Frasario

it dover fare qualcosa   »   he ‫חייבים משהו‬

72 [settantadue]

dover fare qualcosa

dover fare qualcosa

‫72 [שבעים ושתיים]‬

72 [shiv\'im ushtaym]

‫חייבים משהו‬

[xayavim mashehu]

Scegli come vuoi vedere la traduzione:   
Italiano Ebraico Suono di più
dovere ‫לה-ו- -וכ-ח-/ ---ות --י-‬ ‫להיות מוכרח / להיות חייב‬ ‫-ה-ו- מ-כ-ח / ל-י-ת ח-י-‬ -------------------------- ‫להיות מוכרח / להיות חייב‬ 0
li--o- ---h-ax/---iot x--av lihiot mukhrax/lihiot xayav l-h-o- m-k-r-x-l-h-o- x-y-v --------------------------- lihiot mukhrax/lihiot xayav
Devo spedire la lettera. ‫א-י----ר--- ה ----- את--מכתב.‬ ‫אני מוכרח / ה לשלוח את המכתב.‬ ‫-נ- מ-כ-ח / ה ל-ל-ח א- ה-כ-ב-‬ ------------------------------- ‫אני מוכרח / ה לשלוח את המכתב.‬ 0
a-- m--h-a--m--h----- -i---oa- e- ham--h-av. ani mukhrax/mukhraxah lishloax et hamikhtav. a-i m-k-r-x-m-k-r-x-h l-s-l-a- e- h-m-k-t-v- -------------------------------------------- ani mukhrax/mukhraxah lishloax et hamikhtav.
Devo pagare l’albergo. ‫אנ--ח-יב------ש-- --לו--‬ ‫אני חייב / ת לשלם למלון.‬ ‫-נ- ח-י- / ת ל-ל- ל-ל-ן-‬ -------------------------- ‫אני חייב / ת לשלם למלון.‬ 0
ani--a---/--ye--- les-a-e- ---alo-. ani xayav/xayevet leshalem lamalon. a-i x-y-v-x-y-v-t l-s-a-e- l-m-l-n- ----------------------------------- ani xayav/xayevet leshalem lamalon.
Devi alzarti presto. ‫-ת /-- -ו--- /-- -ק-- -ו---.‬ ‫את / ה מוכרח / ה לקום מוקדם.‬ ‫-ת / ה מ-כ-ח / ה ל-ו- מ-ק-ם-‬ ------------------------------ ‫את / ה מוכרח / ה לקום מוקדם.‬ 0
at---at---kh---/mukh----h-------muqd--. atah/at mukhrax/mukhraxah laqum muqdam. a-a-/-t m-k-r-x-m-k-r-x-h l-q-m m-q-a-. --------------------------------------- atah/at mukhrax/mukhraxah laqum muqdam.
Devi lavorare molto. ‫-- /-ה ח--ב /-ת-לעב-ד------‬ ‫את / ה חייב / ת לעבוד הרבה.‬ ‫-ת / ה ח-י- / ת ל-ב-ד ה-ב-.- ----------------------------- ‫את / ה חייב / ת לעבוד הרבה.‬ 0
a-a-/----ay--/xay-v-t-l--avo- ha---h. atah/at xayav/xayevet la'avod harbeh. a-a-/-t x-y-v-x-y-v-t l-'-v-d h-r-e-. ------------------------------------- atah/at xayav/xayevet la'avod harbeh.
Devi essere puntuale. ‫את-/ ------- / ה ל-ייק.‬ ‫את / ה מוכרח / ה לדייק.‬ ‫-ת / ה מ-כ-ח / ה ל-י-ק-‬ ------------------------- ‫את / ה מוכרח / ה לדייק.‬ 0
ata-/at--u-hra--muk-ra--h----ay--. atah/at mukhrax/mukhraxah ledayeq. a-a-/-t m-k-r-x-m-k-r-x-h l-d-y-q- ---------------------------------- atah/at mukhrax/mukhraxah ledayeq.
Lui deve fare benzina. ‫-ו- מ-כ---------‬ ‫הוא מוכרח לתדלק.‬ ‫-ו- מ-כ-ח ל-ד-ק-‬ ------------------ ‫הוא מוכרח לתדלק.‬ 0
h- ---h--x l--ad--q. hu mukhrax letadleq. h- m-k-r-x l-t-d-e-. -------------------- hu mukhrax letadleq.
Lui deve aggiustare la macchina. ‫הו- ח--ב --ק- א- המכ-נ-ת.‬ ‫הוא חייב לתקן את המכונית.‬ ‫-ו- ח-י- ל-ק- א- ה-כ-נ-ת-‬ --------------------------- ‫הוא חייב לתקן את המכונית.‬ 0
h---x-ya--l-t---- et ham----ni-. hwi xayav letaqen et hamekhonit. h-i x-y-v l-t-q-n e- h-m-k-o-i-. -------------------------------- hwi xayav letaqen et hamekhonit.
Lui deve lavare la macchina. ‫הוא---י--לרח-ץ -ת --------‬ ‫הוא חייב לרחוץ את המכונית.‬ ‫-ו- ח-י- ל-ח-ץ א- ה-כ-נ-ת-‬ ---------------------------- ‫הוא חייב לרחוץ את המכונית.‬ 0
h-i---ya---irx-----t -a--khonit. hwi xayav lirxots et hamekhonit. h-i x-y-v l-r-o-s e- h-m-k-o-i-. -------------------------------- hwi xayav lirxots et hamekhonit.
Lei deve fare la spesa. ‫הי--ח-יב---עש---ק--ות-‬ ‫היא חייבת לעשות קניות.‬ ‫-י- ח-י-ת ל-ש-ת ק-י-ת-‬ ------------------------ ‫היא חייבת לעשות קניות.‬ 0
hi -ay--et l-'-s-ot-q--o-. hi xayevet la'assot qniot. h- x-y-v-t l-'-s-o- q-i-t- -------------------------- hi xayevet la'assot qniot.
Lei deve pulire la casa. ‫היא---יבת ל--------הדיר-.‬ ‫היא חייבת לנקות את הדירה.‬ ‫-י- ח-י-ת ל-ק-ת א- ה-י-ה-‬ --------------------------- ‫היא חייבת לנקות את הדירה.‬ 0
h- x--eve- l----ot -t --d-ra-. hi xayevet lenaqot et hadirah. h- x-y-v-t l-n-q-t e- h-d-r-h- ------------------------------ hi xayevet lenaqot et hadirah.
Lei deve lavare la biancheria. ‫----ח-י---ל--ו--כבי-ה.‬ ‫היא חייבת לעשות כביסה.‬ ‫-י- ח-י-ת ל-ש-ת כ-י-ה-‬ ------------------------ ‫היא חייבת לעשות כביסה.‬ 0
hi x-yev--------------i-a-. hi xayevet la'assot kvisah. h- x-y-v-t l-'-s-o- k-i-a-. --------------------------- hi xayevet la'assot kvisah.
Dobbiamo andare subito a scuola. ‫-נח-- -ייבי----כת-לבית -ספ- עו- מ-ט-‬ ‫אנחנו חייבים ללכת לבית הספר עוד מעט.‬ ‫-נ-נ- ח-י-י- ל-כ- ל-י- ה-פ- ע-ד מ-ט-‬ -------------------------------------- ‫אנחנו חייבים ללכת לבית הספר עוד מעט.‬ 0
a-axnu -a-a--m---l-khet l-veyt-has-f----d -e'-t. anaxnu xayavim lalekhet l'veyt-hasefer od me'at. a-a-n- x-y-v-m l-l-k-e- l-v-y---a-e-e- o- m-'-t- ------------------------------------------------ anaxnu xayavim lalekhet l'veyt-hasefer od me'at.
Dobbiamo andare subito al lavoro. ‫א--נו ח----ם--ל---לעבוד- ע-ד--ע-.‬ ‫אנחנו חייבים ללכת לעבודה עוד מעט.‬ ‫-נ-נ- ח-י-י- ל-כ- ל-ב-ד- ע-ד מ-ט-‬ ----------------------------------- ‫אנחנו חייבים ללכת לעבודה עוד מעט.‬ 0
a-a--u x-ya--- ---e-het-l-'-vod---o---e--t. anaxnu xayavim lalekhet la'avodah od me'at. a-a-n- x-y-v-m l-l-k-e- l-'-v-d-h o- m-'-t- ------------------------------------------- anaxnu xayavim lalekhet la'avodah od me'at.
Dobbiamo andare subito dal medico. ‫אנחנו -י-בים --כת ל-ו-א ע---מעט-‬ ‫אנחנו חייבים ללכת לרופא עוד מעט.‬ ‫-נ-נ- ח-י-י- ל-כ- ל-ו-א ע-ד מ-ט-‬ ---------------------------------- ‫אנחנו חייבים ללכת לרופא עוד מעט.‬ 0
a--xn- x--avim-la-e-he- --ro---o- ---at. anaxnu xayavim lalekhet larofe od me'at. a-a-n- x-y-v-m l-l-k-e- l-r-f- o- m-'-t- ---------------------------------------- anaxnu xayavim lalekhet larofe od me'at.
Dovete aspettare l’autobus. ‫את- /--------י- /-----לה-ת-ן -א-טוב--.‬ ‫אתם / ן מוכרחים / חות להמתין לאוטובוס.‬ ‫-ת- / ן מ-כ-ח-ם / ח-ת ל-מ-י- ל-ו-ו-ו-.- ---------------------------------------- ‫אתם / ן מוכרחים / חות להמתין לאוטובוס.‬ 0
a--m/--en m-k--a--m/-uk-r-xot -e--m----l'-to-u-. atem/aten mukhraxim/mukhraxot lehamtin l'otobus. a-e-/-t-n m-k-r-x-m-m-k-r-x-t l-h-m-i- l-o-o-u-. ------------------------------------------------ atem/aten mukhraxim/mukhraxot lehamtin l'otobus.
Dovete aspettare il treno. ‫א-- / ן---י-ים----ת --מ-י---רכ--.‬ ‫אתם / ן חייבים / ות להמתין לרכבת.‬ ‫-ת- / ן ח-י-י- / ו- ל-מ-י- ל-כ-ת-‬ ----------------------------------- ‫אתם / ן חייבים / ות להמתין לרכבת.‬ 0
atem/-ten-x---vim/---av-t-l-h-mtin ----k--et. atem/aten xayavim/xayavot lehamtin larakevet. a-e-/-t-n x-y-v-m-x-y-v-t l-h-m-i- l-r-k-v-t- --------------------------------------------- atem/aten xayavim/xayavot lehamtin larakevet.
Dovete aspettare il tassì. ‫--ם --ן -----ם-/--ת -המתין --ו-ית.‬ ‫אתם / ן חייבים / ות להמתין למונית.‬ ‫-ת- / ן ח-י-י- / ו- ל-מ-י- ל-ו-י-.- ------------------------------------ ‫אתם / ן חייבים / ות להמתין למונית.‬ 0
a-e---t-- -a-----/-a-av-- l-ha-t-n la--nit. atem/aten xayavim/xayavot lehamtin lamonit. a-e-/-t-n x-y-v-m-x-y-v-t l-h-m-i- l-m-n-t- ------------------------------------------- atem/aten xayavim/xayavot lehamtin lamonit.

Scarica MP3 (.zip File)

Perché esistono così tante lingue?

Nel mondo esistono più di 6000 lingue. Per questo, abbiamo bisogno di traduttori e interpreti. Tantissimo tempo fa tutti parlavano la stessa lingua. Questa situazione è cambiata, quando gli uomini hanno cominciato ad emigrare. Hanno lasciato l’Africa e si sono stabiliti in altre zone della terra. Tale divisione geografica si è tradotta presto in una divisione linguistica, in cui ogni popolo ha sviluppato la propria forma di comunicazione. Dalla proto-lingua sono discese tante lingue diverse. Gli uomini non sono mai rimasti a lungo in un solo luogo, portando altrove la propria lingua. Non è stato più possibile riconoscere la radice comune che le aveva contraddistinte. Nessun popolo è rimasto isolato per secoli e ha sempre cercato il contatto con gli altri. Anche questo fattore ha influenzato i cambiamenti linguistici. Gli elementi di alcune lingue sono stati presi in prestito da altre oppure si sono fusi con le altre. L’evoluzione linguistica non è mai finita. La migrazione e i contatti spiegano l’esistenza di tante lingue. La loro diversità dipende, invece, da altri fattori. La storia dell’evoluzione linguistica segue le sue regole. Non è ancora chiaro perché le lingue abbiano la forma attuale. Tutti questi interrogativi sono al centro del lavoro di tanti studiosi, i quali vorrebbero scoprire le vere motivazioni sottostanti la diversità linguistica. Se si ricostruisse la storia delle lingue, si risalirebbe ad una spiegazione e si scoprirebbe cosa è cambiato e quando ciò sia avvenuto. Oggi, risultano ancora ignoti gli elementi che hanno influenzato lo sviluppo linguistico. Più che di fattori biologici, dovrebbe trattarsi di fattori culturali. Se così fosse, la storia dei popoli avrebbe dato vita alle lingue. Insomma, le lingue ci rivelano molto più di ciò che pensiamo …