‫שיחון‬

he ‫עבר 3‬   »   sr Прошлост 3

‫83 [שמונים ושלוש]‬

‫עבר 3‬

‫עבר 3‬

83 [осамдесет и три]

83 [osamdeset i tri]

Прошлост 3

Prošlost 3

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית סרבית נגן יותר
‫לטלפן‬ телефонирати телефонирати 1
te---on-ra-i telefonirati
‫אני טלפנתי.‬ Ја сам телефонирао / телефонирала. Ја сам телефонирао / телефонирала. 1
J- --m -el-f-n-r-o-/ t-l--o-i----. Ja sam telefonirao / telefonirala.
‫כל הזמן טלפנתי.‬ Ја сам цело време телефонирао / телефонирала. Ја сам цело време телефонирао / телефонирала. 1
J--s---ce-o-vr--e te-----i-ao-/---le-o-ir---. Ja sam celo vreme telefonirao / telefonirala.
‫לשאול‬ питати питати 1
p-t--i pitati
‫אני שאלתי.‬ Ја сам питао / питала. Ја сам питао / питала. 1
J- s-- ----o-----t--a. Ja sam pitao / pitala.
‫תמיד שאלתי.‬ Ја сам увек питао / питала. Ја сам увек питао / питала. 1
J--sam uv-- pit-o - pita-a. Ja sam uvek pitao / pitala.
‫לספר‬ испричати испричати 1
i--r--ati ispričati
‫אני סיפרתי.‬ Ја сам испричао / испричала. Ја сам испричао / испричала. 1
J------i--ri--o-/----rič-la. Ja sam ispričao / ispričala.
‫סיפרתי את כל הסיפור.‬ Ја сам испричао / испричала целу причу. Ја сам испричао / испричала целу причу. 1
J----- --p-i-ao-/-isp----l- cel--p----. Ja sam ispričao / ispričala celu priču.
‫ללמוד‬ учити учити 1
uč--i učiti
‫אני למדתי.‬ Ја сам учио / учила. Ја сам учио / учила. 1
J- -a---či--- -č-la. Ja sam učio / učila.
‫למדתי כל הערב.‬ Ја сам учио / учила цело вече. Ја сам учио / учила цело вече. 1
Ja --m---i- ---či-a c-l--veče. Ja sam učio / učila celo veče.
‫לעבוד‬ радити радити 1
r--i-i raditi
‫אני עבדתי.‬ Ја сам радио / радила. Ја сам радио / радила. 1
J--s-- r--io - r--i--. Ja sam radio / radila.
‫עבדתי כל היום.‬ Ја сам радио / радила цели дан. Ја сам радио / радила цели дан. 1
Ja-s-m r--io -------- -eli --n. Ja sam radio / radila celi dan.
‫לאכול‬ јести јести 1
j-sti jesti
‫אני אכלתי.‬ Ја сам јео / јела. Ја сам јео / јела. 1
J--s-- je-------a. Ja sam jeo / jela.
‫אכלתי את כל האוכל.‬ Ја сам појео / појела сву храну. Ја сам појео / појела сву храну. 1
J- s-m p---- / -o-el--sv- -ra--. Ja sam pojeo / pojela svu hranu.

‫היסטוריית הבלשנות‬

‫שפות תמיד ריתקו את האנשים.‬ ‫ולכן, היסטוריית הבלשנות היא מאוד ארוכה.‬ ‫בלשנות היא ההתעסקות השיטתית בשפות.‬ ‫אנשים חשבו על שפות כבר לפני אלפי שנים.‬ ‫לצד זה, פיתחו תרבויות שונות מערכות שונות.‬ ‫וכך נוצרו תיאורים שונים לשפות.‬ ‫הבלשנות של היום מתבססת מעל לכול על תיאוריות עתיקות.‬ ‫הרבה מסורות התפתחו, במיוחד ביוון.‬ ‫אך העבודה הישנה ביותר המוכרת לנו באה מהודו.‬ ‫היא נכתבה לפני כ-3000 שנים על ידי הדקדקן סקאתאיאנה.‬ ‫בעת העתיקה, התעסקו פילוסופים כמו אפלטון עם שפות.‬ ‫מחברים רומיים פיתחו את התיאוריות שלהם מאוחר יותר.‬ ‫גם הערבים פיתחו במאה השמינית מסורות משלהם.‬ ‫עבודותיהם מראים כבר תיאורים מדויקים של השפה הערבית.‬ ‫בעת המודרנית רצו בעיקר לחקור מאין באה השפה.‬ ‫מלומדים רצו לדעת במיוחד על ההיסטוריה של השפה.‬ ‫במאה ה-18 התחילו אנשים לעשות השוואות בין השפות.‬ ‫הם רצו לדעת איך התפתחו השפות.‬ ‫לאחר מכן הם התרכזו על השפות בתור מערכת.‬ ‫השאלה החשובה ביותר הייתה איך שפות עובדות.‬ ‫כיום יש בבלשנות הרבה תחומים שונים.‬ ‫הרבה מגמות חדשות התפתחו מאז שנות ה-50.‬ ‫אלה הושפעו במידה מסוימת מתחומי מדע אחרים.‬ ‫דוגמאות לכך הן הפסיכובלשנות והתקשורת הבין-תרבותית.‬ ‫התחומים החדשים בבלשנות הם מאוד מיוחדים ומצומצמים.‬ ‫דוגמא לכך היא הבלשנות הפמיניסטית.‬ ‫אז היסטוריית הבלשנות נמשכת...‬ ‫כל יודע יש שפות, אנשים גם יחשבו עליהן!‬