‫שיחון‬

he ‫מותר משהו ‬   »   pa ਅਗਿਆ ਦੇਣਾ

‫73 [שבעים ושלוש]‬

‫מותר משהו ‬

‫מותר משהו ‬

73 [ਤਿਹੱਤਰ]

73 [Tihatara]

ਅਗਿਆ ਦੇਣਾ

agi'ā dēṇā

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית פונג’אבית נגן יותר
‫כבר מותר לך לנהוג במכונית?‬ ਕੀ ਤੈਨੂੰ ਹੁਣੇ ਤੋਂ ਗੱਡੀ ਚਲਾਉਣ ਦੀ ਆਗਿਆ ਹੈ? ਕੀ ਤੈਨੂੰ ਹੁਣੇ ਤੋਂ ਗੱਡੀ ਚਲਾਉਣ ਦੀ ਆਗਿਆ ਹੈ? 1
k---a--ū h--ē-tōṁ --ḍ---al----- dī--gi---ha-? kī tainū huṇē tōṁ gaḍī calā'uṇa dī āgi'ā hai?
‫כבר מותר לך לשתות אלכוהול?‬ ਕੀ ਤੈਨੂੰ ਹੁਣੇ ਤੋਂ ਗੱਡੀ ਸ਼ਰਾਬ ਪੀਣ ਦੀ ਆਗਿਆ ਹੈ? ਕੀ ਤੈਨੂੰ ਹੁਣੇ ਤੋਂ ਗੱਡੀ ਸ਼ਰਾਬ ਪੀਣ ਦੀ ਆਗਿਆ ਹੈ? 1
K--tainū --ṇ- --ṁ--a-- śar-----īṇa--ī-āg-'--ha-? Kī tainū huṇē tōṁ gaḍī śarāba pīṇa dī āgi'ā hai?
‫כבר מותר לך לנסוע לבד לחול?‬ ਕੀ ਤੈਨੂੰ ਹੁਣੇ ਤੋਂ ਇਕੱਲੇ ਵਿਦੇਸ਼ ਜਾਣ ਦੀ ਆਗਿਆ ਹੈ? ਕੀ ਤੈਨੂੰ ਹੁਣੇ ਤੋਂ ਇਕੱਲੇ ਵਿਦੇਸ਼ ਜਾਣ ਦੀ ਆਗਿਆ ਹੈ? 1
Kī---in- -u-- t-----al- --d-śa --ṇa -ī āgi'ā-hai? Kī tainū huṇē tōṁ ikalē vidēśa jāṇa dī āgi'ā hai?
‫מותר‬ ਕਰ ਸਕਣਾ ਕਰ ਸਕਣਾ 1
Kara --ka-ā Kara sakaṇā
‫מותר לנו לעשן כאן?‬ ਕੀ ਅਸੀਂ ਇੱਥੇ ਸਿਗਰਟ ਪੀ ਸਕਦੇ / ਸਕਦੀਆਂ ਹਾਂ। ਕੀ ਅਸੀਂ ਇੱਥੇ ਸਿਗਰਟ ਪੀ ਸਕਦੇ / ਸਕਦੀਆਂ ਹਾਂ। 1
k- --īṁ it-ē--i-a-aṭa p- -ak-d---------'-- hāṁ. kī asīṁ ithē sigaraṭa pī sakadē/ sakadī'āṁ hāṁ.
‫מותר לעשן כאן?‬ ਕੀ ਇੱਥੇ ਸਿਗਰਟ ਪੀਤੀ ਜਾ ਸਕਦੀ ਹਾਂ? ਕੀ ਇੱਥੇ ਸਿਗਰਟ ਪੀਤੀ ਜਾ ਸਕਦੀ ਹਾਂ? 1
K- i--ē-si-----a-p--- jā---k----h--? Kī ithē sigaraṭa pītī jā sakadī hāṁ?
‫אפשר לשלם בכרטיס אשראי?‬ ਕੀ ਕ੍ਰੈਡਿਟ ਕਾਰਡ ਨਾਲ ਪੈਸੇ ਦਿੱਤੇ ਜਾ ਸਕਦੇ ਹਨ? ਕੀ ਕ੍ਰੈਡਿਟ ਕਾਰਡ ਨਾਲ ਪੈਸੇ ਦਿੱਤੇ ਜਾ ਸਕਦੇ ਹਨ? 1
K--k--iḍ-----ā---a nāl- p-is- dit---- s--a-ē-ha--? Kī kraiḍiṭa kāraḍa nāla paisē ditē jā sakadē hana?
‫אפשר לשלם בצ’ק?‬ ਕੀ ਯਾਤਰੀ ਚੈੱਕ ਨਾਲ ਪੈਸੇ ਦਿੱਤੇ ਜਾ ਸਕਦੇ ਹਨ? ਕੀ ਯਾਤਰੀ ਚੈੱਕ ਨਾਲ ਪੈਸੇ ਦਿੱਤੇ ਜਾ ਸਕਦੇ ਹਨ? 1
K- y-t--ī ---ka n-l- pa----d-t--jā----adē hana? Kī yātarī caika nāla paisē ditē jā sakadē hana?
‫מותר לשלם במזומן בלבד?‬ ਕੀ ਸਿਰਫ ਨਕਦ ਪੈਸੇ ਦਿੱਤੇ ਜਾ ਸਕਦੇ ਹਨ? ਕੀ ਸਿਰਫ ਨਕਦ ਪੈਸੇ ਦਿੱਤੇ ਜਾ ਸਕਦੇ ਹਨ? 1
K----ra--a --kada--a--ē-di-ē-jā-s--adē han-? Kī sirapha nakada paisē ditē jā sakadē hana?
‫מותר לי לטלפן?‬ ਕੀ ਮੈਂ ਫੋਨ ਕਰ ਸਕਦਾ / ਸਕਦੀ ਹਾਂ? ਕੀ ਮੈਂ ਫੋਨ ਕਰ ਸਕਦਾ / ਸਕਦੀ ਹਾਂ? 1
Kī---iṁ-phōna kar---ak---/ s-k-----āṁ? Kī maiṁ phōna kara sakadā/ sakadī hāṁ?
‫אפשר לשאול משהו?‬ ਕੀ ਮੈਂ ਕੁਝ ਪੁੱਛ ਸਕਦਾ / ਸਕਦੀ ਹਾਂ? ਕੀ ਮੈਂ ਕੁਝ ਪੁੱਛ ਸਕਦਾ / ਸਕਦੀ ਹਾਂ? 1
K- -----ku--a --c-a s---dā/-s---d---āṁ? Kī maiṁ kujha pucha sakadā/ sakadī hāṁ?
‫אפשר לומר משהו?‬ ਕੀ ਮੈਂ ਕੁਝ ਕਹਿ ਸਕਦਾ / ਸਕਦੀ ਹਾਂ? ਕੀ ਮੈਂ ਕੁਝ ਕਹਿ ਸਕਦਾ / ਸਕਦੀ ਹਾਂ? 1
K- ma-- k-j-a--ahi-s-kadā- ----dī h--? Kī maiṁ kujha kahi sakadā/ sakadī hāṁ?
‫אסור לו לישון בפארק.‬ ਉਸਨੂੰ ਬਾਗ ਵਿੱਚ ਸੌਣ ਦੀ ਆਗਿਆ ਨਹੀਂ ਹੈ। ਉਸਨੂੰ ਬਾਗ ਵਿੱਚ ਸੌਣ ਦੀ ਆਗਿਆ ਨਹੀਂ ਹੈ। 1
U--nū-bāg---i----auṇa -ī -g--- nah----ai. Usanū bāga vica sauṇa dī āgi'ā nahīṁ hai.
‫אסור לו לישון במכונית.‬ ਉਸਨੂੰ ਗੱਡੀ ਵਿੱਚ ਸੌਣ ਦੀ ਆਗਿਆ ਨਹੀਂ ਹੈ। ਉਸਨੂੰ ਗੱਡੀ ਵਿੱਚ ਸੌਣ ਦੀ ਆਗਿਆ ਨਹੀਂ ਹੈ। 1
Us-nū-ga-ī--ica s-uṇ- ----gi-ā---hī- ---. Usanū gaḍī vica sauṇa dī āgi'ā nahīṁ hai.
‫אסור לו לישון בתחנת הרכבת.‬ ਉਸਨੂੰ ਰੇਲਵੇ ਸਟੇਸ਼ਨ ਤੇ ਸੌਣ ਦੀ ਆਗਿਆ ਨਹੀਂ ਹੈ। ਉਸਨੂੰ ਰੇਲਵੇ ਸਟੇਸ਼ਨ ਤੇ ਸੌਣ ਦੀ ਆਗਿਆ ਨਹੀਂ ਹੈ। 1
Usa-ū-rē-a-ē--a---an- -- -a-ṇ- -- -g-'ā na--ṁ--ai. Usanū rēlavē saṭēśana tē sauṇa dī āgi'ā nahīṁ hai.
‫אנחנו יכולים לשבת?‬ ਕੀ ਅਸੀਂ ਬੈਠ ਸਕਦੇ / ਸਕਦੀਆਂ ਹਾਂ? ਕੀ ਅਸੀਂ ਬੈਠ ਸਕਦੇ / ਸਕਦੀਆਂ ਹਾਂ? 1
Kī a--ṁ--aiṭ-- -a---ē- s-ka---āṁ hā-? Kī asīṁ baiṭha sakadē/ sakadī'āṁ hāṁ?
‫אפשר לקבל את התפריט?‬ ਕੀ ਸਾਨੂੰ ਮੈਨਿਊ – ਕਾਰਡ ਮਿਲ ਸਕਦਾ ਹੈ? ਕੀ ਸਾਨੂੰ ਮੈਨਿਊ – ਕਾਰਡ ਮਿਲ ਸਕਦਾ ਹੈ? 1
K- s--ū-m-ini'--–-kār-ḍ---ila---kadā--a-? Kī sānū maini'ū – kāraḍa mila sakadā hai?
‫אפשר לשלם בנפרד?‬ ਕੀ ਅਸੀਂ ਅਲੱਗ – ਅਲੱਗ ਪੈਸੇ ਦੇ ਸਕਦੇ / ਸਕਦੀਆਂ ਹਾਂ। ਕੀ ਅਸੀਂ ਅਲੱਗ – ਅਲੱਗ ਪੈਸੇ ਦੇ ਸਕਦੇ / ਸਕਦੀਆਂ ਹਾਂ। 1
K---s-ṁ-al----–--laga-p---ē d--sa---ē--s-k--ī'āṁ -ā-. Kī asīṁ alaga – alaga paisē dē sakadē/ sakadī'āṁ hāṁ.

‫איך המוח לומד מילים חדשות‬

‫מוחנו שומר תכנים חדשים כשאנחנו לומדים אוצר מילים.‬ ‫אך הלמידה עובדת רק בעזרת חזרות קבועות.‬ ‫מספר גורמים משפיעים על יכולת המוח שלנו לאחסן מילים.‬ ‫אך הכי חשוב מהם הוא שאנחנו נחזור על המילים באופן קבוע.‬ ‫רק מילים, שאנחנו קוראים או כותבים בתדירות גבוהה, נשמרות במוח.‬ ‫אפשר להגיד שהמילים האלה מאוכסנות כמו תמונות.‬ ‫עיקרון זה של הלמידה חל גם על קופים.‬ ‫קופים יכולים ללמוד ‘קריאת’ מילים אם הם רואים אותם מספיק.‬ ‫למרות שהם לא מבינים את המילים, הם מזהים אותם לפי הצורה שלהם.‬ ‫אנחנו צריכים הרבה מילים בכדי לדבר שפה בצורה שוטפת.‬ ‫לשם כך, אוצר המילים צריך להיות מאורגן.‬ ‫כי הזכרון שלנו עובד כמו ארכיון.‬ ‫הוא צריך לדעת איפה הוא צריך לחפש בכדי למצוא מילה במהירות.‬ ‫לכן טוב יותר ללמוד מילים בהקשר מסוים.‬ ‫כך יוכל הזכרון שלנו תמיד לפתוח את התיקייה הנכונה.‬ ‫אבל אנחנו גם יכולים לשכוח שוב את מה שכבר למדנו.‬ ‫במקרה הזה, המידע עובר מהזכרון האקטיבי לזה הפסיבי.‬ ‫דרך השכחה אנחנו משחררים את עצמנו מהמידע שאנחנו לא צריכים.‬ ‫כך מוצא מוחנו מקום לדברים חדשים וחשובים יותר.‬ ‫>לכן חשוב שתמיד נפעיל את הידע שלנו.‬ ‫אך מה שנמצא בזכרון הפסיבי לא נאבד לעד.‬ ‫כשאנחנו רואים מילה ששכחנו, אנחנו נזכרים בה שוב.‬ ‫מה שלמדנו כבר פעם אחת, נוכל גם ללמוד בפעם השנייה.‬ ‫ומי שרוצה להרחיב את אוצר המילים שלו צריך גם להרחיב את התחביבים שלו.‬ ‫כי לכל אחד מאיתנו יש תחומי עניין משלו.‬ ‫ולכן אנחנו מתעסקים בדרך כלל עם אותם הדברים.‬ ‫אך שפה בנויה מהרבה תחומים שונים.‬ ‫מי שמתעניין בפוליטיקה צריך גם לקרוא עיתוני ספורט לפעמים!‬