‫שיחון‬

‫עבר 3‬ » 过去时3

‫אני מדבר‬:

‫אני מדבר‬: HE עברית

‫אני רוצה ללמוד‬

‫אני רוצה ללמוד‬ ZH סינית

‫83 [שמונים ושלוש]‬

‫עבר 3‬

83[八十三]

83 [Bāshísān]

过去时3

guòqù shí 3

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:

עברית	סינית	נגן יותר
‫לטלפן‬	通电话（打电话）通电话（打电话） 1 tōng-d-à--u- (-- d---huà) tōng diànhuà (dǎ diànhuà)	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫לטלפן‬ 通电话（打电话） tōng diànhuà (dǎ diànhuà) EN שֶׁמַע to make a call DE שֶׁמַע telefonieren ES שֶׁמַע hablar por teléfono FR שֶׁמַע téléphoner IT שֶׁמַע telefonare RU שֶׁמַע Говорить по телефону
‫אני טלפנתי.‬	我打过电话了。我打过电话了。 1 w----gu- -------l-. wǒ dǎguò diànhuàle.	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫אני טלפנתי.‬ 我打过电话了。 wǒ dǎguò diànhuàle. EN שֶׁמַע I made a call. DE שֶׁמַע Ich habe telefoniert. ES שֶׁמַע He hablado por teléfono. FR שֶׁמַע J’ai téléphoné. IT שֶׁמַע Ho telefonato. RU שֶׁמַע Я говорил / говорила по телефону.
‫כל הזמן טלפנתי.‬	我一直在打电话了。我一直在打电话了。 1 Wǒ ---h- z----- di-n--àle. Wǒ yīzhí zài dǎ diànhuàle.	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫כל הזמן טלפנתי.‬ 我一直在打电话了。 Wǒ yīzhí zài dǎ diànhuàle. EN שֶׁמַע I was talking on the phone all the time. DE שֶׁמַע Ich habe die ganze Zeit telefoniert. ES שֶׁמַע He hablado por teléfono todo el rato. FR שֶׁמַע J’ai téléphoné tout le temps. IT שֶׁמַע Ho telefonato per tutto il tempo. RU שֶׁמַע Я все время говорил / говорила по телефону.
‫לשאול‬	提问题，问问题，问提问题，问问题，问 1 T- -èn-í, -èn w-nt-, w-n Tí wèntí, wèn wèntí, wèn	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫לשאול‬ 提问题，问问题，问 Tí wèntí, wèn wèntí, wèn EN שֶׁמַע to ask DE שֶׁמַע fragen ES שֶׁמַע preguntar FR שֶׁמַע demander IT שֶׁמַע chiedere RU שֶׁמַע Спрашивать
‫אני שאלתי.‬	我问过了。我问过了。 1 wǒ -è--uòl-. wǒ wènguòle.	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫אני שאלתי.‬ 我问过了。 wǒ wènguòle. EN שֶׁמַע I asked. DE שֶׁמַע Ich habe gefragt. ES שֶׁמַע (Yo] he preguntado. FR שֶׁמַע J’ai demandé. IT שֶׁמַע Ho chiesto. RU שֶׁמַע Я спросил / спросила.
‫תמיד שאלתי.‬	我以前经常问问题。我以前经常问问题。 1 Wǒ-yǐ--á----n-ch-ng---n -èntí. Wǒ yǐqián jīngcháng wèn wèntí.	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫תמיד שאלתי.‬ 我以前经常问问题。 Wǒ yǐqián jīngcháng wèn wèntí. EN שֶׁמַע I always asked. DE שֶׁמַע Ich habe immer gefragt. ES שֶׁמַע Siempre he preguntado. FR שֶׁמַע J’ai toujours demandé. IT שֶׁמַע Ho sempre chiesto. RU שֶׁמַע Я всегда спрашивал / спрашивала.
‫לספר‬	讲述、描述、告诉、说、叙述讲述、描述、告诉、说、叙述 1 J---g-hù, -iáo---, -à--ù- --uō----shù Jiǎngshù, miáoshù, gàosù, shuō, xùshù	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫לספר‬ 讲述、描述、告诉、说、叙述 Jiǎngshù, miáoshù, gàosù, shuō, xùshù EN שֶׁמַע to narrate DE שֶׁמַע erzählen ES שֶׁמַע contar FR שֶׁמַע raconter IT שֶׁמַע raccontare RU שֶׁמַע Рассказывать
‫אני סיפרתי.‬	我说过了。我说过了。 1 wǒ shuōguò-e. wǒ shuōguòle.	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫אני סיפרתי.‬ 我说过了。 wǒ shuōguòle. EN שֶׁמַע I narrated. DE שֶׁמַע Ich habe erzählt. ES שֶׁמַע He contado. FR שֶׁמַע J’ai raconté. IT שֶׁמַע Ho raccontato. RU שֶׁמַע Я рассказал / рассказала.
‫סיפרתי את כל הסיפור.‬	我把整个事情都说过了。我把整个事情都说过了。 1 Wǒ ---zh-n-gè shìq------u-sh---uòle. Wǒ bǎ zhěnggè shìqíng dōu shuōguòle.	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫סיפרתי את כל הסיפור.‬ 我把整个事情都说过了。 Wǒ bǎ zhěnggè shìqíng dōu shuōguòle. EN שֶׁמַע I narrated the whole story. DE שֶׁמַע Ich habe die ganze Geschichte erzählt. ES שֶׁמַע He contado toda la historia. FR שֶׁמַע J’ai raconté toute l’histoire. IT שֶׁמַע Ho raccontato tutta la storia. RU שֶׁמַע Я рассказал / рассказала всю историю.
‫ללמוד‬	学习学习 1 X-éxí Xuéxí	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫ללמוד‬ 学习 Xuéxí EN שֶׁמַע to study DE שֶׁמַע lernen ES שֶׁמַע estudiar FR שֶׁמַע étudier IT שֶׁמַע studiare RU שֶׁמַע Учить
‫אני למדתי.‬	我学习过了。我学习过了。 1 wǒ --é-í-uò-e. wǒ xuéxíguòle.	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫אני למדתי.‬ 我学习过了。 wǒ xuéxíguòle. EN שֶׁמַע I studied. DE שֶׁמַע Ich habe gelernt. ES שֶׁמַע He estudiado. FR שֶׁמַע J’ai étudié. IT שֶׁמַע Ho studiato. RU שֶׁמַע Я учил / учила.
‫למדתי כל הערב.‬	我学习了整个晚上。我学习了整个晚上。 1 W--xu-xí-- zh-n-gè-w--s-à-g. Wǒ xuéxíle zhěnggè wǎnshàng.	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫למדתי כל הערב.‬ 我学习了整个晚上。 Wǒ xuéxíle zhěnggè wǎnshàng. EN שֶׁמַע I studied the whole evening. DE שֶׁמַע Ich habe den ganzen Abend gelernt. ES שֶׁמַע He estudiado toda la tarde. FR שֶׁמַע J’ai étudié toute la soirée. IT שֶׁמַע Ho studiato tutta la sera. RU שֶׁמַע Я весь вечер учил / учила.
‫לעבוד‬	工作工作 1 Gō--zuò Gōngzuò	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫לעבוד‬ 工作 Gōngzuò EN שֶׁמַע to work DE שֶׁמַע arbeiten ES שֶׁמַע trabajar FR שֶׁמַע travailler IT שֶׁמַע lavorare RU שֶׁמַע Работать
‫אני עבדתי.‬	我工作了。我工作了。 1 wǒ ---gz---e. wǒ gōngzuòle.	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫אני עבדתי.‬ 我工作了。 wǒ gōngzuòle. EN שֶׁמַע I worked. DE שֶׁמַע Ich habe gearbeitet. ES שֶׁמַע He trabajado. FR שֶׁמַע J’ai travaillé. IT שֶׁמַע Ho lavorato. RU שֶׁמַע Я работал / работала.
‫עבדתי כל היום.‬	我工作了一整天。我工作了一整天。 1 Wǒ-g----u-l- -ī-z-ě-- -i--. Wǒ gōngzuòle yī zhěng tiān.	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫עבדתי כל היום.‬ 我工作了一整天。 Wǒ gōngzuòle yī zhěng tiān. EN שֶׁמַע I worked all day long. DE שֶׁמַע Ich habe den ganzen Tag gearbeitet. ES שֶׁמַע He trabajado todo el día. FR שֶׁמַע J’ai travaillé toute la journée. IT שֶׁמַע Ho lavorato tutto il giorno. RU שֶׁמַע Я весь день работал / работала.
‫לאכול‬	吃饭吃饭 1 C-ī-àn Chīfàn	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫לאכול‬ 吃饭 Chīfàn EN שֶׁמַע to eat DE שֶׁמַע essen ES שֶׁמַע comer FR שֶׁמַע manger IT שֶׁמַע mangiare RU שֶׁמַע Есть
‫אני אכלתי.‬	我吃过了。我吃过了。 1 w--c-īg--le. wǒ chīguòle.	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫אני אכלתי.‬ 我吃过了。 wǒ chīguòle. EN שֶׁמַע I ate. DE שֶׁמַע Ich habe gegessen. ES שֶׁמַע He comido. FR שֶׁמַע J’ai mangé. IT שֶׁמַע Ho mangiato. RU שֶׁמַע Я поел / поела.
‫אכלתי את כל האוכל.‬	我把全部饭菜都吃光了。我把全部饭菜都吃光了。 1 W-----qu-n-- fà-c-i-d-u --ī-guā---e. Wǒ bǎ quánbù fàncài dōu chī guāngle.	שפות נוספות לחץ על דגל! ‫אכלתי את כל האוכל.‬ 我把全部饭菜都吃光了。 Wǒ bǎ quánbù fàncài dōu chī guāngle. EN שֶׁמַע I ate all the food. DE שֶׁמַע Ich habe das ganze Essen gegessen. ES שֶׁמַע Me he comido toda la comida. FR שֶׁמַע J’ai mangé tout le repas. IT שֶׁמַע Ho mangiato tutto. RU שֶׁמַע Я съел / съела всю порцию.

הורד MP3 (.zip קבצים)

MP3 עברית + סינית (1-100) MP3 סינית (1-100)

לא נמצא סרטון!

‫היסטוריית הבלשנות‬

‫שפות תמיד ריתקו את האנשים.‬ ‫ולכן, היסטוריית הבלשנות היא מאוד ארוכה.‬ ‫בלשנות היא ההתעסקות השיטתית בשפות.‬ ‫אנשים חשבו על שפות כבר לפני אלפי שנים.‬ ‫לצד זה, פיתחו תרבויות שונות מערכות שונות.‬ ‫וכך נוצרו תיאורים שונים לשפות.‬ ‫הבלשנות של היום מתבססת מעל לכול על תיאוריות עתיקות.‬ ‫הרבה מסורות התפתחו, במיוחד ביוון.‬ ‫אך העבודה הישנה ביותר המוכרת לנו באה מהודו.‬ ‫היא נכתבה לפני כ-3000 שנים על ידי הדקדקן סקאתאיאנה.‬ ‫בעת העתיקה, התעסקו פילוסופים כמו אפלטון עם שפות.‬ ‫מחברים רומיים פיתחו את התיאוריות שלהם מאוחר יותר.‬ ‫גם הערבים פיתחו במאה השמינית מסורות משלהם.‬ ‫עבודותיהם מראים כבר תיאורים מדויקים של השפה הערבית.‬ ‫בעת המודרנית רצו בעיקר לחקור מאין באה השפה.‬ ‫מלומדים רצו לדעת במיוחד על ההיסטוריה של השפה.‬ ‫במאה ה-18 התחילו אנשים לעשות השוואות בין השפות.‬ ‫הם רצו לדעת איך התפתחו השפות.‬ ‫לאחר מכן הם התרכזו על השפות בתור מערכת.‬ ‫השאלה החשובה ביותר הייתה איך שפות עובדות.‬ ‫כיום יש בבלשנות הרבה תחומים שונים.‬ ‫הרבה מגמות חדשות התפתחו מאז שנות ה-50.‬ ‫אלה הושפעו במידה מסוימת מתחומי מדע אחרים.‬ ‫דוגמאות לכך הן הפסיכובלשנות והתקשורת הבין-תרבותית.‬ ‫התחומים החדשים בבלשנות הם מאוד מיוחדים ומצומצמים.‬ ‫דוגמא לכך היא הבלשנות הפמיניסטית.‬ ‫אז היסטוריית הבלשנות נמשכת...‬ ‫כל יודע יש שפות, אנשים גם יחשבו עליהן!‬