Frasario

it Passato 2   »   he ‫עבר 2‬

82 [ottantadue]

Passato 2

Passato 2

‫82 [שמונים ושתיים]‬

82 [shmonim ushtaym]

‫עבר 2‬

[avar 2]

Scegli come vuoi vedere la traduzione:   
Italiano Ebraico Suono di più
Hai dovuto chiamare l’ambulanza? ‫---- צ--ך -----ק--- --מב-לנס?‬ ‫היית צריך / ה לקרוא לאמבולנס?‬ ‫-י-ת צ-י- / ה ל-ר-א ל-מ-ו-נ-?- ------------------------------- ‫היית צריך / ה לקרוא לאמבולנס?‬ 0
h---- t-ar--h/t-rik--h-l-qro--'---ula--? haita tsarikh/tsrikhah liqro l'ambulans? h-i-a t-a-i-h-t-r-k-a- l-q-o l-a-b-l-n-? ---------------------------------------- haita tsarikh/tsrikhah liqro l'ambulans?
Hai dovuto chiamare il medico? ‫-י-ת-צר-ך-- ---ק-ו---ר-פ--‬ ‫היית צריך / ה לקרוא לרופא?‬ ‫-י-ת צ-י- / ה ל-ר-א ל-ו-א-‬ ---------------------------- ‫היית צריך / ה לקרוא לרופא?‬ 0
hait--ts-rikh/t----ha----q-- l'--fe? haita tsarikh/tsrikhah liqro l'rofe? h-i-a t-a-i-h-t-r-k-a- l-q-o l-r-f-? ------------------------------------ haita tsarikh/tsrikhah liqro l'rofe?
Hai dovuto chiamare la polizia? ‫---- צר-ך-/-ה -קרוא---ש-ר--‬ ‫היית צריך / ה לקרוא למשטרה?‬ ‫-י-ת צ-י- / ה ל-ר-א ל-ש-ר-?- ----------------------------- ‫היית צריך / ה לקרוא למשטרה?‬ 0
ha-t--tsarikh/ts-ikh-h-l-qr--l------arah? haita tsarikh/tsrikhah liqro lamishtarah? h-i-a t-a-i-h-t-r-k-a- l-q-o l-m-s-t-r-h- ----------------------------------------- haita tsarikh/tsrikhah liqro lamishtarah?
Ha il numero di telefono? Un momento fa ce l’avevo. ‫י--ל- -ת--ס-ר -ט-פ-ן--היה לי--ו---כ--ע-‬ ‫יש לך את מספר הטלפון? היה לי אותו כרגע.‬ ‫-ש ל- א- מ-פ- ה-ל-ו-? ה-ה ל- א-ת- כ-ג-.- ----------------------------------------- ‫יש לך את מספר הטלפון? היה לי אותו כרגע.‬ 0
y-s---e-h-----h-e--m--pa--hat-l-f-n? haya- ----to--a--g-. yesh lekha/lakh et mispar hatelefon? hayah li oto karega. y-s- l-k-a-l-k- e- m-s-a- h-t-l-f-n- h-y-h l- o-o k-r-g-. --------------------------------------------------------- yesh lekha/lakh et mispar hatelefon? hayah li oto karega.
Ha l’indirizzo? Un momento fa ce l’avevo. ‫-ש לך-א--ה-ת---- היה ---א-ת--כרג-.‬ ‫יש לך את הכתובת? היה לי אותה כרגע.‬ ‫-ש ל- א- ה-ת-ב-? ה-ה ל- א-ת- כ-ג-.- ------------------------------------ ‫יש לך את הכתובת? היה לי אותה כרגע.‬ 0
y--h -ekha--a-h-et hakt----? -ayah--i--ta--ka-ega. yesh lekha/lakh et haktovet? hayah li otah karega. y-s- l-k-a-l-k- e- h-k-o-e-? h-y-h l- o-a- k-r-g-. -------------------------------------------------- yesh lekha/lakh et haktovet? hayah li otah karega.
Ha la pianta della città? Un momento fa ce l’avevo. ‫יש לך-א--מ-- ה--ר? -יה לי -ו-ה--ר-ע-‬ ‫יש לך את מפת העיר? היה לי אותה כרגע.‬ ‫-ש ל- א- מ-ת ה-י-? ה-ה ל- א-ת- כ-ג-.- -------------------------------------- ‫יש לך את מפת העיר? היה לי אותה כרגע.‬ 0
y-sh-le-ha/--kh--t----a- -a---- ha-a--l--ot-h ---eg-. yesh lekha/lakh et mapat ha'ir? hayah li otah karega. y-s- l-k-a-l-k- e- m-p-t h-'-r- h-y-h l- o-a- k-r-g-. ----------------------------------------------------- yesh lekha/lakh et mapat ha'ir? hayah li otah karega.
È stato puntuale? Non è riuscito ad essere puntuale. ‫ה---ה--------- --א--- ---ל -יה--ה--ע--זמ--‬ ‫הוא הגיע בזמן? הוא לא יכול היה להגיע בזמן.‬ ‫-ו- ה-י- ב-מ-? ה-א ל- י-ו- ה-ה ל-ג-ע ב-מ-.- -------------------------------------------- ‫הוא הגיע בזמן? הוא לא יכול היה להגיע בזמן.‬ 0
hu---g-a---zma-?--- l---a--o---a-ah l'--g-a --z--n. hu hegia bazman? hu lo yakhol hayah l'hagia bazman. h- h-g-a b-z-a-? h- l- y-k-o- h-y-h l-h-g-a b-z-a-. --------------------------------------------------- hu hegia bazman? hu lo yakhol hayah l'hagia bazman.
Ha trovato la strada? Non riusciva a trovare la strada. ‫--- מ------הדרך- ה-- ----כ-- ה-ה ל--וא-את הדרך.‬ ‫הוא מצא את הדרך? הוא לא יכול היה למצוא את הדרך.‬ ‫-ו- מ-א א- ה-ר-? ה-א ל- י-ו- ה-ה ל-צ-א א- ה-ר-.- ------------------------------------------------- ‫הוא מצא את הדרך? הוא לא יכול היה למצוא את הדרך.‬ 0
hu m-ts- -t---de----- ----o --kh-- ha-a- --mt-o-e--hadere-h. hu matsa et haderekh? hu lo yakhol hayah limtso et haderekh. h- m-t-a e- h-d-r-k-? h- l- y-k-o- h-y-h l-m-s- e- h-d-r-k-. ------------------------------------------------------------ hu matsa et haderekh? hu lo yakhol hayah limtso et haderekh.
Ti capiva? Non riusciva a capirmi. ‫ה-א הב-ן -ותך----- -א הי--מסוגל--ה-י--או--.‬ ‫הוא הבין אותך? הוא לא היה מסוגל להבין אותי.‬ ‫-ו- ה-י- א-ת-? ה-א ל- ה-ה מ-ו-ל ל-ב-ן א-ת-.- --------------------------------------------- ‫הוא הבין אותך? הוא לא היה מסוגל להבין אותי.‬ 0
h---evi- ----a? ----- hay-h -e-------'h---n oti. hu hevin otkha? hu lo hayah mesugal l'havin oti. h- h-v-n o-k-a- h- l- h-y-h m-s-g-l l-h-v-n o-i- ------------------------------------------------ hu hevin otkha? hu lo hayah mesugal l'havin oti.
Perché non sei riuscito ad arrivare puntualmente? ‫למה--- י-----להגיע---מ--‬ ‫למה לא יכולת להגיע בזמן?‬ ‫-מ- ל- י-ו-ת ל-ג-ע ב-מ-?- -------------------------- ‫למה לא יכולת להגיע בזמן?‬ 0
l-ma- lo ---h-lta--'h-g---ba-man? lamah lo yakholta l'hagia bazman? l-m-h l- y-k-o-t- l-h-g-a b-z-a-? --------------------------------- lamah lo yakholta l'hagia bazman?
Perché non riuscivi a trovare la strada? ‫-מ---א מ--ת-א-------‬ ‫למה לא מצאת את הדרך?‬ ‫-מ- ל- מ-א- א- ה-ר-?- ---------------------- ‫למה לא מצאת את הדרך?‬ 0
l-ma- -o---t--'ta ----ade-ek-? lamah lo matsa'ta et haderekh? l-m-h l- m-t-a-t- e- h-d-r-k-? ------------------------------ lamah lo matsa'ta et haderekh?
Perché non riuscivi a capirlo? ‫ל---ל---כול------ן-א-תו-‬ ‫למה לא יכולת להבין אותו?‬ ‫-מ- ל- י-ו-ת ל-ב-ן א-ת-?- -------------------------- ‫למה לא יכולת להבין אותו?‬ 0
l-----lo-y-khol-- --h-----o--? lamah lo yakholta l'havin oto? l-m-h l- y-k-o-t- l-h-v-n o-o- ------------------------------ lamah lo yakholta l'havin oto?
Non sono riuscito ad arrivare puntualmente, perché l’autobus non veniva. ‫לא-יכו----ל----בזמן--י -א -----וטו-וס.‬ ‫לא יכולתי לבוא בזמן כי לא היה אוטובוס.‬ ‫-א י-ו-ת- ל-ו- ב-מ- כ- ל- ה-ה א-ט-ב-ס-‬ ---------------------------------------- ‫לא יכולתי לבוא בזמן כי לא היה אוטובוס.‬ 0
l--ya-ho--i -avo b-z--n--- -o-h---- --o--s. lo yakholti lavo bazman ki lo hayah otobus. l- y-k-o-t- l-v- b-z-a- k- l- h-y-h o-o-u-. ------------------------------------------- lo yakholti lavo bazman ki lo hayah otobus.
Non sono riuscito a trovare la strada, perché non avevo la pianta della città. ‫-א-יכ--תי ----א -ת ---ך -י-לא-ה-ית--לי-מ-ה.‬ ‫לא יכולתי למצוא את הדרך כי לא הייתה לי מפה.‬ ‫-א י-ו-ת- ל-צ-א א- ה-ר- כ- ל- ה-י-ה ל- מ-ה-‬ --------------------------------------------- ‫לא יכולתי למצוא את הדרך כי לא הייתה לי מפה.‬ 0
l-----hol-i-----so e- h-der--h ---lo h-y--h-l------h. lo yakholti limtso et haderekh ki lo haytah li mapah. l- y-k-o-t- l-m-s- e- h-d-r-k- k- l- h-y-a- l- m-p-h- ----------------------------------------------------- lo yakholti limtso et haderekh ki lo haytah li mapah.
Non sono riuscito a capirlo, perché la musica era troppo alta. ‫-- --ו-ת- ל-------תו-כי-המו--קה-ה-ית- רו----מ--.‬ ‫לא יכולתי להבין אותו כי המוסיקה הייתה רועשת מדי.‬ ‫-א י-ו-ת- ל-ב-ן א-ת- כ- ה-ו-י-ה ה-י-ה ר-ע-ת מ-י-‬ -------------------------------------------------- ‫לא יכולתי להבין אותו כי המוסיקה הייתה רועשת מדי.‬ 0
lo ---holti --ha--n-ot---i -am-si-ah--ay--h-r-'---e- -id--. lo yakholti l'havin oto ki hamusiqah haytah ro'eshet miday. l- y-k-o-t- l-h-v-n o-o k- h-m-s-q-h h-y-a- r-'-s-e- m-d-y- ----------------------------------------------------------- lo yakholti l'havin oto ki hamusiqah haytah ro'eshet miday.
Ho dovuto prendere un tassì. ‫----י -----לקחת --ני--‬ ‫הייתי חייב לקחת מונית.‬ ‫-י-ת- ח-י- ל-ח- מ-נ-ת-‬ ------------------------ ‫הייתי חייב לקחת מונית.‬ 0
h------a-av ------t----it. hayti xayav laqaxat monit. h-y-i x-y-v l-q-x-t m-n-t- -------------------------- hayti xayav laqaxat monit.
Ho dovuto comprare una pianta della città. ‫-י-תי-ח--ב לקנ------מ---הע---‬ ‫הייתי חייב לקנות את מפת העיר.‬ ‫-י-ת- ח-י- ל-נ-ת א- מ-ת ה-י-.- ------------------------------- ‫הייתי חייב לקנות את מפת העיר.‬ 0
h---- x---v liqn-- -- mapat ha'ir. hayti xayav liqnot et mapat ha'ir. h-y-i x-y-v l-q-o- e- m-p-t h-'-r- ---------------------------------- hayti xayav liqnot et mapat ha'ir.
Ho dovuto spegnere la radio. ‫-יית----יב ל---- את-ה--י--‬ ‫הייתי חייב לכבות את הרדיו.‬ ‫-י-ת- ח-י- ל-ב-ת א- ה-ד-ו-‬ ---------------------------- ‫הייתי חייב לכבות את הרדיו.‬ 0
ha-ti --ya- --kh--ot-et-har----. hayti xayav l'khabot et haradio. h-y-i x-y-v l-k-a-o- e- h-r-d-o- -------------------------------- hayti xayav l'khabot et haradio.

Scarica MP3 (.zip File)

Le lingue si imparano meglio all’estero!

Per gli adulti imparare le lingue non è così semplice come lo è per i bambini. Lo sviluppo del cervello umano si è concluso e non è facile costruire nuove reti. Tuttavia, si può imparare bene una lingua straniera, recandosi nel paese dove viene parlata. Questo è il modo più efficiente. Tutti coloro che hanno fatto una vacanza studio nella propria vita lo sanno bene! In quel contesto, la lingua si impara più velocemente. Uno studio recente mette in luce che, all’estero, la lingua si impara diversamente. Il cervello riuscirebbe ad elaborare la lingua come se fosse la lingua madre. Da molto tempo i ricercatori ritengono che esistano diversi processi di apprendimento. In un esperimento, hanno chiesto ad un campione di individui di imparare una lingua inventata. Una parte di questi individui aveva frequentato un normale corso di lingua; gli altri avevano imparato la lingua fingendo di essere all’estero. Ai soggetti di questo esperimento veniva chiesto di rapportarsi all’ambiente che li circondava. Tutti coloro che incontravano, parlavano la lingua straniera. Questi ultimi non erano frequentatori di un corso di lingua, bensì appartenevano ad una comunità di parlanti provenienti da un altro paese. Pertanto, erano costretti a parlare la nuova lingua, per potersi esprimere. Dopo un periodo di tempo, si è proceduto ad un nuovo esperimento. I due gruppi mostravano una buona conoscenza della lingua straniera. Il loro cervello era stato in grado di elaborare le informazioni linguistiche, naturalmente in modo diverso! Coloro che avevano imparato la lingua “all’estero”, registravano attività cerebrali assai considerevoli. Il loro cervello era stato in grado di elaborare la nuova grammatica, come se fosse la grammatica della propria lingua. Si riconoscevano, così, gli stessi meccanismi tipici dei madrelingua. Per questo motivo, la vacanza studio rimane il modo più bello ed efficace di imparare una lingua!