Ordliste

nn Adjectives 2   »   he ‫שמות תואר 2‬

79 [syttini]

Adjectives 2

Adjectives 2

‫79 [שבעים ותשע]‬

79 [shiv\'im w\'tesha]

‫שמות תואר 2‬

[shmot to'ar 2]

Velg hvordan du vil se oversettelsen:   
Nynorsk Hebrew Spel Meir
Eg har ein blå kjole på meg. ‫א-- ל---- ש-לה -ח-ל--‬ ‫--- ל---- ש--- כ------ ‫-נ- ל-ב-ת ש-ל- כ-ו-ה-‬ ----------------------- ‫אני לובשת שמלה כחולה.‬ 0
a-- -o---het ss--lah kx--ah. a-- l------- s------ k------ a-i l-v-s-e- s-i-l-h k-u-a-. ---------------------------- ani loveshet ssimlah kxulah.
Eg har ein raud kjole på meg. ‫-ני-ל-ב-ת ש--ה-א---ה.‬ ‫--- ל---- ש--- א------ ‫-נ- ל-ב-ת ש-ל- א-ו-ה-‬ ----------------------- ‫אני לובשת שמלה אדומה.‬ 0
a-i l-ves-et--s-m--- --uma-. a-- l------- s------ a------ a-i l-v-s-e- s-i-l-h a-u-a-. ---------------------------- ani loveshet ssimlah adumah.
Eg har ein grøn kjole på meg. ‫------ב-ת-ש--- ירו--.‬ ‫--- ל---- ש--- י------ ‫-נ- ל-ב-ת ש-ל- י-ו-ה-‬ ----------------------- ‫אני לובשת שמלה ירוקה.‬ 0
a-i -o-eshe----iml-h-y--uq-h. a-- l------- s------ y------- a-i l-v-s-e- s-i-l-h y-r-q-h- ----------------------------- ani loveshet ssimlah yeruqah.
Eg kjøper ei svart veske. ‫-נ----נ- -יק-ש-ו-.‬ ‫--- ק--- ת-- ש----- ‫-נ- ק-נ- ת-ק ש-ו-.- -------------------- ‫אני קונה תיק שחור.‬ 0
a-----n---q---h t---sh---r. a-- q---------- t-- s------ a-i q-n-h-q-n-h t-q s-a-o-. --------------------------- ani qoneh/qonah tiq shaxor.
Eg kjøper ei brun veske. ‫-נ---ו-- ת-ק -ום-‬ ‫--- ק--- ת-- ח---- ‫-נ- ק-נ- ת-ק ח-ם-‬ ------------------- ‫אני קונה תיק חום.‬ 0
ani ----h-q--a- -iq--um. a-- q---------- t-- x--- a-i q-n-h-q-n-h t-q x-m- ------------------------ ani qoneh/qonah tiq xum.
Eg kjøper ei kvit veske. ‫--י ק--- ת-ק--ב-.‬ ‫--- ק--- ת-- ל---- ‫-נ- ק-נ- ת-ק ל-ן-‬ ------------------- ‫אני קונה תיק לבן.‬ 0
an- -oneh/qo--- ti- l--an. a-- q---------- t-- l----- a-i q-n-h-q-n-h t-q l-v-n- -------------------------- ani qoneh/qonah tiq lavan.
Eg treng ein ny bil. ‫אני----ך ----מ-ונ----ד---‬ ‫--- צ--- / ה מ----- ח----- ‫-נ- צ-י- / ה מ-ו-י- ח-ש-.- --------------------------- ‫אני צריך / ה מכונית חדשה.‬ 0
an--t-arikh/ts-ik--- me-h-n-- x--ashah. a-- t--------------- m------- x-------- a-i t-a-i-h-t-r-k-a- m-k-o-i- x-d-s-a-. --------------------------------------- ani tsarikh/tsrikhah mekhonit xadashah.
Eg treng ein rask bil. ‫א-י --יך / ה מ---ית -היר-.‬ ‫--- צ--- / ה מ----- מ------ ‫-נ- צ-י- / ה מ-ו-י- מ-י-ה-‬ ---------------------------- ‫אני צריך / ה מכונית מהירה.‬ 0
an- --ar--h/----kh-h-m---on-- -ehira-. a-- t--------------- m------- m------- a-i t-a-i-h-t-r-k-a- m-k-o-i- m-h-r-h- -------------------------------------- ani tsarikh/tsrikhah mekhonit mehirah.
Eg treng ein komfortabel bil. ‫-ני -ר-ך-/-ה----ני----ח-.‬ ‫--- צ--- / ה מ----- נ----- ‫-נ- צ-י- / ה מ-ו-י- נ-ח-.- --------------------------- ‫אני צריך / ה מכונית נוחה.‬ 0
an--t--rik--t---kh-----kh-n-t nox-h. a-- t--------------- m------- n----- a-i t-a-i-h-t-r-k-a- m-k-o-i- n-x-h- ------------------------------------ ani tsarikh/tsrikhah mekhonit noxah.
Der oppe bur det ei gamal dame. ‫למ-לה --גור-ת א--ה--קנה-‬ ‫----- מ------ א--- ז----- ‫-מ-ל- מ-ג-ר-ת א-ש- ז-נ-.- -------------------------- ‫למעלה מתגוררת אישה זקנה.‬ 0
l----l-h-mi-g---ret-i-ha- -q-n--. l------- m--------- i---- z------ l-m-'-a- m-t-o-e-e- i-h-h z-e-a-. --------------------------------- lema'lah mitgoreret ishah zqenah.
Der oppe bur det ei tjukk dame. ‫----- מ-גו-רת א-ש----נה.‬ ‫----- מ------ א--- ש----- ‫-מ-ל- מ-ג-ר-ת א-ש- ש-נ-.- -------------------------- ‫למעלה מתגוררת אישה שמנה.‬ 0
le-a--a- -i-go-e-et i-h-h--hm-n--. l------- m--------- i---- s------- l-m-'-a- m-t-o-e-e- i-h-h s-m-n-h- ---------------------------------- lema'lah mitgoreret ishah shmenah.
Der nede bur det ei nysgjerrig dame. ‫--טה -תגו--ת--ישה -קר----‬ ‫---- מ------ א--- ס------- ‫-מ-ה מ-ג-ר-ת א-ש- ס-ר-י-.- --------------------------- ‫למטה מתגוררת אישה סקרנית.‬ 0
l--at-----tgorere- -sh-h -----ni-. l------ m--------- i---- s-------- l-m-t-h m-t-o-e-e- i-h-h s-q-a-i-. ---------------------------------- lematah mitgoreret ishah saqranit.
Gjestane våre var hyggelege folk. ‫האור-י---לנו--י--א--י- -חמ-ים.‬ ‫------- ש--- ה-- א---- נ------- ‫-א-ר-י- ש-נ- ה-ו א-ש-ם נ-מ-י-.- -------------------------------- ‫האורחים שלנו היו אנשים נחמדים.‬ 0
ha'--x-- s--l---------a------ na-----m. h------- s------ h--- a------ n-------- h-'-r-i- s-e-a-u h-y- a-a-h-m n-x-a-i-. --------------------------------------- ha'orxim shelanu hayu anashim naxmadim.
Gjestane våre var høflege folk. ‫ה-ורחי- שלנ--היו אנ-י-----מ--ם-‬ ‫------- ש--- ה-- א---- מ-------- ‫-א-ר-י- ש-נ- ה-ו א-ש-ם מ-ו-ס-ם-‬ --------------------------------- ‫האורחים שלנו היו אנשים מנומסים.‬ 0
ha--r--m-s-el-n- -ay- --a--i- -e--mas--. h------- s------ h--- a------ m--------- h-'-r-i- s-e-a-u h-y- a-a-h-m m-n-m-s-m- ---------------------------------------- ha'orxim shelanu hayu anashim menumasim.
Gjestane våre var interessante folk. ‫האור-ים----- --- -נ-י---ענ-ינים-‬ ‫------- ש--- ה-- א---- מ--------- ‫-א-ר-י- ש-נ- ה-ו א-ש-ם מ-נ-י-י-.- ---------------------------------- ‫האורחים שלנו היו אנשים מעניינים.‬ 0
h-'-r----s-ela-u----u -n----- -e--ni--im. h------- s------ h--- a------ m---------- h-'-r-i- s-e-a-u h-y- a-a-h-m m-'-n-e-i-. ----------------------------------------- ha'orxim shelanu hayu anashim me'anienim.
Eg har snille born. ‫יש----ילד-ם ח-יב-ם-‬ ‫-- ל- י---- ח------- ‫-ש ל- י-ד-ם ח-י-י-.- --------------------- ‫יש לי ילדים חביבים.‬ 0
yes- -i y---di----v-vim. y--- l- y------ x------- y-s- l- y-l-d-m x-v-v-m- ------------------------ yesh li yeladim xavivim.
Men naboane har frekke born. ‫--ל-יל---הש--ים --ופ-ם.‬ ‫--- י--- ה----- ח------- ‫-ב- י-ד- ה-כ-י- ח-ו-י-.- ------------------------- ‫אבל ילדי השכנים חצופים.‬ 0
ava- yal------s--h---m xatsu-im. a--- y----- h--------- x-------- a-a- y-l-e- h-s-k-e-i- x-t-u-i-. -------------------------------- aval yaldey hashkhenim xatsufim.
Er borna dine lydige? ‫-יל--ם -לך ------ט-בי-?‬ ‫------ ש-- י---- ט------ ‫-י-ד-ם ש-ך י-ד-ם ט-ב-ם-‬ ------------------------- ‫הילדים שלך ילדים טובים?‬ 0
ha----di- -h-lkha ---a--- --vim? h-------- s------ y------ t----- h-y-l-d-m s-e-k-a y-l-d-m t-v-m- -------------------------------- hayeladim shelkha yeladim tovim?

Nedlasting MP3 (.zip filer)

Ingen video funne!

Eitt språk, mange variantar

Sjølv om vi berre snakkar eitt språk, snakkar vi mange språk. Fordi ingen språk er lukka system. I kvart språk finn vi mange ulike dimensjonar. Språket er eit levande system. Språkbrukarane tilpassar seg alltid samtalepartnaren sin. Difor varierer menneske det språket dei snakkar. Desse variantane viser seg i ulike former. Til dømes har kvart språk ei historie. Ho har forandra seg, og vil halde fram med å forandre seg. Det skjønar du på at gamle menneske snakkar annleis enn unge. Og i dei fleste språk finst det ulike dialektar. Mange dialektbrukarar kan tilpasse seg omgjevnadene sine. I visse situasjonar brukar dei standardspråket. Ulike sosiale grupper har ulike språk. Ungdomsspråket eller jegerspråket er døme på det. Dei fleste menneske snakkar annleis på jobb enn dei gjer heime. Mange brukar ein fagsjargong på jobben. Det er òg skilnader på munnleg og skriftleg språk. Talespråket er vanlegvis mykje enklare enn skriftspråket. Denne skilnaden kan vere ganske stor. Det er tilfellet når skriftspråka ikkje endrar seg på lang tid. Då må brukarane fyrst lære å bruke språket skriftleg. Ofte er språket til menn og kvinner ulikt. I vestlege samfunn er ikkje skilnaden så stor. Men det finst land der kvinner pratar heilt annleis enn menn. I fleire kulturar har òg høflegheit eigne språklege former. Å snakke er dermed slett ikkje så lett! Vi må vere merksame på fleire ting på likt...