Guia de conversação

px Oração subordinada com que 2   »   he ‫משפטים טפלים עם ש 2‬

92 [noventa e dois]

Oração subordinada com que 2

Oração subordinada com que 2

‫92 [תשעים ושתיים]‬

92 [tish\'im ushtaim]

‫משפטים טפלים עם ש 2‬

[mishpatim tfelim im sh 2]

Escolha como deseja ver a tradução:   
Português (BR) Hebraico Tocar mais
Irrita-me quando você ronca. ‫מ-עיס א-תי -א- - --נוחר ---.‬ ‫מכעיס אותי שאת / ה נוחר / ת.‬ ‫-כ-י- א-ת- ש-ת / ה נ-ח- / ת-‬ ------------------------------ ‫מכעיס אותי שאת / ה נוחר / ת.‬ 0
m-k---s --i-s-----------'-t no-e-/noxer--. makh'is oti she'atah/she'at noxer/noxeret. m-k-'-s o-i s-e-a-a-/-h-'-t n-x-r-n-x-r-t- ------------------------------------------ makh'is oti she'atah/she'at noxer/noxeret.
Irrita-me quando você bebe tanta cerveja. ‫--עיס--ות- -את-/ ה--ות- כ---ך ---ה --ר-.‬ ‫מכעיס אותי שאת / ה שותה כל כך הרבה בירה.‬ ‫-כ-י- א-ת- ש-ת / ה ש-ת- כ- כ- ה-ב- ב-ר-.- ------------------------------------------ ‫מכעיס אותי שאת / ה שותה כל כך הרבה בירה.‬ 0
makh-i--ot--sh---ta--s-e-a--s--t--/sh--a- kol---kh-h-r--h bi---. makh'is oti she'atah/she'at shoteh/shotah kol kakh harbeh birah. m-k-'-s o-i s-e-a-a-/-h-'-t s-o-e-/-h-t-h k-l k-k- h-r-e- b-r-h- ---------------------------------------------------------------- makh'is oti she'atah/she'at shoteh/shotah kol kakh harbeh birah.
Irrita-me quando você chega tão tarde. ‫------או---שאת ----מג-------כ--כך -א--ר-‬ ‫מכעיס אותי שאת / ה מגיע / ה כל כך מאוחר.‬ ‫-כ-י- א-ת- ש-ת / ה מ-י- / ה כ- כ- מ-ו-ר-‬ ------------------------------------------ ‫מכעיס אותי שאת / ה מגיע / ה כל כך מאוחר.‬ 0
mak--is--ti s--'---h/-h---- ------/megi'-- -o----k--me'uxa-. makh'is oti she'atah/she'at megi'a/megi'ah kol kakh me'uxar. m-k-'-s o-i s-e-a-a-/-h-'-t m-g-'-/-e-i-a- k-l k-k- m-'-x-r- ------------------------------------------------------------ makh'is oti she'atah/she'at megi'a/megi'ah kol kakh me'uxar.
Eu acho que ele precisa de um médico. ‫--י ---ב /----ה-א--ר-ך -ר-ו- -ופא-‬ ‫אני חושב / ת שהוא צריך לראות רופא.‬ ‫-נ- ח-ש- / ת ש-ו- צ-י- ל-א-ת ר-פ-.- ------------------------------------ ‫אני חושב / ת שהוא צריך לראות רופא.‬ 0
a-i----h--/-os--v-- -he-- ts-r---------- --fe. ani xoshev/xoshevet shehu tsarikh lir'ot rofe. a-i x-s-e-/-o-h-v-t s-e-u t-a-i-h l-r-o- r-f-. ---------------------------------------------- ani xoshev/xoshevet shehu tsarikh lir'ot rofe.
Eu acho que ele está doente. ‫------שב --- ש----חול-.‬ ‫אני חושב / ת שהוא חולה.‬ ‫-נ- ח-ש- / ת ש-ו- ח-ל-.- ------------------------- ‫אני חושב / ת שהוא חולה.‬ 0
a-- x-s--v/-o-hev-t-shehu x--e-. ani xoshev/xoshevet shehu xoleh. a-i x-s-e-/-o-h-v-t s-e-u x-l-h- -------------------------------- ani xoshev/xoshevet shehu xoleh.
Eu acho que ele agora está dormindo. ‫-ני-ח--- - - שהוא--ש- -כ--ו.‬ ‫אני חושב / ת שהוא ישן עכשיו.‬ ‫-נ- ח-ש- / ת ש-ו- י-ן ע-ש-ו-‬ ------------------------------ ‫אני חושב / ת שהוא ישן עכשיו.‬ 0
ani ------/x--he--t -heh- --s--n------y--. ani xoshev/xoshevet shehu yashen akhshyaw. a-i x-s-e-/-o-h-v-t s-e-u y-s-e- a-h-h-a-. ------------------------------------------ ani xoshev/xoshevet shehu yashen akhshyaw.
Nós esperamos que ele se case com a nossa filha. ‫---נ- מ-ווים שה-- --ח-ן -ם-בתנ-.‬ ‫אנחנו מקווים שהוא יתחתן עם בתנו.‬ ‫-נ-נ- מ-ו-י- ש-ו- י-ח-ן ע- ב-נ-.- ---------------------------------- ‫אנחנו מקווים שהוא יתחתן עם בתנו.‬ 0
a-------e-a--m s-ehu --x-t-- ---bi-e-u. anaxnu meqawim shehu itxaten im bitenu. a-a-n- m-q-w-m s-e-u i-x-t-n i- b-t-n-. --------------------------------------- anaxnu meqawim shehu itxaten im bitenu.
Nós esperamos que ele tenha muito dinheiro. ‫----ו מקוו-ם שי--לו -ר-ה כס-.‬ ‫אנחנו מקווים שיש לו הרבה כסף.‬ ‫-נ-נ- מ-ו-י- ש-ש ל- ה-ב- כ-ף-‬ ------------------------------- ‫אנחנו מקווים שיש לו הרבה כסף.‬ 0
anax-u --q-w-- -he---h -o h--beh ke-e-. anaxnu meqawim sheyesh lo harbeh kesef. a-a-n- m-q-w-m s-e-e-h l- h-r-e- k-s-f- --------------------------------------- anaxnu meqawim sheyesh lo harbeh kesef.
Nós esperamos que ele seja milionário. ‫-נ----מק---ם----א-מ-------‬ ‫אנחנו מקווים שהוא מיליונר.‬ ‫-נ-נ- מ-ו-י- ש-ו- מ-ל-ו-ר-‬ ---------------------------- ‫אנחנו מקווים שהוא מיליונר.‬ 0
a-axn--meqaw----h-hu---l-on--. anaxnu meqawim shehu milioner. a-a-n- m-q-w-m s-e-u m-l-o-e-. ------------------------------ anaxnu meqawim shehu milioner.
Eu ouvi que a sua mulher teve um acidente. ‫ש--תי של---ו-ק-ת---א--ה.‬ ‫שמעתי שלאשתו קרתה תאונה.‬ ‫-מ-ת- ש-א-ת- ק-ת- ת-ו-ה-‬ -------------------------- ‫שמעתי שלאשתו קרתה תאונה.‬ 0
s-a---t- -h-l--ish-o-qa--ah te--n--. shama'ti shele'ishto qartah te'unah. s-a-a-t- s-e-e-i-h-o q-r-a- t-'-n-h- ------------------------------------ shama'ti shele'ishto qartah te'unah.
Eu ouvi que ela está no hospital. ‫שמע----היא-מאוש-זת-בב-- החול--.‬ ‫שמעתי שהיא מאושפזת בבית החולים.‬ ‫-מ-ת- ש-י- מ-ו-פ-ת ב-י- ה-ו-י-.- --------------------------------- ‫שמעתי שהיא מאושפזת בבית החולים.‬ 0
sh---'-i--h--i -e'-shpez-----ve---hax--i-. shama'ti shehi me'ushpezet beveyt haxolim. s-a-a-t- s-e-i m-'-s-p-z-t b-v-y- h-x-l-m- ------------------------------------------ shama'ti shehi me'ushpezet beveyt haxolim.
Eu ouvi que o seu carro está todo destruído. ‫שמע-י ש-מ-וני----ך ---ס- -חלו-ין-‬ ‫שמעתי שהמכונית שלך נהרסה לחלוטין.‬ ‫-מ-ת- ש-מ-ו-י- ש-ך נ-ר-ה ל-ל-ט-ן-‬ ----------------------------------- ‫שמעתי שהמכונית שלך נהרסה לחלוטין.‬ 0
s--ma'-i s-e--mek---i- s-el-h----e-ak---e-e-s-h laxa-u---. shama'ti shehamekhonit shelkha/shelakh nehersah laxalutin. s-a-a-t- s-e-a-e-h-n-t s-e-k-a-s-e-a-h n-h-r-a- l-x-l-t-n- ---------------------------------------------------------- shama'ti shehamekhonit shelkha/shelakh nehersah laxalutin.
Alegro-me que tenha vindo. ‫---מ-מ- א----ש--ת.‬ ‫זה משמח אותי שבאת.‬ ‫-ה מ-מ- א-ת- ש-א-.- -------------------- ‫זה משמח אותי שבאת.‬ 0
zeh mes-a-ea- ot---h-ba-tah-sh-ba'-. zeh messameax oti sheba'tah/sheba't. z-h m-s-a-e-x o-i s-e-a-t-h-s-e-a-t- ------------------------------------ zeh messameax oti sheba'tah/sheba't.
Alegro-me que tenha interesse. ‫-ה מש-- --תי -----ת עניי-.‬ ‫זה משמח אותי שהראית עניין.‬ ‫-ה מ-מ- א-ת- ש-ר-י- ע-י-ן-‬ ---------------------------- ‫זה משמח אותי שהראית עניין.‬ 0
z-- -ess--ea- --i--hehir'---ah/sh--i--ey--in--n. zeh messameax oti shehir'eytah/shehir'eyt inyan. z-h m-s-a-e-x o-i s-e-i-'-y-a-/-h-h-r-e-t i-y-n- ------------------------------------------------ zeh messameax oti shehir'eytah/shehir'eyt inyan.
Alegro-me que queira comprar a casa. ‫-ה --מח--ותי-ש--------וצה לקנ-ת א---בי-.‬ ‫זה משמח אותי שאת / ה רוצה לקנות את הבית.‬ ‫-ה מ-מ- א-ת- ש-ת / ה ר-צ- ל-נ-ת א- ה-י-.- ------------------------------------------ ‫זה משמח אותי שאת / ה רוצה לקנות את הבית.‬ 0
z-h-mess--e-- ot- ---'atah---e'a- r-ts---ro-sah--iqnot -- h-----. zeh messameax oti she'atah/she'at rotseh/rotsah liqnot et habait. z-h m-s-a-e-x o-i s-e-a-a-/-h-'-t r-t-e-/-o-s-h l-q-o- e- h-b-i-. ----------------------------------------------------------------- zeh messameax oti she'atah/she'at rotseh/rotsah liqnot et habait.
Eu receio que o último ônibus já tenha ido embora. ‫א-י---שש / ת-שהאוטו--ס-הא-רו- כבר יצא.‬ ‫אני חושש / ת שהאוטובוס האחרון כבר יצא.‬ ‫-נ- ח-ש- / ת ש-א-ט-ב-ס ה-ח-ו- כ-ר י-א-‬ ---------------------------------------- ‫אני חושש / ת שהאוטובוס האחרון כבר יצא.‬ 0
a-i xos--sh-x----s-e---he-a'o-o-us ha----r----var y--s-. ani xoshesh/xosheshet sheha'otobus ha'axaron kvar yatsa. a-i x-s-e-h-x-s-e-h-t s-e-a-o-o-u- h-'-x-r-n k-a- y-t-a- -------------------------------------------------------- ani xoshesh/xosheshet sheha'otobus ha'axaron kvar yatsa.
Eu receio que teremos de pegar um táxi. ‫א-י ח-שש /-- -עלי-ו ל--- מונ-ת.‬ ‫אני חושש / ת שעלינו לקחת מונית.‬ ‫-נ- ח-ש- / ת ש-ל-נ- ל-ח- מ-נ-ת-‬ --------------------------------- ‫אני חושש / ת שעלינו לקחת מונית.‬ 0
an- -os-es------e-h-- she'--e-nu -aq-x-t-mo-i-. ani xoshesh/xosheshet she'aleynu laqaxat monit. a-i x-s-e-h-x-s-e-h-t s-e-a-e-n- l-q-x-t m-n-t- ----------------------------------------------- ani xoshesh/xosheshet she'aleynu laqaxat monit.
Eu receio não ter nenhum dinheiro comigo. ‫-ני--וש--- --ש----לי -א- ----‬ ‫אני חושש / ת שאין לי כאן כסף.‬ ‫-נ- ח-ש- / ת ש-י- ל- כ-ן כ-ף-‬ ------------------------------- ‫אני חושש / ת שאין לי כאן כסף.‬ 0
a-- -os---h/-o--es--t --e-e-n------'- -es--. ani xoshesh/xosheshet she'eyn li ka'n kesef. a-i x-s-e-h-x-s-e-h-t s-e-e-n l- k-'- k-s-f- -------------------------------------------- ani xoshesh/xosheshet she'eyn li ka'n kesef.

Download MP4 (.zip arquivos)

Nenhum vídeo encontrado!

Dos gestos à língua

Quando falamos ou ouvimos, o nosso cérebro está bastante ocupado. Ele tem que processar os sinais linguísticos. Os gestos e os símbolos são também sinais linguísticos. Já existiam antes da linguagem humana. Alguns destes símbolos são entendidos em todas as culturas. Já outros têm que ser aprendidos. Não são compreendidos por si só. Os gestos e os símbolos são processados como sendo material linguístico. E são processados na mesma região cerebral! Foi isto o que ficou provado em um estudo recente. Os pesquisadores examinaram vários indivíduos. Esses indivíduos tinham que assistir a vários videoclipes Enquanto eles assistiam aos clips , foi medida a sua atividade cerebral. Em uma parte dos clips estes sujeitos expressaram coisas diversas. Faziam-no através de movimentos, símbolos e palavras. O outro grupo de ensaio viu outro tipo de videoclipes Tratava-se de vídeos sem sentido. Sem línguas, sem gestos e sem símbolos. Não possuíam qualquer significado. Ao medirem, os pesquisadores viram o que foi processado e onde exatamente. Conseguiram comparar a atividade cerebral dos indivíduos entre si. Tudo aquilo que tinha significado tinha sido analisado na mesma região do cérebro. O resultado desta experiência é muito interessante. Mostra-nos como o nosso cérebro aprendeu a linguagem. No início, o ser humano comunicava-se através dos gestos. Mais tarde, desenvolveu uma linguagem. Por isso, o cérebro teve que aprender a processar a linguagem como os gestos. E, obviamente, teve que atualizar a versão antiga...