‫שיחון‬

he ‫עבר 3‬   »   kk Past tense 3

‫83 [שמונים ושלוש]‬

‫עבר 3‬

‫עבר 3‬

83 [сексен үш]

83 [seksen üş]

Past tense 3

[Ötken şaq 3]

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית קזאחית נגן יותר
‫לטלפן‬ телефонмен сөйлесу телефонмен сөйлесу 1
te-ef--m-n -öyle-w telefonmen söylesw
‫אני טלפנתי.‬ Мен телефонмен сөйлестім. Мен телефонмен сөйлестім. 1
Me- ---ef-n-e--s-y-e-ti-. Men telefonmen söylestim.
‫כל הזמן טלפנתי.‬ Мен үнемі телефонмен сөйлесіп жүрдім. Мен үнемі телефонмен сөйлесіп жүрдім. 1
M------mi --lef--m-- s---e-ip-jü-di-. Men ünemi telefonmen söylesip jürdim.
‫לשאול‬ сұрау сұрау 1
s---w suraw
‫אני שאלתי.‬ Мен сұрадым. Мен сұрадым. 1
Men--u----m. Men suradım.
‫תמיד שאלתי.‬ Мен үнемі сұрайтынмын. Мен үнемі сұрайтынмын. 1
M---üne-- -urayt-nmı-. Men ünemi suraytınmın.
‫לספר‬ айту айту 1
ay-w aytw
‫אני סיפרתי.‬ Мен айтып бердім. Мен айтып бердім. 1
M-n-a-tıp be-d-m. Men aytıp berdim.
‫סיפרתי את כל הסיפור.‬ Мен оқиғаны толық айтып бердім. Мен оқиғаны толық айтып бердім. 1
M-n oq-ğ------l-- -y------rdim. Men oqïğanı tolıq aytıp berdim.
‫ללמוד‬ оқу оқу 1
oqw oqw
‫אני למדתי.‬ Мен оқыдым. Мен оқыдым. 1
Me- o-ı-ı-. Men oqıdım.
‫למדתי כל הערב.‬ Мен кеш бойы оқыдым. Мен кеш бойы оқыдым. 1
Me- -e- -oy- oqıdı-. Men keş boyı oqıdım.
‫לעבוד‬ жұмыс істеу жұмыс істеу 1
j--ıs is-ew jumıs istew
‫אני עבדתי.‬ Мен жұмыс істедім. Мен жұмыс істедім. 1
M-- -u--s--stedi-. Men jumıs istedim.
‫עבדתי כל היום.‬ Мен күні бойы жұмыс істедім. Мен күні бойы жұмыс істедім. 1
Men -ü---bo-- jumıs i----i-. Men küni boyı jumıs istedim.
‫לאכול‬ тамақтану тамақтану 1
t---q-a-w tamaqtanw
‫אני אכלתי.‬ Мен тамақтандым. Мен тамақтандым. 1
M-n -amaqt----m. Men tamaqtandım.
‫אכלתי את כל האוכל.‬ Мен бар тамақты жеп қойдым. Мен бар тамақты жеп қойдым. 1
M-n b---t-m---ı-j---q---ım. Men bar tamaqtı jep qoydım.

‫היסטוריית הבלשנות‬

‫שפות תמיד ריתקו את האנשים.‬ ‫ולכן, היסטוריית הבלשנות היא מאוד ארוכה.‬ ‫בלשנות היא ההתעסקות השיטתית בשפות.‬ ‫אנשים חשבו על שפות כבר לפני אלפי שנים.‬ ‫לצד זה, פיתחו תרבויות שונות מערכות שונות.‬ ‫וכך נוצרו תיאורים שונים לשפות.‬ ‫הבלשנות של היום מתבססת מעל לכול על תיאוריות עתיקות.‬ ‫הרבה מסורות התפתחו, במיוחד ביוון.‬ ‫אך העבודה הישנה ביותר המוכרת לנו באה מהודו.‬ ‫היא נכתבה לפני כ-3000 שנים על ידי הדקדקן סקאתאיאנה.‬ ‫בעת העתיקה, התעסקו פילוסופים כמו אפלטון עם שפות.‬ ‫מחברים רומיים פיתחו את התיאוריות שלהם מאוחר יותר.‬ ‫גם הערבים פיתחו במאה השמינית מסורות משלהם.‬ ‫עבודותיהם מראים כבר תיאורים מדויקים של השפה הערבית.‬ ‫בעת המודרנית רצו בעיקר לחקור מאין באה השפה.‬ ‫מלומדים רצו לדעת במיוחד על ההיסטוריה של השפה.‬ ‫במאה ה-18 התחילו אנשים לעשות השוואות בין השפות.‬ ‫הם רצו לדעת איך התפתחו השפות.‬ ‫לאחר מכן הם התרכזו על השפות בתור מערכת.‬ ‫השאלה החשובה ביותר הייתה איך שפות עובדות.‬ ‫כיום יש בבלשנות הרבה תחומים שונים.‬ ‫הרבה מגמות חדשות התפתחו מאז שנות ה-50.‬ ‫אלה הושפעו במידה מסוימת מתחומי מדע אחרים.‬ ‫דוגמאות לכך הן הפסיכובלשנות והתקשורת הבין-תרבותית.‬ ‫התחומים החדשים בבלשנות הם מאוד מיוחדים ומצומצמים.‬ ‫דוגמא לכך היא הבלשנות הפמיניסטית.‬ ‫אז היסטוריית הבלשנות נמשכת...‬ ‫כל יודע יש שפות, אנשים גם יחשבו עליהן!‬