‫שיחון‬

he ‫ברכבת‬   »   th บนรถไฟ

‫34 [שלושים וארבע]‬

‫ברכבת‬

‫ברכבת‬

34 [สามสิบสี่]

sǎm-sìp-sèe

บนรถไฟ

bon-rót-fai

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תאית נגן יותר
‫האם זו הרכבת לברלין?‬ นั่นรถไฟไปเบอร์ลินใช่ไหม ครับ / คะ? นั่นรถไฟไปเบอร์ลินใช่ไหม ครับ / คะ? 1
nâ-------fai--h-i---r---i--c-âi--ǎi-k--́p---́ nân-rót-fai-bhai-bur̶-lin-châi-mǎi-kráp-ká
‫באיזו שעה יוצאת הרכבת?‬ รถไฟออกเมื่อไร ครับ / คะ? รถไฟออกเมื่อไร ครับ / คะ? 1
rót-f-----w---e--a-ra--kr-́p---́ rót-fai-àwk-mêua-rai-kráp-ká
‫באיזו שעה מגיעה הרכבת לברלין?‬ รถไฟไปถึงเบอร์ลินเมื่อไหร่ ครับ / คะ? รถไฟไปถึงเบอร์ลินเมื่อไหร่ ครับ / คะ? 1
rót-fa--bha---ěung-b--̶--i---ê-a---̀---ráp-k-́ rót-fai-bhai-těung-bur̶-lin-mêua-rài-kráp-ká
‫סליחה, אפשר לעבור?‬ ขอโทษครับ / คะ ผม / ดิฉัน ขอผ่านหน่อยได้ไหม ครับ / คะ ? ขอโทษครับ / คะ ผม / ดิฉัน ขอผ่านหน่อยได้ไหม ครับ / คะ ? 1
kǎw---̂t---a---k---po-m--ì-cha---k-̌w-pa---n-̀wy--âi-ma---kr-́--ká kǎw-tôt-kráp-ká-pǒm-dì-chǎn-kǎw-pàn-nàwy-dâi-mǎi-kráp-ká
‫סליחה, זה המקום שלי.‬ ผม / ดิฉัน คิดว่านี่เป็นที่นั่งของ ผม / ดิฉัน ครับ / คะ ผม / ดิฉัน คิดว่านี่เป็นที่นั่งของ ผม / ดิฉัน ครับ / คะ 1
po-m-di------n--í--wa--nê---h---t----n-̂-g-ka-wn---o-m-di--c-a----r--p-k-́ pǒm-dì-chǎn-kít-wâ-nêe-bhen-têe-nâng-kǎwng-pǒm-dì-chǎn-kráp-ká
‫סליחה, את / ה יושב / ת במקום שלי.‬ ผม / ดิฉัน คิดว่าคุณนั่งที่นั่งของผม / ดิฉัน ครับ / คะ ผม / ดิฉัน คิดว่าคุณนั่งที่นั่งของผม / ดิฉัน ครับ / คะ 1
p----dì-c-ǎ--kí--w-̂-k-o--nân--te---nâ---ka-wn--p-----ì-ch--n-k-a---ká pǒm-dì-chǎn-kít-wâ-koon-nâng-têe-nâng-kǎwng-pǒm-dì-chǎn-kráp-ká
‫היכן נמצא קרון השינה?‬ ตู้นอนอยู่ขบวนไหน ครับ / คะ? ตู้นอนอยู่ขบวนไหน ครับ / คะ? 1
dh-̂o---n-a--yôo-----n---̌----a----á dhôon-on-à-yôok-buan-nǎi-kráp-ká
‫קרון השינה נמצא בקצה הרכבת.‬ ตู้นอนอยู่ขบวนท้ายสุดของรถไฟ ตู้นอนอยู่ขบวนท้ายสุดของรถไฟ 1
d--̂on-----̀---̂----u----á----̀ot-ka---g-r-́t-fai dhôon-on-à-yôok-buan-tái-sòot-kǎwng-rót-fai
‫היכן נמצא קרון המסעדה? בתחילת הרכבת.‬ และรถเสบียงอยู่ขบวนไหน ครับ / คะ?- ขบวนหน้า ครับ / คะ และรถเสบียงอยู่ขบวนไหน ครับ / คะ?- ขบวนหน้า ครับ / คะ 1
l-́---́t--ǎ----e-yong-à--ôok-b-an--a-i--r----ka--k-̀p---------kra-p---́ lǽ-rót-sǎy-bee-yong-à-yôok-buan-nǎi-kráp-ká-kòp-won-nâ-kráp-ká
‫אוכל לישון למטה?‬ ผม / ดิฉัน ขอนอนข้างล่างได้ไหม ครับ / คะ? ผม / ดิฉัน ขอนอนข้างล่างได้ไหม ครับ / คะ? 1
po---d---chǎ--kǎwn--n--a--g--âng---̂i-mǎi-kr----ká pǒm-dì-chǎn-kǎwn-on-kâng-lâng-dâi-mǎi-kráp-ká
‫אוכל לישון באמצע?‬ ผม / ดิฉัน ขอนอนตรงกลางได้ไหม ครับ / คะ? ผม / ดิฉัน ขอนอนตรงกลางได้ไหม ครับ / คะ? 1
p----dì-ch--n-kǎ-n-o------ng---ang----i-ma-i-k---p--á pǒm-dì-chǎn-kǎwn-on-dhrong-glang-dâi-mǎi-kráp-ká
‫אוכל לישון למעלה?‬ ผม / ดิฉัน ขอนอนข้างบนได้ไหม ครับ / คะ? ผม / ดิฉัน ขอนอนข้างบนได้ไหม ครับ / คะ? 1
pǒm-d-̀-c---n--a----------n--bon-dâ---ǎi----́p-k-́ pǒm-dì-chǎn-kǎwn-on-kâng-bon-dâi-mǎi-kráp-ká
‫מתי נגיע לגבול?‬ เราจะถึงชายแดนเมื่อไหร่? เราจะถึงชายแดนเมื่อไหร่? 1
rao--a--tě-ng-c----dæn-m-̂-a----i rao-jà-těung-chai-dæn-mêua-rài
‫כמה זמן אורכת הנסיעה לברלין?‬ ไปเบอร์ลินใช้เวลานานเท่าไหร่ ครับ / คะ? ไปเบอร์ลินใช้เวลานานเท่าไหร่ ครับ / คะ? 1
bhai-bur--li--c-ái-----l--n----â---ài-k-a----á bhai-bur̶-lin-chái-way-la-nan-tâo-rài-kráp-ká
‫האם הרכבת מאחרת?‬ รถไฟจะเข้าช้าไหม ครับ / คะ? รถไฟจะเข้าช้าไหม ครับ / คะ? 1
ro-t-fa--j-----̂----a---ǎ--k---p-ká rót-fai-jà-kâo-chá-mǎi-kráp-ká
‫יש לך משהו לקרוא?‬ คุณมีอะไรอ่านไหม ครับ / คะ? คุณมีอะไรอ่านไหม ครับ / คะ? 1
k----mee-à---i---n--ǎi-k------á koon-mee-à-rai-àn-mǎi-kráp-ká
‫אפשר לקנות כאן משהו לאכול ולשתות?‬ ที่นี่มีอาหารและเครื่องดื่มขาย ไหม ครับ / คะ? ที่นี่มีอาหารและเครื่องดื่มขาย ไหม ครับ / คะ? 1
t-̂e---̂--mee---ha---lǽ-k---u-----èum-ka---m--i-kr-́p-k-́ têe-nêe-mee-a-hǎn-lǽ-krêuang-dèum-kǎi-mǎi-kráp-ká
‫תוכל / י להעיר אותי בשעה שבע?‬ คุณช่วยปลุก ผม / ดิฉัน ตอนเจ็ดโมงได้ไหม ครับ / คะ? คุณช่วยปลุก ผม / ดิฉัน ตอนเจ็ดโมงได้ไหม ครับ / คะ? 1
k-o---hu--y-b--òo--p--m-d----ha----ha-n-------on-----i---̌i---a-----́ koon-chûay-bhlòok-pǒm-dì-chǎn-dhawn-jèt-mong-dâi-mǎi-kráp-ká

‫תינוקות קוראים שפתיים!‬

‫כשתינוקות לומדים לדבר, הם מסתכלים להורים על הפה.‬ ‫את זה גילו פסיכולוגים להתפתחות.‬ ‫החל מגיל ששה חודשים מתחילים תינוקות לקרוא שפתיים.‬ ‫כך הם לומדים איך הם צריכים לעצב את הפה שלהם בכדי ליצור צלילים.‬ ‫תינוקות מבינים כבר כמה מילים כשהם בני שנה.‬ ‫החל מגיל זה הם מסתכלים לאנשים שוב על העיניים.‬ ‫כך הם מקבלים הרבה מידע חשוב.‬ ‫מהעיניים הם יודעים אם הוריהם שמחים או עצובים.‬ ‫וכך הם מתיידעים לעולם הרגשות.‬ ‫מה שמעניין הוא, כשמישהו מדבר איתם בשפה זרה‬ ‫אז מתחילים תינוקות שוב לקרוא שפתיים.‬ ‫וכך הם לומדים לעשות גם צלילים זרים להם.‬ ‫בגלל זה צריך תמיד להסתכל על תינוקות כשמדברים אליהם.‬ ‫חוץ מזה, תינוקות צריכים דיאלוג בשביל ההתפתחות השפתית שלהם.‬ ‫הורים חוזרים על הדברים שהתינוקות שלהם אומרים.‬ ‫כך מקבלים התינוקות משוב.‬ ‫זה מאוד חשוב לילדים קטנים.‬ ‫אז הם יודעים שמבינים אותם.‬ ‫האישור הזה מעודד את התינוקות.‬ ‫והם נהנים יותר ללמוד לדבר.‬ ‫אז זה מספיק לנגן לתינוקות קלטות שמע.‬ ‫מחקרים מוכיחים שתינוקות באמת יודעים לקרוא שפתיים.‬ ‫בניסויים שונים שמו לתינוקות קטעי וידאו מבלי קול.‬ ‫אלה היו קטעי וידאו בשפת האם של התינוקות ובשפות זרות.‬ ‫התינוקות הסתכלו על קטעי הוידאו בשפה שלהם לזמן ארוך יותר.‬ ‫אז הם היו קשובים יותר.‬ ‫המילים הראשונות של תינוקות הן דומות ברחבי העולם.‬ ‫אימא ואבא - את זה קל לבטא בכל השפות!‬