‫שיחון‬

he ‫מותר משהו ‬   »   pa ਅਗਿਆ ਦੇਣਾ

‫73 [שבעים ושלוש]‬

‫מותר משהו ‬

‫מותר משהו ‬

73 [ਤਿਹੱਤਰ]

73 [Tihatara]

ਅਗਿਆ ਦੇਣਾ

[agi'ā dēṇā]

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית פונג’אבית נגן יותר
‫כבר מותר לך לנהוג במכונית?‬ ਕੀ ਤੈਨੂੰ ਹੁਣੇ ਤੋਂ ਗੱਡੀ ਚਲਾਉਣ ਦੀ ਆਗਿਆ ਹੈ? ਕੀ ਤੈਨੂੰ ਹੁਣੇ ਤੋਂ ਗੱਡੀ ਚਲਾਉਣ ਦੀ ਆਗਿਆ ਹੈ? 1
kī -ai-ū---ṇ- t-ṁ ---- --lā'-ṇ--d--āg--ā-hai? kī tainū huṇē tōṁ gaḍī calā'uṇa dī āgi'ā hai?
‫כבר מותר לך לשתות אלכוהול?‬ ਕੀ ਤੈਨੂੰ ਹੁਣੇ ਤੋਂ ਗੱਡੀ ਸ਼ਰਾਬ ਪੀਣ ਦੀ ਆਗਿਆ ਹੈ? ਕੀ ਤੈਨੂੰ ਹੁਣੇ ਤੋਂ ਗੱਡੀ ਸ਼ਰਾਬ ਪੀਣ ਦੀ ਆਗਿਆ ਹੈ? 1
Kī t--n- huṇ--tō- ga-- śar--a--ī-------g-----a-? Kī tainū huṇē tōṁ gaḍī śarāba pīṇa dī āgi'ā hai?
‫כבר מותר לך לנסוע לבד לחול?‬ ਕੀ ਤੈਨੂੰ ਹੁਣੇ ਤੋਂ ਇਕੱਲੇ ਵਿਦੇਸ਼ ਜਾਣ ਦੀ ਆਗਿਆ ਹੈ? ਕੀ ਤੈਨੂੰ ਹੁਣੇ ਤੋਂ ਇਕੱਲੇ ਵਿਦੇਸ਼ ਜਾਣ ਦੀ ਆਗਿਆ ਹੈ? 1
K- t-i-ū hu--------ka-ē----ēśa -āṇ- dī-----ā hai? Kī tainū huṇē tōṁ ikalē vidēśa jāṇa dī āgi'ā hai?
‫מותר‬ ਕਰ ਸਕਣਾ ਕਰ ਸਕਣਾ 1
Ka-a ----ṇā Kara sakaṇā
‫מותר לנו לעשן כאן?‬ ਕੀ ਅਸੀਂ ਇੱਥੇ ਸਿਗਰਟ ਪੀ ਸਕਦੇ / ਸਕਦੀਆਂ ਹਾਂ। ਕੀ ਅਸੀਂ ਇੱਥੇ ਸਿਗਰਟ ਪੀ ਸਕਦੇ / ਸਕਦੀਆਂ ਹਾਂ। 1
kī----- i--ē s-ga--ṭa -ī -a--d-/ -a--dī'-ṁ ---. kī asīṁ ithē sigaraṭa pī sakadē/ sakadī'āṁ hāṁ.
‫מותר לעשן כאן?‬ ਕੀ ਇੱਥੇ ਸਿਗਰਟ ਪੀਤੀ ਜਾ ਸਕਦੀ ਹਾਂ? ਕੀ ਇੱਥੇ ਸਿਗਰਟ ਪੀਤੀ ਜਾ ਸਕਦੀ ਹਾਂ? 1
K----hē -iga---a-pīt--j--s--adī-h--? Kī ithē sigaraṭa pītī jā sakadī hāṁ?
‫אפשר לשלם בכרטיס אשראי?‬ ਕੀ ਕ੍ਰੈਡਿਟ ਕਾਰਡ ਨਾਲ ਪੈਸੇ ਦਿੱਤੇ ਜਾ ਸਕਦੇ ਹਨ? ਕੀ ਕ੍ਰੈਡਿਟ ਕਾਰਡ ਨਾਲ ਪੈਸੇ ਦਿੱਤੇ ਜਾ ਸਕਦੇ ਹਨ? 1
K- k-----ṭ- -āraḍ--n--a p-i-----tē-j- -a---- han-? Kī kraiḍiṭa kāraḍa nāla paisē ditē jā sakadē hana?
‫אפשר לשלם בצ’ק?‬ ਕੀ ਯਾਤਰੀ ਚੈੱਕ ਨਾਲ ਪੈਸੇ ਦਿੱਤੇ ਜਾ ਸਕਦੇ ਹਨ? ਕੀ ਯਾਤਰੀ ਚੈੱਕ ਨਾਲ ਪੈਸੇ ਦਿੱਤੇ ਜਾ ਸਕਦੇ ਹਨ? 1
K--yā---ī--aika n--a---isē--i----- s-k-dē -an-? Kī yātarī caika nāla paisē ditē jā sakadē hana?
‫מותר לשלם במזומן בלבד?‬ ਕੀ ਸਿਰਫ ਨਕਦ ਪੈਸੇ ਦਿੱਤੇ ਜਾ ਸਕਦੇ ਹਨ? ਕੀ ਸਿਰਫ ਨਕਦ ਪੈਸੇ ਦਿੱਤੇ ਜਾ ਸਕਦੇ ਹਨ? 1
Kī sir---- n-kad- -ais----t- jā s-ka-ē-hana? Kī sirapha nakada paisē ditē jā sakadē hana?
‫מותר לי לטלפן?‬ ਕੀ ਮੈਂ ਫੋਨ ਕਰ ਸਕਦਾ / ਸਕਦੀ ਹਾਂ? ਕੀ ਮੈਂ ਫੋਨ ਕਰ ਸਕਦਾ / ਸਕਦੀ ਹਾਂ? 1
Kī-m-i--------ka-a-sa-ad-- --------ā-? Kī maiṁ phōna kara sakadā/ sakadī hāṁ?
‫אפשר לשאול משהו?‬ ਕੀ ਮੈਂ ਕੁਝ ਪੁੱਛ ਸਕਦਾ / ਸਕਦੀ ਹਾਂ? ਕੀ ਮੈਂ ਕੁਝ ਪੁੱਛ ਸਕਦਾ / ਸਕਦੀ ਹਾਂ? 1
K- -------j---pu-------adā- -ak-dī----? Kī maiṁ kujha pucha sakadā/ sakadī hāṁ?
‫אפשר לומר משהו?‬ ਕੀ ਮੈਂ ਕੁਝ ਕਹਿ ਸਕਦਾ / ਸਕਦੀ ਹਾਂ? ਕੀ ਮੈਂ ਕੁਝ ਕਹਿ ਸਕਦਾ / ਸਕਦੀ ਹਾਂ? 1
Kī---i--kujha k-hi -ak--ā/ sa-a-----ṁ? Kī maiṁ kujha kahi sakadā/ sakadī hāṁ?
‫אסור לו לישון בפארק.‬ ਉਸਨੂੰ ਬਾਗ ਵਿੱਚ ਸੌਣ ਦੀ ਆਗਿਆ ਨਹੀਂ ਹੈ। ਉਸਨੂੰ ਬਾਗ ਵਿੱਚ ਸੌਣ ਦੀ ਆਗਿਆ ਨਹੀਂ ਹੈ। 1
Us--ū b-----ic- -a-ṇa-dī-ā-----na--ṁ h-i. Usanū bāga vica sauṇa dī āgi'ā nahīṁ hai.
‫אסור לו לישון במכונית.‬ ਉਸਨੂੰ ਗੱਡੀ ਵਿੱਚ ਸੌਣ ਦੀ ਆਗਿਆ ਨਹੀਂ ਹੈ। ਉਸਨੂੰ ਗੱਡੀ ਵਿੱਚ ਸੌਣ ਦੀ ਆਗਿਆ ਨਹੀਂ ਹੈ। 1
U-anū -a-ī v-c--sa-ṇ--dī--g-'ā-nahīṁ ---. Usanū gaḍī vica sauṇa dī āgi'ā nahīṁ hai.
‫אסור לו לישון בתחנת הרכבת.‬ ਉਸਨੂੰ ਰੇਲਵੇ ਸਟੇਸ਼ਨ ਤੇ ਸੌਣ ਦੀ ਆਗਿਆ ਨਹੀਂ ਹੈ। ਉਸਨੂੰ ਰੇਲਵੇ ਸਟੇਸ਼ਨ ਤੇ ਸੌਣ ਦੀ ਆਗਿਆ ਨਹੀਂ ਹੈ। 1
Usa-- r---vē--aṭ-ś-na -- --uṇ- d- -gi-- n---- ---. Usanū rēlavē saṭēśana tē sauṇa dī āgi'ā nahīṁ hai.
‫אנחנו יכולים לשבת?‬ ਕੀ ਅਸੀਂ ਬੈਠ ਸਕਦੇ / ਸਕਦੀਆਂ ਹਾਂ? ਕੀ ਅਸੀਂ ਬੈਠ ਸਕਦੇ / ਸਕਦੀਆਂ ਹਾਂ? 1
Kī--sī- b-iṭh- -a--dē/ s--adī'āṁ --ṁ? Kī asīṁ baiṭha sakadē/ sakadī'āṁ hāṁ?
‫אפשר לקבל את התפריט?‬ ਕੀ ਸਾਨੂੰ ਮੈਨਿਊ – ਕਾਰਡ ਮਿਲ ਸਕਦਾ ਹੈ? ਕੀ ਸਾਨੂੰ ਮੈਨਿਊ – ਕਾਰਡ ਮਿਲ ਸਕਦਾ ਹੈ? 1
K--sā-ū --i-i-- – -------mi-----kad- -ai? Kī sānū maini'ū – kāraḍa mila sakadā hai?
‫אפשר לשלם בנפרד?‬ ਕੀ ਅਸੀਂ ਅਲੱਗ – ਅਲੱਗ ਪੈਸੇ ਦੇ ਸਕਦੇ / ਸਕਦੀਆਂ ਹਾਂ। ਕੀ ਅਸੀਂ ਅਲੱਗ – ਅਲੱਗ ਪੈਸੇ ਦੇ ਸਕਦੇ / ਸਕਦੀਆਂ ਹਾਂ। 1
K- asīṁ-a-aga – a-aga pai------sa-ad-- -a----'āṁ--ā-. Kī asīṁ alaga – alaga paisē dē sakadē/ sakadī'āṁ hāṁ.

‫איך המוח לומד מילים חדשות‬

‫מוחנו שומר תכנים חדשים כשאנחנו לומדים אוצר מילים.‬ ‫אך הלמידה עובדת רק בעזרת חזרות קבועות.‬ ‫מספר גורמים משפיעים על יכולת המוח שלנו לאחסן מילים.‬ ‫אך הכי חשוב מהם הוא שאנחנו נחזור על המילים באופן קבוע.‬ ‫רק מילים, שאנחנו קוראים או כותבים בתדירות גבוהה, נשמרות במוח.‬ ‫אפשר להגיד שהמילים האלה מאוכסנות כמו תמונות.‬ ‫עיקרון זה של הלמידה חל גם על קופים.‬ ‫קופים יכולים ללמוד ‘קריאת’ מילים אם הם רואים אותם מספיק.‬ ‫למרות שהם לא מבינים את המילים, הם מזהים אותם לפי הצורה שלהם.‬ ‫אנחנו צריכים הרבה מילים בכדי לדבר שפה בצורה שוטפת.‬ ‫לשם כך, אוצר המילים צריך להיות מאורגן.‬ ‫כי הזכרון שלנו עובד כמו ארכיון.‬ ‫הוא צריך לדעת איפה הוא צריך לחפש בכדי למצוא מילה במהירות.‬ ‫לכן טוב יותר ללמוד מילים בהקשר מסוים.‬ ‫כך יוכל הזכרון שלנו תמיד לפתוח את התיקייה הנכונה.‬ ‫אבל אנחנו גם יכולים לשכוח שוב את מה שכבר למדנו.‬ ‫במקרה הזה, המידע עובר מהזכרון האקטיבי לזה הפסיבי.‬ ‫דרך השכחה אנחנו משחררים את עצמנו מהמידע שאנחנו לא צריכים.‬ ‫כך מוצא מוחנו מקום לדברים חדשים וחשובים יותר.‬ ‫>לכן חשוב שתמיד נפעיל את הידע שלנו.‬ ‫אך מה שנמצא בזכרון הפסיבי לא נאבד לעד.‬ ‫כשאנחנו רואים מילה ששכחנו, אנחנו נזכרים בה שוב.‬ ‫מה שלמדנו כבר פעם אחת, נוכל גם ללמוד בפעם השנייה.‬ ‫ומי שרוצה להרחיב את אוצר המילים שלו צריך גם להרחיב את התחביבים שלו.‬ ‫כי לכל אחד מאיתנו יש תחומי עניין משלו.‬ ‫ולכן אנחנו מתעסקים בדרך כלל עם אותם הדברים.‬ ‫אך שפה בנויה מהרבה תחומים שונים.‬ ‫מי שמתעניין בפוליטיקה צריך גם לקרוא עיתוני ספורט לפעמים!‬