‫שיחון‬

he ‫מילות חיבור 3‬   »   be Злучнікі 3

‫96 [תשעים ושש]‬

‫מילות חיבור 3‬

‫מילות חיבור 3‬

96 [дзевяноста шэсць]

96 [dzevyanosta shests’]

Злучнікі 3

Zluchnіkі 3

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית בלארוסית נגן יותר
‫אני קם / ה כאשר השעון המעורר מצלצל.‬ Я ўстаю, як толькі зазвініць будзільнік. Я ўстаю, як толькі зазвініць будзільнік. 1
Y- u-tay-- ya---o---і z----n--s’---d--l’nіk. Ya ustayu, yak tol’kі zazvіnіts’ budzіl’nіk.
‫אני מרגיש עייף / ה כשאני צריך / ה ללמוד.‬ Я стамляюся, як толькі мне трэба вучыцца. Я стамляюся, як толькі мне трэба вучыцца. 1
Y---ta---a---y-, yak----’-- mn------a -uchytsts-. Ya stamlyayusya, yak tol’kі mne treba vuchytstsa.
‫אני אפסיק לעבוד כשאגיע לגיל שישים. Я перастану працаваць, як толькі мне настане 60 год. Я перастану працаваць, як толькі мне настане 60 год. 1
Y---eras-a-u -r---a-----, -a- -------m-e-nas---- -0---d. Ya perastanu pratsavats’, yak tol’kі mne nastane 60 god.
‫מתי תתקשר / י?‬ Калі Вы патэлефануеце? Калі Вы патэлефануеце? 1
K-l- V--p-t--e--nu----? Kalі Vy patelefanuetse?
‫כשיהיה לי רגע פנוי.‬ Як толькі буду мець хвілінку часу. Як толькі буду мець хвілінку часу. 1
Y-- -o---і--udu------ -hvіlі-ku--has-. Yak tol’kі budu mets’ khvіlіnku chasu.
‫הוא יתקשר כשיהיה לו קצת זמן.‬ Ён патэлефануе, як толькі ў яго з’явіцца крыху часу. Ён патэлефануе, як толькі ў яго з’явіцца крыху часу. 1
E- -atel-f-nue,---k tol’-- - y--- z’yavіt-tsa k--kh- chasu. En patelefanue, yak tol’kі u yago z’yavіtstsa krykhu chasu.
‫כמה זמן תעבוד / תעבדי?‬ Як доўга Вы будзеце працаваць? Як доўга Вы будзеце працаваць? 1
Yak------ Vy-bu----s--pr-t--va--’? Yak douga Vy budzetse pratsavats’?
‫אני אעבוד כל זמן שאוכל.‬ Я буду працаваць, пакуль буду здольны. Я буду працаваць, пакуль буду здольны. 1
Y- bud- p--ts---ts-,--ak--’ --du z-ol-n-. Ya budu pratsavats’, pakul’ budu zdol’ny.
‫אני אעבוד כל זמן שאהיה בריא / ה.‬ Я буду працаваць, пакуль буду здаровы. Я буду працаваць, пакуль буду здаровы. 1
Ya-b-du p-at-av---’,-pak--- bu-- z--ro-y. Ya budu pratsavats’, pakul’ budu zdarovy.
‫הוא שוכב במיטה במקום לעבוד.‬ Ён ляжыць у ложку, замест таго каб працаваць. Ён ляжыць у ложку, замест таго каб працаваць. 1
E- -y--h-t------o----,-zame-t-t-g- -ab-pr---av---’. En lyazhyts’ u lozhku, zamest tago kab pratsavats’.
‫היא קוראת עיתון במקום לבשל.‬ Яна чытае газету, замест таго каб гатаваць. Яна чытае газету, замест таго каб гатаваць. 1
Ya-----y------zet-,--ame-t -a-o k---g-t--a-s-. Yana chytae gazetu, zamest tago kab gatavats’.
‫הוא יושב בפאב במקום ללכת הביתה.‬ Ён сядзіць у піўной, замест таго каб ісці дадому. Ён сядзіць у піўной, замест таго каб ісці дадому. 1
En--yad-і-s’-u pі---y, z-mest--a-- k-b--s-sі -ad---. En syadzіts’ u pіunoy, zamest tago kab іstsі dadomu.
‫עד כמה שאני יודע הוא גר כאן.‬ Наколькі я ведаю, ён жыве тут. Наколькі я ведаю, ён жыве тут. 1
Na-ol’k--y--v----u- y---zh-ve-t-t. Nakol’kі ya vedayu, yon zhyve tut.
‫עד כמה שאני יודע אשתו חולה.‬ Наколькі я ведаю, яго жонка хворая. Наколькі я ведаю, яго жонка хворая. 1
N-ko---і -- -eda-u, yag- -ho-----h--ra--. Nakol’kі ya vedayu, yago zhonka khvoraya.
‫עד כמה שאני יודע הוא מובטל.‬ Наколькі я ведаю, ён беспрацоўны. Наколькі я ведаю, ён беспрацоўны. 1
Nak--’k---- -eda-u---on --sp---s--ny. Nakol’kі ya vedayu, yon bespratsouny.
‫התעוררתי מאוחר אחרת הייתי מגיע / ה בזמן.‬ Я праспаў / праспала, інакш бы я не спазніўся / не спазнілася. Я праспаў / праспала, інакш бы я не спазніўся / не спазнілася. 1
Ya----sp-u - prasp--a- і-a-sh--- -a n- spa--іusya ---e----z-----ya. Ya praspau / praspala, іnaksh by ya ne spaznіusya / ne spaznіlasya.
‫איחרתי לאוטובוס אחרת הייתי מגיע / ה בזמן.‬ Я прапусціў / прапусціла аўтобус, інакш бы я не спазніўся / не спазнілася. Я прапусціў / прапусціла аўтобус, інакш бы я не спазніўся / не спазнілася. 1
Ya-pr-pu----u --p-a--s-sі-a----ob-s---n-ksh b--ya--e s-a-nіu-y--/ -e-spaznі-as-a. Ya prapustsіu / prapustsіla autobus, іnaksh by ya ne spaznіusya / ne spaznіlasya.
‫לא מצאתי את הדרך אחרת הייתי מגיע / ה בזמן.‬ Я не знайшоў / не знайшла шляху, інакш бы я не спазніўся / не спазнілася. Я не знайшоў / не знайшла шляху, інакш бы я не спазніўся / не спазнілася. 1
Y--ne-znay-h-----ne z-ay---- s-ly----, --ak----y y--n---p-z-іu----- ne ------la---. Ya ne znayshou / ne znayshla shlyakhu, іnaksh by ya ne spaznіusya / ne spaznіlasya.

‫שפה ומתמטיקה‬

‫חשיבה ושפה שייכים יחדיו.‬ ‫והם משפיעים אחת על השנייה.‬ ‫מבנים לשוניים מעצבים את מבני החשיבה שלנו.‬ ‫למשל, יש שפות שאין בהן את המילים לתאר מספרים.‬ ‫דוברי שפות אלה לא מבינים את המושג מספרים.‬ ‫גם מתמטיקה ושפות שייכות איכשהו יחדיו.‬ ‫מבנים דקדוקיים ומתמטיים הם לעתים קרובות דומים.‬ ‫יש חוקרים שמאמינים שנעשה להם גם עיבוד דומה במוח.‬ ‫הם חושבים שמרכז השפות שלנו גם אחראי על עיבוד מתמטיקה.‬ ‫והוא יכול לעזור למוחנו לעשות חישובים.‬ ‫אך מחקרים חדשים מגיעים לתוצאה שונה.‬ ‫הם מראים שמוחנו מעבד מתמטיקה גם ללא שפה.‬ ‫>חוקרים בדקו שלושה גברים.‬ ‫מוחם של הנבדקים היה פצוע.‬ ‫ומרכז השפות במוח ניזוק כתוצאה מהפציעה.‬ ‫היה לגברים קושי גדול בדיבור.‬ ‫והם לא יכלו להרכיב משפטים פשוטים.‬ ‫הם גם לא יכלו להבין מילים.‬ ‫הגברים היו צריכים לפתור שאלות בחשבון לאחר מבחן השפה.‬ ‫חלק מהחידות המתמטיות האלה היו מאוד מסובכים.‬ ‫והם הצליחו לפתור אותן למרות זאת!‬ ‫תוצאת מחקר זה היא מאוד מעניינת.‬ ‫היא מראה שמתמטיקה לא מקודדת בעזרת מילים.‬ ‫יכול להיות שיש לשפה ולמתמטיקה את אותו בסיס.‬ ‫לשתיהן נעשה עיבוד על ידי אותו מרכז במוח.‬ ‫אך מוחנו לא צריך לתרגם מתמטיקה לשפה קודם.‬ ‫אולי מתפתחות שפה ומתמטיקה גם יחדיו...‬ ‫והן נפרדות אחת מהשנייה כשמוחנו מסיים להתפתח!‬