‫שיחון‬

he ‫עבר 3‬   »   fa ‫ زمان گذشته 3‬

‫83 [שמונים ושלוש]‬

‫עבר 3‬

‫עבר 3‬

‫83 [هشتاد و سه]‬

83 [hashtâd-o-se]

‫ زمان گذشته 3‬

[zamâne gozashte 3]

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית פרסית נגן יותר
‫לטלפן‬ ‫تلفن زدن‬ ‫تلفن زدن‬ 1
telef---z-dan telefon zadan
‫אני טלפנתי.‬ ‫من تلفن زده ام.‬ ‫من تلفن زده ام.‬ 1
m-- t------ z-d--a-. man telefon zade-am.
‫כל הזמן טלפנתי.‬ ‫من تمام مدت با تلفن صحبت می‌کردم.‬ ‫من تمام مدت با تلفن صحبت می‌کردم.‬ 1
m-n t-mâme m-d-t-bâ t-lefon----ba- mi-a-de-a-. man tamâme modat bâ telefon sohbat mikarde-am.
‫לשאול‬ ‫سؤال کردن‬ ‫سؤال کردن‬ 1
so-- kar--n soâl kardan
‫אני שאלתי.‬ ‫من سؤال کرده ام.‬ ‫من سؤال کرده ام.‬ 1
m---s-â--k---e-a-. man soâl karde-am.
‫תמיד שאלתי.‬ ‫من همیشه سوال می‌کردم.‬ ‫من همیشه سوال می‌کردم.‬ 1
ma- -a--s-- -oâl--i-a----am. man hamishe soâl mikarde-am.
‫לספר‬ ‫تعریف کردن‬ ‫تعریف کردن‬ 1
ta-e-rif-ka-d--. ta-e-rif kardan.
‫אני סיפרתי.‬ ‫من تعریف کرده ام.‬ ‫من تعریف کرده ام.‬ 1
ma--ta----i- --r----m. man ta-e-rif karde-am.
‫סיפרתי את כל הסיפור.‬ ‫من تمام داستان را تعریف کرده ام/کردم.‬ ‫من تمام داستان را تعریف کرده ام/کردم.‬ 1
m---t-mâ---d---ân râ-ta---r-----rde-a-. man tamâme dâstân râ ta-e-rif karde-am.
‫ללמוד‬ ‫یاد گرفتن‬ ‫یاد گرفتن‬ 1
yâ---e---t-n yâd gereftan
‫אני למדתי.‬ ‫من یاد گرفته ام.‬ ‫من یاد گرفته ام.‬ 1
m-n -â---e--fte-a-. man yâd gerefte-am.
‫למדתי כל הערב.‬ ‫من تمام شب مشغول یادگیری بودم.‬ ‫من تمام شب مشغول یادگیری بودم.‬ 1
ma--tam--e---------h--h-le-y-dgiri bude--m. man tamâme shab mash-ghule yâdgiri bude-am.
‫לעבוד‬ ‫کار کردن‬ ‫کار کردن‬ 1
k-r -ardan kâr kardan
‫אני עבדתי.‬ ‫من کار کرده ام.‬ ‫من کار کرده ام.‬ 1
man k-r----d--am. man kâr karde-am.
‫עבדתי כל היום.‬ ‫من تمام روز کار می‌کردم.‬ ‫من تمام روز کار می‌کردم.‬ 1
ma-----â-e r----râ-k-r---r-e-am. man tamâme rooz râ kâr karde-am.
‫לאכול‬ ‫غذا خوردن‬ ‫غذا خوردن‬ 1
gh--â---o-d-n ghazâ khordan
‫אני אכלתי.‬ ‫من غذا خورده ام.‬ ‫من غذا خورده ام.‬ 1
ma--gh--â-k--rd----. man ghazâ khorde-am.
‫אכלתי את כל האוכל.‬ ‫من تمام غذا را خوردم.‬ ‫من تمام غذا را خوردم.‬ 1
ma- -am-me-g--z- -â --or---am. man tamâme ghazâ râ khorde-am.

‫היסטוריית הבלשנות‬

‫שפות תמיד ריתקו את האנשים.‬ ‫ולכן, היסטוריית הבלשנות היא מאוד ארוכה.‬ ‫בלשנות היא ההתעסקות השיטתית בשפות.‬ ‫אנשים חשבו על שפות כבר לפני אלפי שנים.‬ ‫לצד זה, פיתחו תרבויות שונות מערכות שונות.‬ ‫וכך נוצרו תיאורים שונים לשפות.‬ ‫הבלשנות של היום מתבססת מעל לכול על תיאוריות עתיקות.‬ ‫הרבה מסורות התפתחו, במיוחד ביוון.‬ ‫אך העבודה הישנה ביותר המוכרת לנו באה מהודו.‬ ‫היא נכתבה לפני כ-3000 שנים על ידי הדקדקן סקאתאיאנה.‬ ‫בעת העתיקה, התעסקו פילוסופים כמו אפלטון עם שפות.‬ ‫מחברים רומיים פיתחו את התיאוריות שלהם מאוחר יותר.‬ ‫גם הערבים פיתחו במאה השמינית מסורות משלהם.‬ ‫עבודותיהם מראים כבר תיאורים מדויקים של השפה הערבית.‬ ‫בעת המודרנית רצו בעיקר לחקור מאין באה השפה.‬ ‫מלומדים רצו לדעת במיוחד על ההיסטוריה של השפה.‬ ‫במאה ה-18 התחילו אנשים לעשות השוואות בין השפות.‬ ‫הם רצו לדעת איך התפתחו השפות.‬ ‫לאחר מכן הם התרכזו על השפות בתור מערכת.‬ ‫השאלה החשובה ביותר הייתה איך שפות עובדות.‬ ‫כיום יש בבלשנות הרבה תחומים שונים.‬ ‫הרבה מגמות חדשות התפתחו מאז שנות ה-50.‬ ‫אלה הושפעו במידה מסוימת מתחומי מדע אחרים.‬ ‫דוגמאות לכך הן הפסיכובלשנות והתקשורת הבין-תרבותית.‬ ‫התחומים החדשים בבלשנות הם מאוד מיוחדים ומצומצמים.‬ ‫דוגמא לכך היא הבלשנות הפמיניסטית.‬ ‫אז היסטוריית הבלשנות נמשכת...‬ ‫כל יודע יש שפות, אנשים גם יחשבו עליהן!‬