Ordliste

nn Past tense 1   »   he ‫עבר 1‬

81 [åttiein]

Past tense 1

Past tense 1

‫81 [שמונים ואחת]‬

81 [shmonim w\'axat]

‫עבר 1‬

[avar 1]

Velg hvordan du vil se oversettelsen:   
Nynorsk Hebrew Spel Meir
skrive ‫לכתו-‬ ‫------ ‫-כ-ו-‬ ------- ‫לכתוב‬ 0
l---t-v l------ l-k-t-v ------- likhtov
Han skreiv eit brev. ‫הו--כתב מכתב-‬ ‫--- כ-- מ----- ‫-ו- כ-ב מ-ת-.- --------------- ‫הוא כתב מכתב.‬ 0
h---a-a--m--ht--. h- k---- m------- h- k-t-v m-k-t-v- ----------------- hu katav mikhtav.
Og ho skreiv eit kort. ‫--י- כ--ה---ו--.‬ ‫---- כ--- ג------ ‫-ה-א כ-ב- ג-ו-ה-‬ ------------------ ‫והיא כתבה גלויה.‬ 0
w'h- --tva--gl-y--. w--- k----- g------ w-h- k-t-a- g-u-a-. ------------------- w'hi katvah gluyah.
lese ‫-ק-ו-‬ ‫------ ‫-ק-ו-‬ ------- ‫לקרוא‬ 0
liq-o l---- l-q-o ----- liqro
Eg las eit magasin. ‫ה-- --א --ז-ן-‬ ‫--- ק-- מ------ ‫-ו- ק-א מ-ז-ן-‬ ---------------- ‫הוא קרא מגזין.‬ 0
hu---r--mag--in. h- q--- m------- h- q-r- m-g-z-n- ---------------- hu qara magazin.
Og ho las ei bok. ‫ו-י- -ראה ---.‬ ‫---- ק--- ס---- ‫-ה-א ק-א- ס-ר-‬ ---------------- ‫והיא קראה ספר.‬ 0
w'h- qa--a- se-e-. w--- q----- s----- w-h- q-r-a- s-f-r- ------------------ w'hi qar'ah sefer.
ta ‫-ק-ת‬ ‫----- ‫-ק-ת- ------ ‫לקחת‬ 0
la----t l------ l-q-x-t ------- laqaxat
Han tok ein sigarett. ‫ה-א---ח סי-ר-ה-‬ ‫--- ל-- ס------- ‫-ו- ל-ח ס-ג-י-.- ----------------- ‫הוא לקח סיגריה.‬ 0
h------x---ga--ah. h- l---- s-------- h- l-q-x s-g-r-a-. ------------------ hu laqax sigariah.
Ho tok eit stykke sjokoladekake. ‫-ה-א לק-ה -ת-כ- -ו-ו---‬ ‫---- ל--- ח---- ש------- ‫-ה-א ל-ח- ח-י-ת ש-ק-ל-.- ------------------------- ‫והיא לקחה חתיכת שוקולד.‬ 0
w-hi-l--x-h --t-k----sh-qo-a-. w--- l----- x------- s-------- w-h- l-q-a- x-t-k-a- s-o-o-a-. ------------------------------ w'hi laqxah xatikhat shoqolad.
Han var utru, men ho var trufast. ‫--א-לא---- -א---א-ל היא-היי-ה --מנ-.‬ ‫--- ל- ה-- נ--- א-- ה-- ה---- נ------ ‫-ו- ל- ה-ה נ-מ- א-ל ה-א ה-י-ה נ-מ-ה-‬ -------------------------------------- ‫הוא לא היה נאמן אבל היא הייתה נאמנה.‬ 0
hu--o haya--n--e-an-av-l h----itah-ne'emanah. h- l- h---- n------ a--- h- h----- n--------- h- l- h-y-h n-'-m-n a-a- h- h-i-a- n-'-m-n-h- --------------------------------------------- hu lo hayah ne'eman aval hi haitah ne'emanah.
Han var lat, men ho var flittig. ‫ה-א הי--ע-לן--ב- הי- הי--ה חרו---‬ ‫--- ה-- ע--- א-- ה-- ה---- ח------ ‫-ו- ה-ה ע-ל- א-ל ה-א ה-י-ה ח-ו-ה-‬ ----------------------------------- ‫הוא היה עצלן אבל היא הייתה חרוצה.‬ 0
h---a-a----sla- -v-l-h- hait-- xa--t---. h- h---- a----- a--- h- h----- x-------- h- h-y-h a-s-a- a-a- h- h-i-a- x-r-t-a-. ---------------------------------------- hu hayah atslan aval hi haitah xarutsah.
Han var fattig, men ho var rik. ‫ה-א -יה ע-- אבל --א הי-תה --ירה.‬ ‫--- ה-- ע-- א-- ה-- ה---- ע------ ‫-ו- ה-ה ע-י א-ל ה-א ה-י-ה ע-י-ה-‬ ---------------------------------- ‫הוא היה עני אבל היא הייתה עשירה.‬ 0
h-------------va- -i h-i-ah--shi-a-. h- h---- a-- a--- h- h----- a------- h- h-y-h a-i a-a- h- h-i-a- a-h-r-h- ------------------------------------ hu hayah ani aval hi haitah ashirah.
Han hadde ingen pengar, berre gjeld. ‫ל---יה------ף----ח-בות-‬ ‫-- ה-- ל- כ-- ר- ח------ ‫-א ה-ה ל- כ-ף ר- ח-ב-ת-‬ ------------------------- ‫לא היה לו כסף רק חובות.‬ 0
l-----a-----k-e--f-r-q-xo--t. l- h---- l- k----- r-- x----- l- h-y-h l- k-e-e- r-q x-v-t- ----------------------------- lo hayah lo khesef raq xovot.
Han hadde ikkje flaks, berre uflaks. ‫לא-ה-ה--ו-מז- אלא--י---זל.‬ ‫-- ה-- ל- מ-- א-- ב-- מ---- ‫-א ה-ה ל- מ-ל א-א ב-ש מ-ל-‬ ---------------------------- ‫לא היה לו מזל אלא ביש מזל.‬ 0
l------h -- maz-l-el----s- m---l. l- h---- l- m---- e-- b--- m----- l- h-y-h l- m-z-l e-a b-s- m-z-l- --------------------------------- lo hayah lo mazal ela bish mazal.
Han lukkast ikkje, han berre mislukkast. ‫-וא--א-הצלי-- ---נכ---‬ ‫--- ל- ה----- ר- נ----- ‫-ו- ל- ה-ל-ח- ר- נ-ש-.- ------------------------ ‫הוא לא הצליח, רק נכשל.‬ 0
hu-l---it-liax,---q-nik--hal. h- l- h-------- r-- n-------- h- l- h-t-l-a-, r-q n-k-s-a-. ----------------------------- hu lo hitsliax, raq nikhshal.
Han var ikkje fornøgd, men misfornøgd. ‫--א-לא ה-ה מר-------א-ל----וצ-.‬ ‫--- ל- ה-- מ----- א-- ל- מ------ ‫-ו- ל- ה-ה מ-ו-ה- א-א ל- מ-ו-ה-‬ --------------------------------- ‫הוא לא היה מרוצה, אלא לא מרוצה.‬ 0
hu--o ha-------ut---- -l--lo me----eh. h- l- h---- m-------- e-- l- m-------- h- l- h-y-h m-r-t-e-, e-a l- m-r-t-e-. -------------------------------------- hu lo hayah merutseh, ela lo merutseh.
Han var ikkje lukkeleg, men ulukkeleg. ‫ה-- ל---יה ----- -לא ל---אוש-.‬ ‫--- ל- ה-- מ---- א-- ל- מ------ ‫-ו- ל- ה-ה מ-ו-ר א-א ל- מ-ו-ר-‬ -------------------------------- ‫הוא לא היה מאושר אלא לא מאושר.‬ 0
hu--- ha--h m-----ar -l--lo -e'--h-r. h- l- h---- m------- e-- l- m-------- h- l- h-y-h m-'-s-a- e-a l- m-'-s-a-. ------------------------------------- hu lo hayah me'ushar ela lo me'ushar.
Han var ikkje sympatisk, men usympatisk. ‫-ו--ל---י- ------אלא -- -ח-ד.‬ ‫--- ל- ה-- נ---- א-- ל- נ----- ‫-ו- ל- ה-ה נ-מ-, א-א ל- נ-מ-.- ------------------------------- ‫הוא לא היה נחמד, אלא לא נחמד.‬ 0
hu lo-hay---n-x-ad, ela l- -e--ad. h- l- h---- n------ e-- l- n------ h- l- h-y-h n-x-a-, e-a l- n-x-a-. ---------------------------------- hu lo hayah nexmad, ela lo nexmad.

Nedlasting MP3 (.zip filer)

Ingen video funne!

Korleis born lærer å snakke rett

Så snart eit menneske er fødd, kommuniserer det med andre. Babyar skrik når dei vil noko. Når dei er eit par månader gamle, kan dei allereie seie nokre enkle ord. Når dei er to år gamle, kan dei seie setningar på om lag tre ord. Du kan ikkje påverke når born byrjar å snakke. Men du kan påverke kor godt dei lærer morsmålet sitt! For å få til det, er det nokre ting du må passe på. Det viktigaste er at barnet som skal lære, alltid er motivert. Barnet må forstå at det oppnår noko når det snakkar. For speborn er eit smil ei positiv tilbakemelding. Større born søkjer dialog med omverda si. Dei rettar seg inn mot korleis menneske rundt dei snakkar. Difor er språkkunna til foreldra og andre oppdragarar viktig. Og born må lære at språket er verdifullt! Difor bør dei alltid ha det moro. Høgtlesing viser borna kor spennande språk kan vere. Foreldre bør gjere det så mykje som mogleg med barnet sitt. Når eit barn opplever mykje, vil det snakke om det. Born som veks opp tospråklege, treng faste reglar. Dei må vite kva språk som kan brukast med kven. Slik kan dei lære å skilje mellom språka. Når borna byrjar på skule, endrar språket deira seg. Dei lærer eit nytt omgangsspråk. Då er det viktig at foreldra passar på korleis barnet deira snakkar. Studiar viser at det fyrste språket pregar hjernen for alltid. Det vi lærer som born, er med oss resten av livet. Den som lærer morsmålet sitt godt, har nytte av det seinare. Han lærer nye ting snøggare og betre - ikkje berre framandspråk...