Sprachführer

de Possessivpronomen 1   »   he ‫שייכות 1‬

66 [sechsundsechzig]

Possessivpronomen 1

Possessivpronomen 1

‫66 [שישים ושש]‬

66 [shishim w\'shesh]

‫שייכות 1‬

[shayakhut 1]

Wählen Sie aus, wie Sie die Übersetzung sehen möchten:   
Deutsch Hebräisch Hören Mehr
ich – mein ‫-נ--– -לי‬ ‫--- – ש--- ‫-נ- – ש-י- ----------- ‫אני – שלי‬ 0
an----she-i a-- – s---- a-i – s-e-i ----------- ani – sheli
Ich finde meinen Schlüssel nicht. ‫אני -א-מ----/-- -ת ה--תח ----‬ ‫--- ל- מ--- / ת א- ה---- ש---- ‫-נ- ל- מ-צ- / ת א- ה-פ-ח ש-י-‬ ------------------------------- ‫אני לא מוצא / ת את המפתח שלי.‬ 0
a----o --ts-/m-t-et e- h---f---- ----i. a-- l- m----------- e- h-------- s----- a-i l- m-t-e-m-t-e- e- h-m-f-e-x s-e-i- --------------------------------------- ani lo motse/motset et hamafteax sheli.
Ich finde meine Fahrkarte nicht. ‫אנ---א מוצא - ת א- כר--- הנס-ע------‬ ‫--- ל- מ--- / ת א- כ---- ה----- ש---- ‫-נ- ל- מ-צ- / ת א- כ-ט-ס ה-ס-ע- ש-י-‬ -------------------------------------- ‫אני לא מוצא / ת את כרטיס הנסיעה שלי.‬ 0
a-i l- ----e/--t-e- ----art---hane----- -h-li. a-- l- m----------- e- k----- h-------- s----- a-i l- m-t-e-m-t-e- e- k-r-i- h-n-s-'-h s-e-i- ---------------------------------------------- ani lo motse/motset et kartis hanesi'ah sheli.
du – dein ‫א--/---–--לך‬ ‫-- / ה – ש--- ‫-ת / ה – ש-ך- -------------- ‫את / ה – שלך‬ 0
t----–-s-----a-sh---kh t--- – s-------------- t-/- – s-e-k-a-s-e-a-h ---------------------- th/t – shelkha/shelakh
Hast du deinen Schlüssel gefunden? ‫-צ-- ---המפ-- -ל--‬ ‫---- א- ה---- ש---- ‫-צ-ת א- ה-פ-ח ש-ך-‬ -------------------- ‫מצאת את המפתח שלך?‬ 0
ma-sa-t--mat-a-t--t h----tea- -he-kha--helak-? m--------------- e- h-------- s--------------- m-t-a-t-/-a-s-'- e- h-m-f-e-x s-e-k-a-s-e-a-h- ---------------------------------------------- matsa'ta/matsa't et hamafteax shelkha/shelakh?
Hast du deine Fahrkarte gefunden? ‫מצ-- את--רט----נ-------ך?‬ ‫---- א- כ---- ה----- ש---- ‫-צ-ת א- כ-ט-ס ה-ס-ע- ש-ך-‬ --------------------------- ‫מצאת את כרטיס הנסיעה שלך?‬ 0
mat---t--ma-s--t-e-----t-s----e--'a----e-kha-sh--a--? m--------------- e- k----- h-------- s--------------- m-t-a-t-/-a-s-'- e- k-r-i- h-n-s-'-h s-e-k-a-s-e-a-h- ----------------------------------------------------- matsa'ta/matsa't et kartis hanesi'ah shelkha/shelakh?
er – sein ‫--- --שלו‬ ‫--- – ש--- ‫-ו- – ש-ו- ----------- ‫הוא – שלו‬ 0
hu – sh-lo h- – s---- h- – s-e-o ---------- hu – shelo
Weißt du, wo sein Schlüssel ist? ‫את - ה --ד- - ת איפה--מפת--שלו?‬ ‫-- / ה י--- / ת א--- ה---- ש---- ‫-ת / ה י-ד- / ת א-פ- ה-פ-ח ש-ו-‬ --------------------------------- ‫את / ה יודע / ת איפה המפתח שלו?‬ 0
a-ah/a--y-------o----t -y--h ha-----a--shelo? a------ y------------- e---- h-------- s----- a-a-/-t y-d-'-/-o-e-a- e-f-h h-m-f-e-x s-e-o- --------------------------------------------- atah/at yode'a/yode'at eyfoh hamafteax shelo?
Weißt du, wo seine Fahrkarte ist? ‫א--- ה יוד- --ת ---- --ט---ה-ס-ע- של--‬ ‫-- / ה י--- / ת א--- כ---- ה----- ש---- ‫-ת / ה י-ד- / ת א-פ- כ-ט-ס ה-ס-ע- ש-ו-‬ ---------------------------------------- ‫את / ה יודע / ת איפה כרטיס הנסיעה שלו?‬ 0
a-ah/at y-de'-/yo--'a--e-foh--a-t-- ha-esi'ah---elo? a------ y------------- e---- k----- h-------- s----- a-a-/-t y-d-'-/-o-e-a- e-f-h k-r-i- h-n-s-'-h s-e-o- ---------------------------------------------------- atah/at yode'a/yode'at eyfoh kartis hanesi'ah shelo?
sie – ihr ‫-י----שלה‬ ‫--- – ש--- ‫-י- – ש-ה- ----------- ‫היא – שלה‬ 0
h--– s-el-h h- – s----- h- – s-e-a- ----------- hi – shelah
Ihr Geld ist weg. ‫---ף---ה -ב-.‬ ‫---- ש-- א---- ‫-כ-ף ש-ה א-ד-‬ --------------- ‫הכסף שלה אבד.‬ 0
h-k--ef -hela- a-ad. h------ s----- a---- h-k-s-f s-e-a- a-a-. -------------------- hakesef shelah avad.
Und ihre Kreditkarte ist auch weg. ‫--ר-י--הא-ר-- שלה--בד--ם כן-‬ ‫------ ה----- ש-- א-- ג- כ--- ‫-כ-ט-ס ה-ש-א- ש-ה א-ד ג- כ-.- ------------------------------ ‫וכרטיס האשראי שלה אבד גם כן.‬ 0
w'kar--s ha'ash-a-- -helah av--------en. w------- h--------- s----- a--- g-- k--- w-k-r-i- h-'-s-r-'- s-e-a- a-a- g-m k-n- ---------------------------------------- w'kartis ha'ashra'y shelah avad gam ken.
wir – unser ‫-נחנ- - --נ-‬ ‫----- – ש---- ‫-נ-נ- – ש-נ-‬ -------------- ‫אנחנו – שלנו‬ 0
a----u-- s-el--u a----- – s------ a-a-n- – s-e-a-u ---------------- anaxnu – shelanu
Unser Opa ist krank. ‫-ב- שלנו ח---.‬ ‫--- ש--- ח----- ‫-ב- ש-נ- ח-ל-.- ---------------- ‫סבא שלנו חולה.‬ 0
saba --e---u x-l--. s--- s------ x----- s-b- s-e-a-u x-l-h- ------------------- saba shelanu xoleh.
Unsere Oma ist gesund. ‫-בת- -לנ--ברי--.‬ ‫---- ש--- ב------ ‫-ב-א ש-נ- ב-י-ה-‬ ------------------ ‫סבתא שלנו בריאה.‬ 0
s---- -he--nu--r--ah. s---- s------ b------ s-v-a s-e-a-u b-i-a-. --------------------- savta shelanu bri'ah.
ihr – euer ‫--ם-- -----לכ- - ן‬ ‫--- / ן – ש--- / ן- ‫-ת- / ן – ש-כ- / ן- -------------------- ‫אתם / ן – שלכם / ן‬ 0
ate------ – -h-l---em/-h-l-k--n a-------- – s------------------ a-e-/-t-n – s-e-a-h-m-s-e-a-h-n ------------------------------- atem/aten – shelakhem/shelakhen
Kinder, wo ist euer Vati? ‫י--י-----ת,-א--- א---ש-כם /-ן-‬ ‫----- / ו-- א--- א-- ש--- / ן-- ‫-ל-י- / ו-, א-פ- א-א ש-כ- / ן-‬ -------------------------------- ‫ילדים / ות, איפה אבא שלכם / ן?‬ 0
ye--d-m--e---ot, e-------a-s--l-khe----el----n? y--------------- e---- a-- s------------------- y-l-d-m-y-l-d-t- e-f-h a-a s-e-a-h-m-s-e-a-h-n- ----------------------------------------------- yeladim/yeladot, eyfoh aba shelakhem/shelakhen?
Kinder, wo ist eure Mutti? ‫י-ד-ם-/-ו-, איפ--אמ---לכם-/--?‬ ‫----- / ו-- א--- א-- ש--- / ן-- ‫-ל-י- / ו-, א-פ- א-א ש-כ- / ן-‬ -------------------------------- ‫ילדים / ות, איפה אמא שלכם / ן?‬ 0
y--a-im/--lad-t- e-f-- ima-s---ak--m-s-e-a-hen? y--------------- e---- i-- s------------------- y-l-d-m-y-l-d-t- e-f-h i-a s-e-a-h-m-s-e-a-h-n- ----------------------------------------------- yeladim/yeladot, eyfoh ima shelakhem/shelakhen?

Herunterladen MP3 (.zip Dateien)

Kreative Sprache

Kreativität ist heute eine wichtige Eigenschaft. Jeder will kreativ sein. Denn kreative Menschen gelten als intelligent. Auch unsere Sprache soll kreativ sein. Früher versuchte man, möglichst korrekt zu sprechen. Heute soll man möglichst kreativ sprechen können. Die Werbung und die neuen Medien sind ein Beispiel dafür. Sie zeigen, wie man mit Sprache spielen kann. Seit etwa 50 Jahren nimmt die Bedeutung von Kreativität immer mehr zu. Sogar die Forschung beschäftigt sich mit dem Phänomen. Psychologen, Pädagogen und Philosophen untersuchen kreative Prozesse. Kreativität wird dabei definiert als die Fähigkeit, Neues zu schaffen. Ein kreativer Sprecher produziert also neue sprachliche Formen. Das können Wörter oder auch grammatische Strukturen sein. Sprachforscher erkennen an kreativer Sprache, wie Sprache sich ändert. Aber nicht alle Menschen verstehen neue sprachliche Elemente. Um kreative Sprache zu verstehen, braucht man Wissen. Man muss wissen, wie Sprache funktioniert. Und man muss die Welt kennen, in der die Sprecher leben. Nur so kann man verstehen, was sie sagen möchten. Ein Beispiel hierfür ist die Jugendsprache. Kinder und junge Menschen erfinden immer wieder neue Begriffe. Erwachsene verstehen diese Wörter oft nicht. Es gibt inzwischen sogar Wörterbücher, die die Jugendsprache erklären. Die sind aber meistens schon nach einer Generation veraltet! Kreative Sprache lässt sich jedoch erlernen. Trainer bieten verschiedene Kurse dafür an. Die wichtigste Regel lautet immer: Aktivieren Sie Ihre innere Stimme!