Ordliste

nn Working   »   he ‫לעבוד‬

55 [femtifem]

Working

Working

‫55 [חמישים וחמש]‬

55 [xamishim w\'xamesh]

‫לעבוד‬

[la'avod]

Velg hvordan du vil se oversettelsen:   
Nynorsk Hebrew Spel Meir
Kva jobbar du med? ‫-מה-א--/-ה עו-- - -?‬ ‫--- א- / ה ע--- / ת-- ‫-מ- א- / ה ע-ב- / ת-‬ ---------------------- ‫במה את / ה עובד / ת?‬ 0
bame- -t----- o-ed-o-e-e-? b---- a------ o----------- b-m-h a-a-/-t o-e-/-v-d-t- -------------------------- bameh atah/at oved/ovedet?
Mannen min er lege. ‫בע-- ר-פא.‬ ‫---- ר----- ‫-ע-י ר-פ-.- ------------ ‫בעלי רופא.‬ 0
ba'a-i r--e. b----- r---- b-'-l- r-f-. ------------ ba'ali rofe.
Eg jobbar deltid som sjukepleiar. ‫א-- עוב-ת כא--- -ח-י-משר--‬ ‫--- ע---- כ---- ב--- מ----- ‫-נ- ע-ב-ת כ-ח-ת ב-צ- מ-ר-.- ---------------------------- ‫אני עובדת כאחות בחצי משרה.‬ 0
a----ved-- --a--- b-x-tsi -iss---. a-- o----- k----- b------ m------- a-i o-e-e- k-a-o- b-x-t-i m-s-r-h- ---------------------------------- ani ovedet k'axot bexatsi missrah.
Snart blir vi pensjonistar. ‫ב--ו- נצ- ל--לא--.‬ ‫----- נ-- ל-------- ‫-ק-ו- נ-א ל-מ-א-ת-‬ -------------------- ‫בקרוב נצא לגמלאות.‬ 0
b-qa--v netse-le--mla'ot. b------ n---- l---------- b-q-r-v n-t-e l-g-m-a-o-. ------------------------- b'qarov netse legimla'ot.
Men skattane er høge. ‫אב- -מ-ס-- ג-והי--‬ ‫--- ה----- ג------- ‫-ב- ה-י-י- ג-ו-י-.- -------------------- ‫אבל המיסים גבוהים.‬ 0
a--l -amisim-g-oh--. a--- h------ g------ a-a- h-m-s-m g-o-i-. -------------------- aval hamisim gvohim.
Og helseforsikringa er dyr. ‫וה-יט----ר-ואי--קר-‬ ‫------- ה----- י---- ‫-ה-י-ו- ה-פ-א- י-ר-‬ --------------------- ‫והביטוח הרפואי יקר.‬ 0
w-ha-ituax---r--u'i -a-a-. w--------- h------- y----- w-h-b-t-a- h-r-f-'- y-q-r- -------------------------- w'habituax harefu'i yaqar.
Kva har du lyst til å bli? ‫ב---תרצ- / - ל-ב-----ת--?‬ ‫--- ת--- / י ל---- ב------ ‫-מ- ת-צ- / י ל-ב-ד ב-ת-ד-‬ --------------------------- ‫במה תרצה / י לעבוד בעתיד?‬ 0
v--e--t---s--/---tsi------od b'ati-? v---- t------------- l------ b------ v-m-h t-r-s-h-t-r-s- l-'-v-d b-a-i-? ------------------------------------ vameh tirtseh/tirtsi la'avod b'atid?
Eg vil bli ingeniør. ‫אנ- רו-- להי---מ---ס /--.‬ ‫--- ר--- ל---- מ---- / ת-- ‫-נ- ר-צ- ל-י-ת מ-נ-ס / ת-‬ --------------------------- ‫אני רוצה להיות מהנדס / ת.‬ 0
an- -o---h---tsa--lihio- -e-a--e-----an--set. a-- r------------ l----- m------------------- a-i r-t-e-/-o-s-h l-h-o- m-h-n-e-/-e-a-d-s-t- --------------------------------------------- ani rotseh/rotsah lihiot mehandes/mehandeset.
Eg vil studere ved universitetet. ‫--י----ה ל--וד--א-ניברסי--.‬ ‫--- ר--- ל---- ב------------ ‫-נ- ר-צ- ל-מ-ד ב-ו-י-ר-י-ה-‬ ----------------------------- ‫אני רוצה ללמוד באוניברסיטה.‬ 0
ani--o--eh/ro--a- li-mod ----n---r-----. a-- r------------ l----- b-------------- a-i r-t-e-/-o-s-h l-l-o- b-'-n-v-r-i-a-. ---------------------------------------- ani rotseh/rotsah lilmod ba'universitah.
Eg er praktikant. ‫א-- -תמחה-‬ ‫--- מ------ ‫-נ- מ-מ-ה-‬ ------------ ‫אני מתמחה.‬ 0
a-i--it--xe-/m--m-xa-. a-- m----------------- a-i m-t-a-e-/-i-m-x-h- ---------------------- ani mitmaxeh/mitmaxah.
Eg tenar ikkje mykje. ‫-ני-לא מרוו-- / - הרב--‬ ‫--- ל- מ----- / ה ה----- ‫-נ- ל- מ-ו-י- / ה ה-ב-.- ------------------------- ‫אני לא מרוויח / ה הרבה.‬ 0
an--lo-marwi------wi--- --rbe-. a-- l- m--------------- h------ a-i l- m-r-i-x-m-r-i-a- h-r-e-. ------------------------------- ani lo marwiax/marwixah harbeh.
Eg tek praksis i utlandet. ‫אנ---ו-ה ה--ח----ח-ל.‬ ‫--- ע--- ה----- ב----- ‫-נ- ע-ש- ה-מ-ו- ב-ו-.- ----------------------- ‫אני עושה התמחות בחול.‬ 0
an- osse---s-a- h------t b’x--. a-- o---------- h------- b----- a-i o-s-h-o-s-h h-t-a-u- b-x-l- ------------------------------- ani osseh/ossah hitmaxut b’xul.
Det er sjefen min. ‫ז- ה-נ-ל -לי-‬ ‫-- ה---- ש---- ‫-ה ה-נ-ל ש-י-‬ --------------- ‫זה המנהל שלי.‬ 0
z-- --men-hel s----. z-- h-------- s----- z-h h-m-n-h-l s-e-i- -------------------- zeh hamenahel sheli.
Eg har hyggelege kollegaer. ‫י---י ק-לגו---ח-ד-ם.‬ ‫-- ל- ק----- נ------- ‫-ש ל- ק-ל-ו- נ-מ-י-.- ---------------------- ‫יש לי קולגות נחמדים.‬ 0
yesh--i-qol-g-t--exma-im. y--- l- q------ n-------- y-s- l- q-l-g-t n-x-a-i-. ------------------------- yesh li qolegot nexmadim.
Vi et lunsj i kantina. ‫----ו ת--- -וכל-ם צ-ר-ים -מ--ו--‬ ‫----- ת--- א----- צ----- ב------- ‫-נ-נ- ת-י- א-כ-י- צ-ר-י- ב-ז-ו-.- ---------------------------------- ‫אנחנו תמיד אוכלים צהריים במזנון.‬ 0
a-axnu-ta-i----h-i--ts-h-r-im ba------. a----- t---- o----- t-------- b-------- a-a-n- t-m-d o-h-i- t-o-o-a-m b-m-z-o-. --------------------------------------- anaxnu tamid okhlim tsohoraim bamiznon.
Eg ser etter arbeid. ‫א-- ---ש - ת-ע-----‬ ‫--- מ--- / ת ע------ ‫-נ- מ-פ- / ת ע-ו-ה-‬ --------------------- ‫אני מחפש / ת עבודה.‬ 0
an- --x--ess/---a--ss-t---oda-. a-- m------------------ a------ a-i m-x-p-s-/-e-a-e-s-t a-o-a-. ------------------------------- ani mexapess/mexapesset avodah.
Eg har vore arbeidslaus i eitt år. ‫--י -ובטל-/ - -ב--שנ-.‬ ‫--- מ---- / ת כ-- ש---- ‫-נ- מ-ב-ל / ת כ-ר ש-ה-‬ ------------------------ ‫אני מובטל / ת כבר שנה.‬ 0
a-i--u--a-/muv-el-t-k--- shanah. a-- m-------------- k--- s------ a-i m-v-a-/-u-t-l-t k-a- s-a-a-. -------------------------------- ani muvtal/muvtelet kvar shanah.
Her i landet er det for mange arbeidsledige. ‫---ה--- מד- מ--טלים ב-ר--‬ ‫-- ה--- מ-- מ------ ב----- ‫-ש ה-ב- מ-י מ-ב-ל-ם ב-ר-.- --------------------------- ‫יש הרבה מדי מובטלים בארץ.‬ 0
y--- h-rbeh mi-ay----t-----ba'-r--s. y--- h----- m---- m------- b-------- y-s- h-r-e- m-d-y m-v-a-i- b-'-r-t-. ------------------------------------ yesh harbeh miday muvtalim ba'arets.

Nedlasting MP3 (.zip filer)

Ingen video funne!

Minnet treng språk

Dei fleste hugsar fyrste skuledagen sin. Men kva som kom før der, hugsar dei ikkje lenger. Frå dei fyrste leveåra våre har vi nesten ikkje noko minne. Men kvifor er det slik? Kvifor kan vi ikkje hugse det vi opplevde som speborn? Grunnen til det ligg i utviklinga vår. Språk og minne utviklar seg omtrent på same tid. Og for å hugse noko, treng mennesket språk. Det tyder at vi må ha ord for det vi opplever. Forskarar har gjennomført ulike testar med born. Då oppdaga dei noko interessant. Så snart born lærer å prate, gløymer dei alt som var før. Starten på språket er altså starten på minnet. I dei tre fyrste leveåra sine lærer born særs mykje. Dei opplever kvar dag nye ting. I denne alderen gjer dei mange viktige erfaringar. Likevel går alt dette tapt. Psykologar kallar dette fenomenet infantil amnesi, barnleg minnetap. Berre dei tinga som barnet kan setje namn på, blir verande. Det sjølvbiografiske minnet lagrar personlege opplevingar. Det fungerer som ei dagbok. Alt som er viktig i livet vårt, blir lagra der. På denne måten formar det sjølvbiografiske minnet identiteten vår. Men denne utviklinga avheng av morsmålslæringa. Og vi kan berre aktivere minnet vårt gjennom språket vårt. Dei tinga vi har opplevd som spebarn, er sjølvsagt ikkje verkeleg borte. Dei er lagra ein stad i hjernen vår. Vi kan berre ikkje få tak i dei meir... - det er vel synd, ikkje sant?