‫שיחון‬

he ‫עבר 3‬   »   be Прошлы час 3

‫83 [שמונים ושלוש]‬

‫עבר 3‬

‫עבר 3‬

83 [восемдзесят тры]

83 [vosemdzesyat try]

Прошлы час 3

Proshly chas 3

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית בלארוסית נגן יותר
‫לטלפן‬ тэлефанаваць тэлефанаваць 1
te--fan-va-s’ telefanavats’
‫אני טלפנתי.‬ Я тэлефанаваў / тэлефанавала. Я тэлефанаваў / тэлефанавала. 1
Ya-telef--a-au-/--e-ef--a-al-. Ya telefanavau / telefanavala.
‫כל הזמן טלפנתי.‬ Я ўвесь час тэлефанаваў / тэлефанавала. Я ўвесь час тэлефанаваў / тэлефанавала. 1
Ya-uv-s- -ha----lef----au-/ ---ef-n-v--a. Ya uves’ chas telefanavau / telefanavala.
‫לשאול‬ пытаць пытаць 1
p--ats’ pytats’
‫אני שאלתי.‬ Я пытаў / пытала. Я пытаў / пытала. 1
Ya---ta----p--a--. Ya pytau / pytala.
‫תמיד שאלתי.‬ Я ўвесь час пытаў / пытала. Я ўвесь час пытаў / пытала. 1
Y- -v-s’------p-t---/ p---l-. Ya uves’ chas pytau / pytala.
‫לספר‬ апавядаць апавядаць 1
apa---da--’ apavyadats’
‫אני סיפרתי.‬ Я апавядаў / апавядала. Я апавядаў / апавядала. 1
Ya -p-vya-au-/ --a---da--. Ya apavyadau / apavyadala.
‫סיפרתי את כל הסיפור.‬ Я распавёў / распявала усю / ўсю гісторыю. Я распавёў / распявала усю / ўсю гісторыю. 1
Ya --s---e- - ---p------ us-u /---y--gіs---yyu. Ya raspaveu / raspyavala usyu / usyu gіstoryyu.
‫ללמוד‬ вучыцца вучыцца 1
v-ch-ts-sa vuchytstsa
‫אני למדתי.‬ Я вучыўся / вучылася. Я вучыўся / вучылася. 1
Y- vuc-y-sy- --v-c-yl-s--. Ya vuchyusya / vuchylasya.
‫למדתי כל הערב.‬ Я вучыўся / вучылася ўвесь вечар. Я вучыўся / вучылася ўвесь вечар. 1
Y- v--h-us-a /-v---ylas----ves---ec--r. Ya vuchyusya / vuchylasya uves’ vechar.
‫לעבוד‬ працаваць працаваць 1
pr-ts-v---’ pratsavats’
‫אני עבדתי.‬ Я працаваў / працавала. Я працаваў / працавала. 1
Y------sa--u /--rats-vala. Ya pratsavau / pratsavala.
‫עבדתי כל היום.‬ Я працаваў / працавала увесь дзень. Я працаваў / працавала увесь дзень. 1
Ya -r---av-- --pr--s-v-la----s’ ---n-. Ya pratsavau / pratsavala uves’ dzen’.
‫לאכול‬ есці есці 1
est-і estsі
‫אני אכלתי.‬ Я еў / ела. Я еў / ела. 1
Y- -eu /-y---. Ya yeu / yela.
‫אכלתי את כל האוכל.‬ Я з’еў / з’ела усю / ўсю ежу. Я з’еў / з’ела усю / ўсю ежу. 1
Ya z-eu / z---a --y--- -s---y--h-. Ya z’eu / z’ela usyu / usyu yezhu.

‫היסטוריית הבלשנות‬

‫שפות תמיד ריתקו את האנשים.‬ ‫ולכן, היסטוריית הבלשנות היא מאוד ארוכה.‬ ‫בלשנות היא ההתעסקות השיטתית בשפות.‬ ‫אנשים חשבו על שפות כבר לפני אלפי שנים.‬ ‫לצד זה, פיתחו תרבויות שונות מערכות שונות.‬ ‫וכך נוצרו תיאורים שונים לשפות.‬ ‫הבלשנות של היום מתבססת מעל לכול על תיאוריות עתיקות.‬ ‫הרבה מסורות התפתחו, במיוחד ביוון.‬ ‫אך העבודה הישנה ביותר המוכרת לנו באה מהודו.‬ ‫היא נכתבה לפני כ-3000 שנים על ידי הדקדקן סקאתאיאנה.‬ ‫בעת העתיקה, התעסקו פילוסופים כמו אפלטון עם שפות.‬ ‫מחברים רומיים פיתחו את התיאוריות שלהם מאוחר יותר.‬ ‫גם הערבים פיתחו במאה השמינית מסורות משלהם.‬ ‫עבודותיהם מראים כבר תיאורים מדויקים של השפה הערבית.‬ ‫בעת המודרנית רצו בעיקר לחקור מאין באה השפה.‬ ‫מלומדים רצו לדעת במיוחד על ההיסטוריה של השפה.‬ ‫במאה ה-18 התחילו אנשים לעשות השוואות בין השפות.‬ ‫הם רצו לדעת איך התפתחו השפות.‬ ‫לאחר מכן הם התרכזו על השפות בתור מערכת.‬ ‫השאלה החשובה ביותר הייתה איך שפות עובדות.‬ ‫כיום יש בבלשנות הרבה תחומים שונים.‬ ‫הרבה מגמות חדשות התפתחו מאז שנות ה-50.‬ ‫אלה הושפעו במידה מסוימת מתחומי מדע אחרים.‬ ‫דוגמאות לכך הן הפסיכובלשנות והתקשורת הבין-תרבותית.‬ ‫התחומים החדשים בבלשנות הם מאוד מיוחדים ומצומצמים.‬ ‫דוגמא לכך היא הבלשנות הפמיניסטית.‬ ‫אז היסטוריית הבלשנות נמשכת...‬ ‫כל יודע יש שפות, אנשים גם יחשבו עליהן!‬