наћи мој кључ. Ја не могу наћи мој кључ. 1
Ja ne-m------c-i--oj--ljuč. Ja ne mogu naći moj ključ.
‫אני לא מוצא / ת את כרטיס הנסיעה שלי.‬ Ја не могу наћи моју возну карту. Ја не могу наћи моју возну карту. 1
J---e --g--na--i mo-u vo-n--k--tu. Ja ne mogu naći moju voznu kartu.
‫את / ה – שלך‬ ти – твој / твоја / твоје ти – твој / твоја / твоје 1
ti-- t--j-- -v-j--/----je ti – tvoj / tvoja / tvoje
‫מצאת את המפתח שלך?‬ Јеси ли нашао твој кључ? Јеси ли нашао твој кључ? 1
J-s- -i našao ---j---ju-? Jesi li našao tvoj ključ?
‫מצאת את כרטיס הנסיעה שלך?‬ Јеси ли нашао твоју возну карту? Јеси ли нашао твоју возну карту? 1
J--i l- naša--tv-ju-voznu ka--u? Jesi li našao tvoju voznu kartu?
‫הוא – שלו‬ он – његов / његова / његово он – његов / његова / његово 1
on-- n-egov / -jeg-v- - njeg--o on – njegov / njegova / njegovo
‫את / ה יודע / ת איפה המפתח שלו?‬ Знаш ли где је његов кључ? Знаш ли где је његов кључ? 1
Z-a---- -de--e --ego--klju-? Znaš li gde je njegov ključ?
‫את / ה יודע / ת איפה כרטיס הנסיעה שלו?‬ Знаш ли где је његова возна карта? Знаш ли где је његова возна карта? 1
Z-aš-l---d-----n-e--va---zn- -a--a? Znaš li gde je njegova vozna karta?
‫היא – שלה‬ она – њен / њена / њено она – њен / њена / њено 1
o-a-–---en - n-en- --n---o ona – njen / njena / njeno
‫הכסף שלה אבד.‬ Њен новац је нестао. Њен новац је нестао. 1
Nje- --v-c je-n-s-ao. Njen novac je nestao.
‫וכרטיס האשראי שלה אבד גם כן.‬ Њена кредитна картица је такође нестала. Њена кредитна картица је такође нестала. 1
Nj--a---e----a-k-rti---je--a-ođ----s--la. Njena kreditna kartica je takođe nestala.
‫אנחנו – שלנו‬ ми – наш / наша / наше ми – наш / наша / наше 1
mi – -a- / na-a-/ -a-e mi – naš / naša / naše
‫סבא שלנו חולה.‬ Наш деда је болестан. Наш деда је болестан. 1
N-š------j- -ol-s-an. Naš deda je bolestan.
‫סבתא שלנו בריאה.‬ Наша бака је здрава. Наша бака је здрава. 1
N-ša-b-k- -e-z----a. Naša baka je zdrava.
‫אתם / ן – שלכם / ן‬ ви – ваш / ваша / ваше ви – ваш / ваша / ваше 1
v--- --š-- va-a----aše vi – vaš / vaša / vaše
‫ילדים / ות, איפה אבא שלכם / ן?‬ Децо, где је ваш тата? Децо, где је ваш тата? 1
D-c-, g-- -e -a--t-t-? Deco, gde je vaš tata?
‫ילדים / ות, איפה אמא שלכם / ן?‬ Децо, где је ваша мама? Децо, где је ваша мама? 1
De-o--gde -e v-ša -am-? Deco, gde je vaša mama?

‫שפה יצירתית‬

‫יצירתיות היא תכונה חשובה היום.‬ ‫כולם רוצים להיות יצירתיים.‬ ‫>כי אנשים יצירתיים נחשבים לחכמים.‬ ‫גם שפתנו צריכה להיות יצירתית.‬ ‫בעבר ניסו אנשים לדבר בצורה נכונה ככל האפשר.‬ ‫היום אנחנו צריכים את היכולת לדבר בצורה יצירתית.‬ ‫דוגמא לכך היא הפרסום ואמצעי התקשורת החדשים.‬ ‫הם מראים איך אנחנו יכולים לשחק עם השפה.‬ ‫חשיבות היצירתיות גדלה באופן גובר והולך מאז שנות ה-50.‬ ‫אפילו המחקר מתעסק בתופעה הזו.‬ ‫פסיכולוגים, פדגוגים ופילוסופים חקרו תהליכים יצירתיים.‬ ‫יצירתיות מוגדרת כיכולת ליצור משהו חדש.‬ ‫אז דובר יצירתי מייצר צורות לשוניות חדשות.‬ ‫אלה יכולים להיות מילים או מבני דקדוק שונים.‬ ‫דרך מחקר השפה היצירתית, יכולים חוקרי השפות לראות איך השפה משתנה.‬ ‫אבל לא כולם מבינים יסודות לשוניים חדשים.‬ ‫צריך ידע בכדי להבין שפה יצירתית.‬ ‫צריך לדעת איך השפה מתפקדת.‬ ‫וצריך להכיר את העולם שבו הדוברים חיים.‬ ‫רק כך אפשר להבין את מה שהדובר רוצה להגיד.‬ ‫דוגמא לכך היא למשל שפת הנוער.‬ ‫ילדים ואנשים צעירים תמיד ממציאים מילים חדשות.‬ ‫ומבוגרים לא תמיד מבינים את המילים האלה.‬ ‫יש עכשיו אפילו מילונים המסבירים את שפת הנוער.‬ ‫אבל אלה בדרך כלל מאחרים בגיל שלם!‬ ‫בכל אופן, אנשים יכולים ללמוד שפה יצירתית.‬ ‫מאמנים מציעים לשם כך קורסים שונים.‬ ‫החוק החשוב ביותר הוא תמיד: תפעילו את הקול הפנימי שלכם!‬