‫שיחון‬

he ‫בטבע‬   »   am በተፈጥሮ

‫26 [עשרים ושש]‬

‫בטבע‬

‫בטבע‬

26 [ሃያ ስድስት]

26 [ሃያ ስድስት]

በተፈጥሮ

betefet’iro wisit’i

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית אמהרית נגן יותר
‫את / ה רואה שם את המגדל?‬ እዛ ማማው ይታይካል /ሻል ? እዛ ማማው ይታይካል /ሻል ? 1
i-- mama-i--i--y--al- /s-----? iza mamawi yitayikali /shali ?
‫את / ה רואה שם את ההר?‬ እዛ ተራራው ይታይካል /ሻል? እዛ ተራራው ይታይካል /ሻል? 1
i-- t---ra-i -----ik-l- /shali? iza terarawi yitayikali /shali?
‫את / ה רואה שם את הכפר?‬ እዛ መንደር ይታይካል /ሻል ? እዛ መንደር ይታይካል /ሻል ? 1
i-a -----e-i y--ay----i-/s--li-? iza menideri yitayikali /shali ?
‫את / ה רואה שם את הנהר?‬ እዛ ወንዙ ይታይካል /ሻል? እዛ ወንዙ ይታይካል /ሻል? 1
i-a --n----y-ta-i--li -s-a--? iza wenizu yitayikali /shali?
‫את / ה רואה שם את הגשר?‬ እዛ ድልድዩ ይታይካል /ሻል? እዛ ድልድዩ ይታይካል /ሻል? 1
iz----l--------t--ika---/--a--? iza dilidiyu yitayikali /shali?
‫את / ה רואה שם את האגם?‬ እዛ ሃይቅ ይታይካል /ሻል? እዛ ሃይቅ ይታይካል /ሻል? 1
i-a h-yik-i -ita-i---- /sha-i? iza hayik’i yitayikali /shali?
‫הציפור שם מוצאת חן בעיני.‬ ያንን እርግብ ወድጄዋለው። ያንን እርግብ ወድጄዋለው። 1
ya-i----rigi-- wedij-wa--w-. yanini irigibi wedijēwalewi.
‫העץ שם מוצא חן בעיני.‬ ያንን ዛፍ ወድጄዋለው። ያንን ዛፍ ወድጄዋለው። 1
ya-in- --f- ----j-wa-ewi. yanini zafi wedijēwalewi.
‫האבן הזאת מוצאת חן בעיני.‬ ይሄንን ድንጋይ ወድጄዋለው። ይሄንን ድንጋይ ወድጄዋለው። 1
yi----n- -i-i-ayi---di--wa-e--. yihēnini dinigayi wedijēwalewi.
‫הפארק שם מוצא חן בעיני.‬ ያንን መናፈሻ ወድጄዋለው። ያንን መናፈሻ ወድጄዋለው። 1
y--in--m-na--sh--we--j-w-----. yanini menafesha wedijēwalewi.
‫הגן שם מוצא חן בעיני.‬ ያንን የአታክልት ቦታ ወድጄዋለው። ያንን የአታክልት ቦታ ወድጄዋለው። 1
y-n-n---e’--a--l-ti -ot-----------ew-. yanini ye’ātakiliti bota wedijēwalewi.
‫הפרח הזה מוצא חן בעיני.‬ ይሄንን አበባ ወድጄዋለው። ይሄንን አበባ ወድጄዋለው። 1
yih--ini-āb--a w-di---al-w-. yihēnini ābeba wedijēwalewi.
‫זה יפה בעיני.‬ ውብ ሆኖ አግኝቼዋለው። ውብ ሆኖ አግኝቼዋለው። 1
w------no --iny-c--wal-w-. wibi hono āginyichēwalewi.
‫זה מעניין בעיני.‬ አጋጊ/ ሳቢ ሆኖ አግኝቼዋለው። አጋጊ/ ሳቢ ሆኖ አግኝቼዋለው። 1
ā-agī/ -abī-ho-o-āg--y---ēw-l-w-. āgagī/ sabī hono āginyichēwalewi.
‫זה מאוד יפה / יפהפה בעיני.‬ በጣም ቆንጆ ሆኖ አግኝቼዋለው። በጣም ቆንጆ ሆኖ አግኝቼዋለው። 1
b-t---i---o--j- --n---gin---h--a---i. bet’ami k’onijo hono āginyichēwalewi.
‫זה מכוער בעיני.‬ አስቀያሚ ሆኖ አግኝቼዋለው። አስቀያሚ ሆኖ አግኝቼዋለው። 1
ā--k’e-a---h--o--g-nyich-wa-e--. āsik’eyamī hono āginyichēwalewi.
‫זה משעמם בעיני.‬ አሰልቺ ሆኖ አግኝቼዋለው። አሰልቺ ሆኖ አግኝቼዋለው። 1
āse-i-h- hon- ā-----chēwale--. āselichī hono āginyichēwalewi.
‫זה נורא בעיני.‬ አሳቃቂ ሆኖ አግኝቼዋለው። አሳቃቂ ሆኖ አግኝቼዋለው። 1
ā-a-’---ī-ho-o----ny-chē-al---. āsak’ak’ī hono āginyichēwalewi.

‫שפות ופתגמים‬

‫בכל שפה יש פתגמים משלה.‬ ‫כך מהווים פתגמים מרכיב חשוב בזהות הלאומית.‬ ‫בפתגמים אנו מזהים את הערכים והנורמות של ארץ מסויימת.‬ ‫צורת הפתגם בדרך כלל קבועה וידועה, כך שאי אפשר לשנות אותה.‬ ‫פתגמים הם תמיד קצרים ותמציתיים.‬ ‫יש בהם לעתים קרובות גם דימויים.‬ ‫הרבה פתגמים גם בנויים בצורת פיוטית.‬ ‫רוב הפתגמים נותנים לנו עצות או חוקים להתנהגות.‬ ‫אך הרבה פתגמים מכילים גם ביקורת ברורה.‬ ‫פתגמים משתמשים לעתים קרובות בסטריאוטיפים.‬ ‫אז הם יכולים להתייחס לתכונות ‘טיפוסיות’ של ארצות או עמים אחרים.‬ ‫לפתגמים יש מסורת עתיקה מאוד.‬ ‫אריסטו בזמנו שיבח אותן בתור קטעים פילוסופיים קצרים.‬ ‫הם כלי סגנוני חשוב ברטוריקה ובספרות.‬ ‫מה שמיוחד בהם הוא, שהם תמיד עדכניים.‬ ‫יש תחום שלם במדע הבלשנות שמתעסק בהם.‬ ‫הרבה פתגמים קיימים ביותר משפה אחת.‬ ‫והם יכולים להיות דומים אחד לשני מבחינה מילונית.‬ ‫כך שדוברי שפות שונות משתמשים באותן המילים.‬ Bellende Hunde beißen nicht, Perro que ladra no muerde. (DE-ES) ‫פתגמים אחרים דומים אחד לשני מבחינה סימנטית.‬ ‫זאת אומרת שאותו רעיון מבוטה בעזרת מילים שונות.‬ Appeler un chat un chat, Dire pane al pane e vino al vino. (FR-IT) ‫כך עוזרים לנו פתגמים להבין עמים ותרבויות אחרות.‬ ‫הפתגמים הכי מעניינים הם אלה הנמצאים בכל העולם.‬ ‫כי הם מדברים על נושאים ‘גדולים’ בחיים האנושיים.‬ ‫אז פתגמים אלה מדברים על חוויות אוניברסליות.‬ ‫הם מראים: כולנו דומים - לא חשוב באיזו שפה אנחנו מדברים!‬