Ordliste

nn Past tense of modal verbs 1   »   he ‫עבר פעלים מודאליים 1‬

87 [åttisju]

Past tense of modal verbs 1

Past tense of modal verbs 1

‫87 [שמונים ושבע]‬

87 [shmonim w\'sheva]

‫עבר פעלים מודאליים 1‬

[avar pe'alim moda'lim 1]

Velg hvordan du vil se oversettelsen:   
Nynorsk Hebrew Spel Meir
Vi måtte vatne blomane. ‫הי--------י--ל----ת את-ה-ר----‬ ‫----- ח----- ל----- א- ה------- ‫-י-נ- ח-י-י- ל-ש-ו- א- ה-ר-י-.- -------------------------------- ‫היינו חייבים להשקות את הפרחים.‬ 0
hainu--aya-i----h-sh--------ap--x--. h---- x------ l-------- e- h-------- h-i-u x-y-v-m l-h-s-q-t e- h-p-a-i-. ------------------------------------ hainu xayavim lehashqot et hapraxim.
Vi måtte rydde i leilegheita. ‫ה-י---ח-יבים-ל-דר-א- הד-רה-‬ ‫----- ח----- ל--- א- ה------ ‫-י-נ- ח-י-י- ל-ד- א- ה-י-ה-‬ ----------------------------- ‫היינו חייבים לסדר את הדירה.‬ 0
h--nu xa-av-m-le-ad-r -----d---h. h---- x------ l------ e- h------- h-i-u x-y-v-m l-s-d-r e- h-d-r-h- --------------------------------- hainu xayavim lesader et hadirah.
Vi måtte ta oppvasken. ‫הי-נ---ייבי- --ט-- א----ל--.‬ ‫----- ח----- ל---- א- ה------ ‫-י-נ- ח-י-י- ל-ט-ף א- ה-ל-ם-‬ ------------------------------ ‫היינו חייבים לשטוף את הכלים.‬ 0
h--nu -a-a--- li-hto--et ha-e-im. h---- x------ l------ e- h------- h-i-u x-y-v-m l-s-t-f e- h-k-l-m- --------------------------------- hainu xayavim lishtof et hakelim.
Måtte de betale rekninga? ‫הי--ם -י-----לש-ם -- ה--ב---‬ ‫----- ח----- ל--- א- ה------- ‫-י-ת- ח-י-י- ל-ל- א- ה-ש-ו-?- ------------------------------ ‫הייתם חייבים לשלם את החשבון?‬ 0
hai-- x--a-----e-h-l---et haxashbon? h---- x------ l------- e- h--------- h-i-u x-y-v-m l-s-a-e- e- h-x-s-b-n- ------------------------------------ hainu xayavim leshalem et haxashbon?
Måtte de betale inngangspengar? ‫--ית--חי-ב-ם-לש-ם--ניס--‬ ‫----- ח----- ל--- כ------ ‫-י-ת- ח-י-י- ל-ל- כ-י-ה-‬ -------------------------- ‫הייתם חייבים לשלם כניסה?‬ 0
h-inu --ya--- -e-halem-k-i--h? h---- x------ l------- k------ h-i-u x-y-v-m l-s-a-e- k-i-a-? ------------------------------ hainu xayavim leshalem knisah?
Måtte de betale ei bot? ‫-י-ת- --יב---ל-לם--נ--‬ ‫----- ח----- ל--- ק---- ‫-י-ת- ח-י-י- ל-ל- ק-ס-‬ ------------------------ ‫הייתם חייבים לשלם קנס?‬ 0
ha----xa-av-m--es-alem-qnas? h---- x------ l------- q---- h-i-u x-y-v-m l-s-a-e- q-a-? ---------------------------- hainu xayavim leshalem qnas?
Kven måtte seie ha det? ‫מי-צ-יך ה-- לה---ד-לשלו-?‬ ‫-- צ--- ה-- ל----- ל------ ‫-י צ-י- ה-ה ל-י-ר- ל-ל-ם-‬ --------------------------- ‫מי צריך היה להיפרד לשלום?‬ 0
m-----rik- h---h--'hip--ed ---h--o-? m- t------ h---- l-------- l-------- m- t-a-i-h h-y-h l-h-p-r-d l-s-a-o-? ------------------------------------ mi tsarikh hayah l'hipared leshalom?
Kven måtte gå heim tidleg? ‫-י צרי- הי---עז-ב-מוקדם ה-י-ה-‬ ‫-- צ--- ה-- ל---- מ---- ה------ ‫-י צ-י- ה-ה ל-ז-ב מ-ק-ם ה-י-ה-‬ -------------------------------- ‫מי צריך היה לעזוב מוקדם הביתה?‬ 0
mi t-a---h--a--- la'-zov----d-m-----y-a-? m- t------ h---- l------ m----- h-------- m- t-a-i-h h-y-h l-'-z-v m-q-a- h-b-y-a-? ----------------------------------------- mi tsarikh hayah la'azov muqdam habaytah?
Kven måtte ta toget? ‫-י צ-יך היה---ס-- --כבת-‬ ‫-- צ--- ה-- ל---- ב------ ‫-י צ-י- ה-ה ל-ס-ע ב-כ-ת-‬ -------------------------- ‫מי צריך היה לנסוע ברכבת?‬ 0
mi --ar-kh h--a- l-n-o'a-b-rakev--? m- t------ h---- l------ b--------- m- t-a-i-h h-y-h l-n-o-a b-r-k-v-t- ----------------------------------- mi tsarikh hayah linso'a barakevet?
Vi ville ikkje bli lenge. ‫ל---צי-ו--הישאר--רבה----.‬ ‫-- ר---- ל----- ה--- ז---- ‫-א ר-י-ו ל-י-א- ה-ב- ז-ן-‬ --------------------------- ‫לא רצינו להישאר הרבה זמן.‬ 0
lo -a-si----------------rb-h-z---. l- r------ l--------- h----- z---- l- r-t-i-u l-h-s-a-e- h-r-e- z-a-. ---------------------------------- lo ratsinu lehisha'er harbeh zman.
Vi ville ikkje drikke noko. ‫-----ינו ---ו- ------ר.‬ ‫-- ר---- ל---- ש-- ד---- ‫-א ר-י-ו ל-ת-ת ש-ם ד-ר-‬ ------------------------- ‫לא רצינו לשתות שום דבר.‬ 0
lo --t--nu---shtot s-um---v--. l- r------ l------ s--- d----- l- r-t-i-u l-s-t-t s-u- d-v-r- ------------------------------ lo ratsinu lishtot shum davar.
Vi ville ikkje forstyrre. ‫-א----נ- לה---ע-‬ ‫-- ר---- ל------- ‫-א ר-י-ו ל-פ-י-.- ------------------ ‫לא רצינו להפריע.‬ 0
lo r-tsi-u -e---r-'-. l- r------ l--------- l- r-t-i-u l-h-f-i-a- --------------------- lo ratsinu lehafri'a.
Eg ville akkurat til å ringje. ‫א-י ר--תי-ל-לפן.‬ ‫--- ר---- ל------ ‫-נ- ר-י-י ל-ל-ן-‬ ------------------ ‫אני רציתי לטלפן.‬ 0
an----tsi----e-a---n. a-- r------ l-------- a-i r-t-i-i l-t-l-e-. --------------------- ani ratsiti letalfen.
Eg ville tinge ei drosje. ‫א-י -ציתי--ה-מ-ן---נית-‬ ‫--- ר---- ל----- מ------ ‫-נ- ר-י-י ל-ז-י- מ-נ-ת-‬ ------------------------- ‫אני רציתי להזמין מונית.‬ 0
a-- r-ts--i--eha-mi------t. a-- r------ l------- m----- a-i r-t-i-i l-h-z-i- m-n-t- --------------------------- ani ratsiti lehazmin monit.
Eg ville nemleg køyre heim. ‫אני--צ-ת--לנ----הב-תה-‬ ‫--- ר---- ל---- ה------ ‫-נ- ר-י-י ל-ס-ע ה-י-ה-‬ ------------------------ ‫אני רציתי לנסוע הביתה.‬ 0
a-- r------ l-n-o'a h-b-y--h. a-- r------ l------ h-------- a-i r-t-i-i l-n-o-a h-b-y-a-. ----------------------------- ani ratsiti linso'a habaytah.
Eg trudde du ville ringje kona di. ‫אנ--חשבתי -רצ-- להתקשר---שתך.‬ ‫--- ח---- ש---- ל----- ל------ ‫-נ- ח-ב-י ש-צ-ת ל-ת-ש- ל-ש-ך-‬ ------------------------------- ‫אני חשבתי שרצית להתקשר לאשתך.‬ 0
an- xas--vt- sher-----a lehi--a-her -e'-----k-a. a-- x------- s--------- l---------- l----------- a-i x-s-a-t- s-e-a-s-t- l-h-t-a-h-r l-'-s-t-k-a- ------------------------------------------------ ani xashavti sheratsita lehitqasher le'ishtekha.
Eg trudde du ville ringje opplysinga. ‫-ני ח-ב---ש--ית-ל--קשר--מו-י---.‬ ‫--- ח---- ש---- ל----- ל--------- ‫-נ- ח-ב-י ש-צ-ת ל-ת-ש- ל-ו-י-י-.- ---------------------------------- ‫אני חשבתי שרצית להתקשר למודיעין.‬ 0
a-- -asha-ti--he-a--it- -e-it-----r --mod-'--. a-- x------- s--------- l---------- l--------- a-i x-s-a-t- s-e-a-s-t- l-h-t-a-h-r l-m-d-'-n- ---------------------------------------------- ani xashavti sheratsita lehitqasher lamodi'in.
Eg trudde du ville tinge pizza. ‫-ני -ש-ת- -רצי- ל-זמין --צה.‬ ‫--- ח---- ש---- ל----- פ----- ‫-נ- ח-ב-י ש-צ-ת ל-ז-י- פ-צ-.- ------------------------------ ‫אני חשבתי שרצית להזמין פיצה.‬ 0
a---x--hav-i---e---sit---e---min p-ts--. a-- x------- s--------- l------- p------ a-i x-s-a-t- s-e-a-s-t- l-h-z-i- p-t-a-. ---------------------------------------- ani xashavti sheratsita lehazmin pitsah.

Nedlasting MP3 (.zip filer)

Ingen video funne!

Store bokstavar, store kjensler

I reklame er det mange bilete. Bilete vekkjer interessa vår spesielt. Vi ser på dei lengre og meir konsentrert enn på bokstavar. Difor hugsar vi reklamar med bilete betre. Og bilete kan vekkje sterke kjensler. Hjernen kjenner att bilete særs snøgt. Han veit med ein gong kva han ser på biletet. Bokstavar fungerer annleis enn bilete. Dei er abstrakte teikn. Difor reagerer hjernen vår saktare på bokstavar. Han må fyrst forstå kva ordet tyder. Du kan seie at teikna må omsetjast av språksenteret i hjernen. Men du kan uttrykkje kjensler med bokstavar òg. Teksten må berre vere veldig stor. Studiar viser at store bokstavar har stor verknad. Store bokstavar er ikkje berre lettare å sjå enn små. Dei gjev òg sterkare emosjonelle reaksjonar. Det gjeld både for positive og negative kjensler. Storleiken på ting har alltid vore viktig for menneska. Menneske må reagere fort på farar. Og noko er stort, er det vanlegvis ganske nært! Så det er forståeleg at store bilete gjev sterke reaksjonar. Det er ikkje så klart kvifor vi reagerer på store bokstavar. Bokstavar er eigentleg ikkje eit signal til hjernen. Likevel viser han større aktivitet når han ser større bokstavar. Dette resultatet er særs interessant for forskarar. Det viser kor viktige bokstavane har vorte for oss. På ein eller annan måte har hjernen lært å reagere på skrift...