‫שיחון‬

he ‫לרצות משהו‬   »   pa ਕੁਝ ਚੰਗਾ ਲੱਗਣਾ

‫70 [שבעים]‬

‫לרצות משהו‬

‫לרצות משהו‬

70 [ਸੱਤਰ]

70 [Satara]

ਕੁਝ ਚੰਗਾ ਲੱਗਣਾ

kujha cagā lagaṇā

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית פונג’אבית נגן יותר
‫את / ה רוצה לעשן?‬ ਕੀ ਤੁਸੀਂ ਸਿਗਰਟ ਪੀਣੀ ਹੈ? ਕੀ ਤੁਸੀਂ ਸਿਗਰਟ ਪੀਣੀ ਹੈ? 1
kī tus-ṁ -i-a--ṭ- --ṇ-----? kī tusīṁ sigaraṭa pīṇī hai?
‫את / ה רוצה לרקוד?‬ ਕੀ ਤੁਸੀਂ ਨੱਚਣਾ ਹੈ? ਕੀ ਤੁਸੀਂ ਨੱਚਣਾ ਹੈ? 1
K--t--īṁ--a-aṇ- hai? Kī tusīṁ nacaṇā hai?
‫את / ה רוצה לטייל?‬ ਕੀ ਤੂੰ ਟਹਿਲਣਾ ਚਾਹੁੰਦਾ / ਚਾਹੁੰਦੀ ਹੈਂ? ਕੀ ਤੂੰ ਟਹਿਲਣਾ ਚਾਹੁੰਦਾ / ਚਾਹੁੰਦੀ ਹੈਂ? 1
Kī-tū -ahilaṇā-c-hu-ā----h--ī---iṁ? Kī tū ṭahilaṇā cāhudā/ cāhudī haiṁ?
‫אני רוצה לעשן.‬ ਮੈਂ ਸਿਗਰਟ ਪੀਣੀ ਹੈ। ਮੈਂ ਸਿਗਰਟ ਪੀਣੀ ਹੈ। 1
Maiṁ siga-aṭ- -īṇ- ---. Maiṁ sigaraṭa pīṇī hai.
‫את / ה רוצה סיגריה.‬ ਕੀ ਤੈਨੂੰ ਸਿਗਰਟ ਚਾਹੀਦੀ ਹੈ? ਕੀ ਤੈਨੂੰ ਸਿਗਰਟ ਚਾਹੀਦੀ ਹੈ? 1
Kī tainū-si--ra-a-c-h-dī---i? Kī tainū sigaraṭa cāhīdī hai?
‫הוא רוצה אש.‬ ਉਸਨੂੰ ਸੁਲਗਾੳਣ ਲਈ ਕੁਝ ਚਾਹੀਦਾ ਹੈ? ਉਸਨੂੰ ਸੁਲਗਾੳਣ ਲਈ ਕੁਝ ਚਾਹੀਦਾ ਹੈ? 1
U-anū-su----ṇ- ---ī------ cāh-dā--ai? Usanū sulagāṇa la'ī kujha cāhīdā hai?
‫אני רוצה לשתות משהו.‬ ਮੈਂ ਕੁਝ ਪੀਣਾ ਚਾਹੁੰਦਾ / ਚਾਹੁੰਦੀ ਹਾਂ। ਮੈਂ ਕੁਝ ਪੀਣਾ ਚਾਹੁੰਦਾ / ਚਾਹੁੰਦੀ ਹਾਂ। 1
M--- --jha -ī-ā-cāh--ā/-c-hu---hāṁ. Maiṁ kujha pīṇā cāhudā/ cāhudī hāṁ.
‫אני רוצה לאכול משהו.‬ ਮੈਂ ਕੁਝ ਖਾਣਾ ਚਾਹੁੰਦਾ / ਚਾਹੁੰਦੀ ਹਾਂ। ਮੈਂ ਕੁਝ ਖਾਣਾ ਚਾਹੁੰਦਾ / ਚਾਹੁੰਦੀ ਹਾਂ। 1
Ma-----j-a--hā-ā cāhud-/---h-d---āṁ. Maiṁ kujha khāṇā cāhudā/ cāhudī hāṁ.
‫אני רוצה לנוח קצת.‬ ਮੈਂ ਥੋੜ੍ਹਾ ਆਰਾਮ ਕਰਨਾ ਚਾਹੁੰਦਾ / ਚਾਹੁੰਦੀ ਹਾਂ। ਮੈਂ ਥੋੜ੍ਹਾ ਆਰਾਮ ਕਰਨਾ ਚਾਹੁੰਦਾ / ਚਾਹੁੰਦੀ ਹਾਂ। 1
Mai- -hō-h--ār--a k--an- ------/-cāhudī -āṁ. Maiṁ thōṛhā ārāma karanā cāhudā/ cāhudī hāṁ.
‫אני רוצה לשאול אותך משהו.‬ ਮੈਂ ਤੁਹਾਨੂੰ ਕੁਝ ਪੁੱਛਣਾ ਚਾਹੁੰਦਾ / ਚਾਹੁੰਦੀ ਹਾਂ। ਮੈਂ ਤੁਹਾਨੂੰ ਕੁਝ ਪੁੱਛਣਾ ਚਾਹੁੰਦਾ / ਚਾਹੁੰਦੀ ਹਾਂ। 1
M-iṁ tu--n----j---p----ṇ- ---u-ā/ c--u-ī--ā-. Maiṁ tuhānū kujha puchaṇā cāhudā/ cāhudī hāṁ.
‫אני רוצה לבקש ממך משהו.‬ ਮੈਂ ਤੁਹਾਨੂੰ ਬੇਨਤੀ ਕਰਨਾ ਚਾਹੁੰਦਾ / ਚਾਹੁੰਦੀ ਹਾਂ। ਮੈਂ ਤੁਹਾਨੂੰ ਬੇਨਤੀ ਕਰਨਾ ਚਾਹੁੰਦਾ / ਚਾਹੁੰਦੀ ਹਾਂ। 1
Ma-- -uhā----ē--tī-k--anā-c--udā- -āhud--hāṁ. Maiṁ tuhānū bēnatī karanā cāhudā/ cāhudī hāṁ.
‫אני רוצה להזמין אותך.‬ ਮੈਂ ਕੁਝ ਸੱਦਾ ਦੇਣਾ ਚਾਹੁੰਦਾ / ਚਾਹੁੰਦੀ ਹਾਂ। ਮੈਂ ਕੁਝ ਸੱਦਾ ਦੇਣਾ ਚਾਹੁੰਦਾ / ਚਾਹੁੰਦੀ ਹਾਂ। 1
M-i- ----a----- --ṇ- --h-dā/-cā---ī -āṁ. Maiṁ kujha sadā dēṇā cāhudā/ cāhudī hāṁ.
‫מה תרצה / י?‬ ਤੂੰ ਕੀ ਚਾਹੁੰਦਾ / ਚਾਹੁੰਦੀ ਹੈਂ? ਤੂੰ ਕੀ ਚਾਹੁੰਦਾ / ਚਾਹੁੰਦੀ ਹੈਂ? 1
T- -ī --h-dā--cā-u-ī ----? Tū kī cāhudā/ cāhudī haiṁ?
‫תרצה / י לשתות קפה?‬ ਕੀ ਤੂੰ ਕਾਫੀ ਪੀਣਾ ਚਾਹੁੰਦਾ / ਚਾਹੁੰਦੀ ਹੈਂ? ਕੀ ਤੂੰ ਕਾਫੀ ਪੀਣਾ ਚਾਹੁੰਦਾ / ਚਾਹੁੰਦੀ ਹੈਂ? 1
K--tū-k--h----ṇā c---dā- c----ī --iṁ? Kī tū kāphī pīṇā cāhudā/ cāhudī haiṁ?
‫או אולי תעדיף / פי תה?‬ ਜਾਂ ਤੂੰ ਚਾਹ ਪੀਣਾ ਚਾਹੁੰਦਾ / ਚਾਹੁੰਦੀ ਹੈਂ? ਜਾਂ ਤੂੰ ਚਾਹ ਪੀਣਾ ਚਾਹੁੰਦਾ / ਚਾਹੁੰਦੀ ਹੈਂ? 1
J-- tū cā-a p-ṇā --hu--/ cāh-d--h---? Jāṁ tū cāha pīṇā cāhudā/ cāhudī haiṁ?
‫אנחנו רוצים לנסוע הביתה.‬ ਅਸੀਂ ਘਰ ਜਾਣਾ ਚਾਹੁੰਦੇ / ਚਾਹੁੰਦੀਆਂ ਹਾਂ। ਅਸੀਂ ਘਰ ਜਾਣਾ ਚਾਹੁੰਦੇ / ਚਾਹੁੰਦੀਆਂ ਹਾਂ। 1
A--ṁ----ra----- c-h-d-/-c--ud-'-ṁ----. Asīṁ ghara jāṇā cāhudē/ cāhudī'āṁ hāṁ.
‫תרצו מונית?‬ ਕੀ ਤੈਨੂੰ ਟੈਕਸੀ ਚਾਹੀਦੀ ਹੈ? ਕੀ ਤੈਨੂੰ ਟੈਕਸੀ ਚਾਹੀਦੀ ਹੈ? 1
Kī -a-nū ṭa-ka-ī--āh----ha-? Kī tainū ṭaikasī cāhīdī hai?
‫הם / ן רוצים / ות לטלפן.‬ ਉਹ ਟੈਲੀਫੋਨ ਕਰਨਾ ਚਾਹੁੰਦਾ / ਚਾਹੁੰਦੀ ਹੈ। ਉਹ ਟੈਲੀਫੋਨ ਕਰਨਾ ਚਾਹੁੰਦਾ / ਚਾਹੁੰਦੀ ਹੈ। 1
U-a ṭail--h--a -ara-----h--ā- c--u-ī h--. Uha ṭailīphōna karanā cāhudā/ cāhudī hai.

‫שתי שפות = שני מרכזי שפה במוח!‬

‫לא חשוב למוח שלנו מתי אנחנו לומדים שפה חדשה.‬ ‫כי יש לו אזורי אחסון שונים לשפות שונות.‬ ‫לא כל השפות שאנחנו לומדים נשמרות במקום אחד.‬ ‫לשפות שאנחנו לומדים כמבוגרים יש אזורי אחסון משלהם.‬ ‫זאת אומרת שמוחנו מעבד את החוקים החדשים במקום אחר.‬ ‫הם לא מאוחסנים ביחד עם אלה של שפת האם.‬ ‫אך אנשים הגדלים עם שתי שפות משתמשים רק באזור אחד.‬ ‫לתוצאה הזו הגיעו מספר מחקרים.‬ ‫חוקרי מוח בדקו משתתפים שונים.‬ ‫הנבדקים האלה דיברו שתי שפות בצורה שוטפת.‬ ‫אך חלק מהנבדקים גדל עם שתי השפות יחדיו.‬ ‫והחלק השני למד את השפה השנייה בזמן מאוחר יותר.‬ ‫החוקרים יכלו למדוד את פעילות המוח בזמן מבחני שפות.‬ ‫כך ראו אלו אזורים במוח עבדו בזמן המבחנים.‬ ‫והם ראו שלמי שלמדו את השפה ‘מאוחר’ יש שני מרכזי שפה.‬ ‫חוקרים שיערו מזמן שכך זה יהיה.‬ ‫אנשים עם פגיעת מוח מראים סמפטומים שונים.‬ ‫כך יכולה פציעה במוח לגרום לבעיות בשפה.‬ ‫החולים מתקשים אז בדיבור או בהבנת מילים.‬ ‫אך נפגעי תאונות דו-שפתיים מראים לפעמים סמפטומים מיוחדים.‬ ‫בעיות השפה שלהם לא תמיד חלים על שתי השפות.‬ ‫אם נפצע רק אזור מוח אחד, יכול השני עוד לעבוד.‬ ‫אז דוברים הפציינטים שפה אחת יותר טוב מהשנייה.‬ ‫שתי השפות גם נלמדות במהירות שונה.‬ ‫זה מוכיח שהשפות לא מאוחסנות באותו אזור במוח.‬ ‫הן בונות שני מרכזים כי הן לא נלמדות בו זמנית.‬ ‫עדיין לא ידוע איך מוחנו מנהל יותר משפה אחת.‬ ‫אך ממצאים חדשים יכולים אולי להוביל לאסטרטגיות לימוד חדשות...‬