‫שיחון‬

he ‫חייבים משהו‬   »   am የሆነ ነገር ለማድረግ / ማድረግ አለበት

‫72 [שבעים ושתיים]‬

‫חייבים משהו‬

‫חייבים משהו‬

72 [ሰባ ሁለት]

72 [ሰባ ሁለት]

የሆነ ነገር ለማድረግ / ማድረግ አለበት

yehone negeri lemesirati (āsigedaji)

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית אמהרית נגן יותר
‫להיות מוכרח / להיות חייב‬ መሆን ወይም መደረግ ያለበት መሆን ወይም መደረግ ያለበት 1
me-o-i w-yim--med--eg--y---b--i mehoni weyimi mederegi yalebeti
‫אני מוכרח / ה לשלוח את המכתב.‬ ፖስታውን መላክ አለብኝ። ፖስታውን መላክ አለብኝ። 1
posi-awin- --l------eb--yi. positawini melaki ālebinyi.
‫אני חייב / ת לשלם למלון.‬ ሆቴል መክፈል አለብኝ። ሆቴል መክፈል አለብኝ። 1
h--ē-----k---li āl-bi---. hotēli mekifeli ālebinyi.
‫את / ה מוכרח / ה לקום מוקדם.‬ በጠዋት መነሳት አለብህ/ሽ። በጠዋት መነሳት አለብህ/ሽ። 1
bet----t-------a-i āl----i--h-. bet’ewati menesati ālebihi/shi.
‫את / ה חייב / ת לעבוד הרבה.‬ ብዙ መስራት አለብህ/ሽ። ብዙ መስራት አለብህ/ሽ። 1
bi----e--rat- -leb-h----i. bizu mesirati ālebihi/shi.
‫את / ה מוכרח / ה לדייק.‬ በሰኣቱ መገኘት አለብህ/ሽ። በሰኣቱ መገኘት አለብህ/ሽ። 1
b---’--u-me--n-----ālebi--/--i. bese’atu megenyeti ālebihi/shi.
‫הוא מוכרח לתדלק.‬ እሱ ነዳጅ መሙላት አለበት። እሱ ነዳጅ መሙላት አለበት። 1
isu --d----m-m----- --ebeti. isu nedaji memulati ālebeti.
‫הוא חייב לתקן את המכונית.‬ እሱ መኪናውን መጠገን አለበት። እሱ መኪናውን መጠገን አለበት። 1
isu--e--nawi-i met-----i-āl-b--i. isu mekīnawini met’egeni ālebeti.
‫הוא חייב לרחוץ את המכונית.‬ እሱ መኪናውን ማጠብ አለበት። እሱ መኪናውን ማጠብ አለበት። 1
is- -------in-----’e-- ā---e-i. isu mekīnawini mat’ebi ālebeti.
‫היא חייבת לעשות קניות.‬ እሷ ገበያ መገብየት አለባት። እሷ ገበያ መገብየት አለባት። 1
isw- ge---- --gebi-et--āl-ba--. iswa gebeya megebiyeti ālebati.
‫היא חייבת לנקות את הדירה.‬ እሷ መኖሪያውን ማፅዳት አለባት። እሷ መኖሪያውን ማፅዳት አለባት። 1
is---m---r-y--in--mat͟-’i-a-- ā-e-a--. iswa menorīyawini mat͟s’idati ālebati.
‫היא חייבת לעשות כביסה.‬ እሷ ልብሶቹን ማጠብ አለባት። እሷ ልብሶቹን ማጠብ አለባት። 1
i--- l--i-o-h--i------b--ā-e-a-i. iswa libisochuni mat’ebi ālebati.
‫אנחנו חייבים ללכת לבית הספר עוד מעט.‬ እኛ ወደ ትምህርት ቤት ወድያው መሄድ አለብን። እኛ ወደ ትምህርት ቤት ወድያው መሄድ አለብን። 1
i--a ---e-t--i----t- ---- w---ya-i ----di -l-b-n-. inya wede timihiriti bēti wediyawi mehēdi ālebini.
‫אנחנו חייבים ללכת לעבודה עוד מעט.‬ እኛ ወደ ስራ ወድያው መሄድ አለብን። እኛ ወደ ስራ ወድያው መሄድ አለብን። 1
i-y--wed--------e-i---i m--ēdi ā-eb--i. inya wede sira wediyawi mehēdi ālebini.
‫אנחנו חייבים ללכת לרופא עוד מעט.‬ እኛ ወደ ዶክተር ወድያው መሄድ አለብን። እኛ ወደ ዶክተር ወድያው መሄድ አለብን። 1
i-ya we------it-ri-wedi-awi-m--ē-i-ā-ebi-i. inya wede dokiteri wediyawi mehēdi ālebini.
‫אתם / ן מוכרחים / חות להמתין לאוטובוס.‬ እናንተ አውቶቢስ መጠበቅ አለባችሁ። እናንተ አውቶቢስ መጠበቅ አለባችሁ። 1
i----te ---to---i --t-ebe-’- ā-----hi-u. inanite āwitobīsi met’ebek’i ālebachihu.
‫אתם / ן חייבים / ות להמתין לרכבת.‬ እናንተ ባቡር መጠበቅ አለባችሁ። እናንተ ባቡር መጠበቅ አለባችሁ። 1
in---t--babu-i---t---e--i -le--chihu. inanite baburi met’ebek’i ālebachihu.
‫אתם / ן חייבים / ות להמתין למונית.‬ እናንተ ታክሲ መጠበቅ አለባችሁ። እናንተ ታክሲ መጠበቅ አለባችሁ። 1
in-ni-e--a-i-- ----e------āle-a-hih-. inanite takisī met’ebek’i ālebachihu.

הורד MP3 (.zip קבצים)

MP3 עברית + אמהרית (1-100) MP3 אמהרית (1-100)
לא נמצא סרטון!

‫למה יש כל כך הרבה שפות שונות?‬

‫יש בכל העולם כ-6000 שפות שונות.‬ ‫ולכן אנחנו צריכים מתורגמנים ומתרגמים.‬ ‫לפני הרבה זמן, כולם דיברו את אותה השפה.‬ ‫אך זה השתנה כשבני האדם החלו לנדוד.‬ ‫אלה עזבו את ביתם באפריקה והתפזרו בכל רחבי כדור הארץ.‬ ‫המרחקים הגדולים האלה גרמו למרחקים בין השפות.‬ ‫כי כל עם פיתח את צורת התקשורת שלו.‬ ‫מהפרוטו-שפה המשותפת נוצרו הרבה שפות שונות.‬ ‫אך אנשים אף פעם נשארו במקום אחד להרבה זמן.‬ ‫וכך התנתקו השפות יותר ויותר אחת מהשנייה.‬ ‫מתישהו, אי אפשר היה לזהות את השורש המשותף.‬ ‫ואף עם לא חי בבידוד למשך אלפי שנים.‬ ‫תמיד היה מגע עם אנשים אחרים.‬ ‫זה שינה את השפות.‬ ‫הם לקחו אלמנטים משפות אחרות או שהשפות התמזגו.‬ ‫מהסיבה הזאת, אף פעם לא הפסיקה התפתחות השפות.‬ ‫אז נדידה ויצירת קשרים מסבירים את ריבוי השפות.‬ ‫אך למה השפות הקיימות כל כך שונות, זו שאלה אחרת לגמרי.‬ ‫כל אבולוציה הולכת לפי חוקים מסוימים.‬ ‫צריכים להיות סיבות לכך שהשפות הן כמו שהן היום.‬ ‫מדענים רוצים לחקור את הסיבות האלה כבר שנים.‬ ‫הם רוצים לדעת למה שפות התפתחו בצורות שונות.‬ ‫בכדי לחקור זאת, צריך לחקור את היסטוריית השפות.‬ ‫אז אנחנו יכולים לזהות מה השתנה ומתי.‬ ‫עדיין לא ידוע מה הדברים המשפיעים על התפתחות שפות.‬ ‫אך נראה שגורמים תרבותיים חשובים יותר מגורמים ביולוגיים.‬ ‫זאת אומרת, היסטוריית העמים היא זו שעיצבה את השפות שלהם.‬ ‫נראה ששפות מספרות לנו יותר ממה שאנחנו יודעים...‬