‫שיחון‬

he ‫תחבורה ציבורית‬   »   ti ወግዓዊ መጕዓዝያ ኣብ ቀረባ ከባቢ

‫36 [שלושים ושש]‬

‫תחבורה ציבורית‬

‫תחבורה ציבורית‬

36 [ሰላሳንሽዱሽተን]

36 [selasanishidushiteni]

ወግዓዊ መጕዓዝያ ኣብ ቀረባ ከባቢ

wegi‘awī megwi‘aziya abi k’ereba kebabī

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫היכן נמצאת תחנת האוטובוס?‬ ቡስ ስቴሽን ኣበይ ኣሎ? ቡስ ስቴሽን ኣበይ ኣሎ? 1
b-s- sit----n- --ey- a--? busi sitēshini abeyi alo?
‫איזה אוטובוס נוסע למרכז?‬ ኣየናይ ቡስ ኢዩ ናብ ማእከል ከተማ ዝኸይድ? ኣየናይ ቡስ ኢዩ ናብ ማእከል ከተማ ዝኸይድ? 1
a-----i -u-i-īyu----i-ma’ik-l- ke-em-----̱-y-d-? ayenayi busi īyu nabi ma’ikeli ketema ziẖeyidi?
‫איזה קו לקחת?‬ ኣየናይ መስመር ቡስ ክወስድ ኣለኒ? ኣየናይ መስመር ቡስ ክወስድ ኣለኒ? 1
ay--a----e-i-e-- bus- k-w-s-di -l--ī? ayenayi mesimeri busi kiwesidi alenī?
‫אני צריך / כה להחליף אוטובוסים?‬ ምጋዓዝያ ክቕይር ኣለኒ ዶ? ምጋዓዝያ ክቕይር ኣለኒ ዶ? 1
m-g-‘---ya--i-̱--y----a--n--d-? miga‘aziya kiḵ’iyiri alenī do?
‫היכן אני מחליף / פה אוטובוס?‬ ኣበይ ኢየ ክቕይር ዘለኒ? ኣበይ ኢየ ክቕይር ዘለኒ? 1
ab-yi-īy- k--̱’i-i-i -----ī? abeyi īye kiḵ’iyiri zelenī?
‫כמה עולה כרטיס נסיעה?‬ ሓደ ቲከት ክንደይ ዋግኡ? ሓደ ቲከት ክንደይ ዋግኡ? 1
ḥa-e-t---t- ki----y--w-----? ḥade tīketi kinideyi wagi’u?
‫כמה תחנות עד למרכז?‬ ክንደይ ፌርማታታት ኢዮም ክሳብ ማእከል ከተማ ? ክንደይ ፌርማታታት ኢዮም ክሳብ ማእከል ከተማ ? 1
k--idey--fēri-at--a---ī---i kisa-i-ma-ik-l- ke--ma ? kinideyi fērimatatati īyomi kisabi ma’ikeli ketema ?
‫את / ה צריך / ה לרדת כאן.‬ ኣብዚ ክትወርዱ ኣለኩም። ኣብዚ ክትወርዱ ኣለኩም። 1
abi--------eri-u---eku--። abizī kitiweridu alekumi።
‫את / ה צריך / ה לרדת בדלת האחורית.‬ ብ ድሕሪት ክትወርዱ ኣለኩም። ብ ድሕሪት ክትወርዱ ኣለኩም። 1
b------ir-t- -i---er-du-ale--m-። bi diḥirīti kitiweridu alekumi።
‫הרכבת התחתית הבאה מגיעה בעוד 5 דקות.‬ ብሕጂ ዘሎ „ኡ-ባን“(ትራም] ኣብ 5 ደቒቕ ክመጽእ‘ዩ። ብሕጂ ዘሎ „ኡ-ባን“(ትራም] ኣብ 5 ደቒቕ ክመጽእ‘ዩ። 1
b-h---ī -elo -u-ba-i--ti---i- abi - ---̱’---’i-k-m-t---’--yu። biḥijī zelo „u-bani“(tirami) abi 5 deḵ’īḵ’i kimets’i’i‘yu።
‫הרכבת החשמלית הבאה מגיעה בעוד 10 דקות.‬ ብሕጂ ዘሎ ትራም(ናይ ጽርግያ] ኣብ 10 ደቒቕ ክመጽእ‘ዩ። ብሕጂ ዘሎ ትራም(ናይ ጽርግያ] ኣብ 10 ደቒቕ ክመጽእ‘ዩ። 1
biḥ--ī-zelo -i-a-i-nay---s’---gi--) --i 1--d-ḵ’---’i-ki---s’i’i-y-። biḥijī zelo tirami(nayi ts’irigiya) abi 10 deḵ’īḵ’i kimets’i’i‘yu።
‫האוטובוס הבא מגיע בעוד 15 דקות.‬ ብሕጂ ዘሎ ቡስ ኣብ 15 ደቒቕ ክመጽእ‘ዩ። ብሕጂ ዘሎ ቡስ ኣብ 15 ደቒቕ ክመጽእ‘ዩ። 1
b-ḥi-ī -el---u-i-abi-1- -e-̱’-ḵ’- ki---s’i’i--u። biḥijī zelo busi abi 15 deḵ’īḵ’i kimets’i’i‘yu።
‫מתי יוצאת הרכבת התחתית האחרונה?‬ እታ ናይ መወዳእታ ትራም መዓስ ኣላ ? እታ ናይ መወዳእታ ትራም መዓስ ኣላ ? 1
i-a --y- me---a’it- -ir--- -e‘-s---la-? ita nayi meweda’ita tirami me‘asi ala ?
‫מתי יוצאת הרכבת החשמלית האחרונה?‬ እቲ መወዳእታ ትራም(ናይ ጽርግያ] መዓስ ክኸይድ ኢያ? እቲ መወዳእታ ትራም(ናይ ጽርግያ] መዓስ ክኸይድ ኢያ? 1
i-- --w-d--i-- t-r--i-nay- ts--r-g-ya---e--s- ki---y--i --a? itī meweda’ita tirami(nayi ts’irigiya) me‘asi kiẖeyidi īya?
‫מתי יוצא האוטובוס האחרון?‬ እቲ መጨረሽታ ቡስ መዓስ ክኸይድ ኢያ? እቲ መጨረሽታ ቡስ መዓስ ክኸይድ ኢያ? 1
i---m---’-r-shita bu-i me‘--i k----y--- ī-a? itī mech’ereshita busi me‘asi kiẖeyidi īya?
‫יש לך כרטיס נסיעה?‬ ቲከት ኣለኩም ዶ? ቲከት ኣለኩም ዶ? 1
tīke---a---um- --? tīketi alekumi do?
‫כרטיס נסיעה? – לא, אין לי.‬ ቲከት ? ኖ፣ የብለይን። ቲከት ? ኖ፣ የብለይን። 1
t--et- ?---- y-b-ley-ni። tīketi ? no፣ yebileyini።
‫את / ה צריך / כה לשלם קנס.‬ እሞ መቕጻዕቲ ክትከፍሉ ኣለኩም። እሞ መቕጻዕቲ ክትከፍሉ ኣለኩም። 1
i-- m---’--s-------k-----f-lu -l---mi። imo meḵ’its’a‘itī kitikefilu alekumi።

‫התפתחות השפה ‬

‫זה ברור למה אנחנו מדברים אחד עם השני.‬ ‫אנחנו רוצים להחליף רעיונות ולהבין אחד את השני.‬ ‫לעומת זאת, לא כל כך ברור איך שפה נוצרת.‬ ‫יש תיאוריות שונות המסבירות את זה.‬ ‫אבל מה שבטוח הוא שהשפה היא תופעה ישנה מאוד.‬ ‫תנאי מוקדם לדיבור היה מאפיינים פיזיים מסוימים.‬ ‫הם היו הכרחיים על מנת שנוכל לבנות צלילים.‬ ‫לאדם הניאנדרטלי הייתה כבר היכולת להשתמש בקול שלו.‬ ‫כך יכלו להבדיל את עצמם מחיות.‬ ‫בנוסף לכך, קול גבוה וחזק היה חשוב להגנה.‬ ‫איתו יכלו לאיים או להפחיד את האויבים.‬ ‫בזמנו יצרו כבר כלים, והאש התגלתה.‬ ‫את הידע הזה היו חייבים להעביר איכשהוא הלאה.‬ ‫השפה הייתה גם דבר חשוב לציד בקבוצות.‬ ‫תקשורת פשוטה הייתה קיימת גם לפני 2 מיליון שנה.‬ ‫האלמנטים הלשוניים הראשונים היו סימנים ומחוות.‬ ‫אבל האנשים רצו לתקשר אחד עם השני גם בחושך.‬ ‫לכן הם היו צריכים להיות מסוגלים לדבר ביחד מבלי לראות אחד את השני.‬ ‫לכן התפתח הקול שהחליף את הסימנים.‬ ‫השפה, במובן המודרני, היא בת 50,000 שנים לפחות.‬ ‫כאשר ההומו סאפיין עזב את אפריקה, הוא נדד לכל רחבי העולם.‬ ‫באזורים השונים נפרדו השפות אחת מהשנייה.‬ ‫זאת אומרת, נוצרו להן משפחות שפות שונות.‬ ‫אך הן כללו רק את בסיסי המערכות השפתיות.‬ ‫השפות הראשונות היו פשוטות בהרבה מהשפות של היום.‬ ‫הן התפתחו בעזרת הדקדוק, הפונולוגיה והסימנטיקה.‬ ‫אפשר להגיד ששפות שונות הן פתרונות שונים.‬ ‫אך הבעיה נשארת בעינה: איך אני מראה את מה שאני חושב?‬