en Working   »   he ‫לעבוד‬

55 [fifty-five]



‫55 [חמישים וחמש]‬

55 [xamishim w\'xamesh]



Choose how you want to see the translation:   
English (UK) Hebrew Play More
What do you do for a living? ‫-מ------ --ע-ב- / --‬ ‫במה את / ה עובד / ת?‬ ‫-מ- א- / ה ע-ב- / ת-‬ ---------------------- ‫במה את / ה עובד / ת?‬ 0
b-m-h-a---/a- -ved/o---et? bameh atah/at oved/ovedet? b-m-h a-a-/-t o-e-/-v-d-t- -------------------------- bameh atah/at oved/ovedet?
My husband is a doctor. ‫בעלי--ו---‬ ‫בעלי רופא.‬ ‫-ע-י ר-פ-.- ------------ ‫בעלי רופא.‬ 0
ba-a-i----e. ba'ali rofe. b-'-l- r-f-. ------------ ba'ali rofe.
I work as a nurse part-time. ‫--י עו--ת-כאחות -ח-- מ-ר-.‬ ‫אני עובדת כאחות בחצי משרה.‬ ‫-נ- ע-ב-ת כ-ח-ת ב-צ- מ-ר-.- ---------------------------- ‫אני עובדת כאחות בחצי משרה.‬ 0
an- o-ed-t-k'ax-t -ex--s---i--r-h. ani ovedet k'axot bexatsi missrah. a-i o-e-e- k-a-o- b-x-t-i m-s-r-h- ---------------------------------- ani ovedet k'axot bexatsi missrah.
We will soon receive our pension. ‫--רו--נצ- לגמלא-ת-‬ ‫בקרוב נצא לגמלאות.‬ ‫-ק-ו- נ-א ל-מ-א-ת-‬ -------------------- ‫בקרוב נצא לגמלאות.‬ 0
b'q-rov--ets--le--m-a-ot. b'qarov netse legimla'ot. b-q-r-v n-t-e l-g-m-a-o-. ------------------------- b'qarov netse legimla'ot.
But taxes are high. ‫א-ל המיסי- --והים-‬ ‫אבל המיסים גבוהים.‬ ‫-ב- ה-י-י- ג-ו-י-.- -------------------- ‫אבל המיסים גבוהים.‬ 0
a--l-h-m--i--------. aval hamisim gvohim. a-a- h-m-s-m g-o-i-. -------------------- aval hamisim gvohim.
And health insurance is expensive. ‫והב--וח ה-פו-- ---.‬ ‫והביטוח הרפואי יקר.‬ ‫-ה-י-ו- ה-פ-א- י-ר-‬ --------------------- ‫והביטוח הרפואי יקר.‬ 0
w-h-b---a- h-refu---y--a-. w'habituax harefu'i yaqar. w-h-b-t-a- h-r-f-'- y-q-r- -------------------------- w'habituax harefu'i yaqar.
What would you like to become some day? ‫במ- --צ- /-י--ע-------י-?‬ ‫במה תרצה / י לעבוד בעתיד?‬ ‫-מ- ת-צ- / י ל-ב-ד ב-ת-ד-‬ --------------------------- ‫במה תרצה / י לעבוד בעתיד?‬ 0
v-m---ti--s-h/t---si l--av-d -'-tid? vameh tirtseh/tirtsi la'avod b'atid? v-m-h t-r-s-h-t-r-s- l-'-v-d b-a-i-? ------------------------------------ vameh tirtseh/tirtsi la'avod b'atid?
I would like to become an engineer. ‫--י רוצ- ל-י-ת-מ---ס-- -.‬ ‫אני רוצה להיות מהנדס / ת.‬ ‫-נ- ר-צ- ל-י-ת מ-נ-ס / ת-‬ --------------------------- ‫אני רוצה להיות מהנדס / ת.‬ 0
ani r--s-h/-otsa- -ih----meh-nd------ande-et. ani rotseh/rotsah lihiot mehandes/mehandeset. a-i r-t-e-/-o-s-h l-h-o- m-h-n-e-/-e-a-d-s-t- --------------------------------------------- ani rotseh/rotsah lihiot mehandes/mehandeset.
I want to go to college. ‫-נ---ו-ה---מ----או-יברסי-ה-‬ ‫אני רוצה ללמוד באוניברסיטה.‬ ‫-נ- ר-צ- ל-מ-ד ב-ו-י-ר-י-ה-‬ ----------------------------- ‫אני רוצה ללמוד באוניברסיטה.‬ 0
an- r-tse----tsa- l-lmod---'--ive-si-ah. ani rotseh/rotsah lilmod ba'universitah. a-i r-t-e-/-o-s-h l-l-o- b-'-n-v-r-i-a-. ---------------------------------------- ani rotseh/rotsah lilmod ba'universitah.
I am an intern. ‫-ני --מח--‬ ‫אני מתמחה.‬ ‫-נ- מ-מ-ה-‬ ------------ ‫אני מתמחה.‬ 0
a----it-a-eh/-i-max--. ani mitmaxeh/mitmaxah. a-i m-t-a-e-/-i-m-x-h- ---------------------- ani mitmaxeh/mitmaxah.
I do not earn much. ‫-נ- ל- -רוו-ח /-ה -ר--.‬ ‫אני לא מרוויח / ה הרבה.‬ ‫-נ- ל- מ-ו-י- / ה ה-ב-.- ------------------------- ‫אני לא מרוויח / ה הרבה.‬ 0
a-- -- m-r----/-ar---ah ha-beh. ani lo marwiax/marwixah harbeh. a-i l- m-r-i-x-m-r-i-a- h-r-e-. ------------------------------- ani lo marwiax/marwixah harbeh.
I am doing an internship abroad. ‫אני--ו--------- ----.‬ ‫אני עושה התמחות בחול.‬ ‫-נ- ע-ש- ה-מ-ו- ב-ו-.- ----------------------- ‫אני עושה התמחות בחול.‬ 0
a-i o---h/--s-h hi-ma-u---’---. ani osseh/ossah hitmaxut b’xul. a-i o-s-h-o-s-h h-t-a-u- b-x-l- ------------------------------- ani osseh/ossah hitmaxut b’xul.
That is my boss. ‫-- -מ--- -ל-.‬ ‫זה המנהל שלי.‬ ‫-ה ה-נ-ל ש-י-‬ --------------- ‫זה המנהל שלי.‬ 0
ze---amen---l s--li. zeh hamenahel sheli. z-h h-m-n-h-l s-e-i- -------------------- zeh hamenahel sheli.
I have nice colleagues. ‫יש--י קו-ג-ת נח--ים-‬ ‫יש לי קולגות נחמדים.‬ ‫-ש ל- ק-ל-ו- נ-מ-י-.- ---------------------- ‫יש לי קולגות נחמדים.‬ 0
y-sh li---l--ot ne----im. yesh li qolegot nexmadim. y-s- l- q-l-g-t n-x-a-i-. ------------------------- yesh li qolegot nexmadim.
We always go to the cafeteria at noon. ‫-נחנ---מיד -ו-לים---רי----מזנ--.‬ ‫אנחנו תמיד אוכלים צהריים במזנון.‬ ‫-נ-נ- ת-י- א-כ-י- צ-ר-י- ב-ז-ו-.- ---------------------------------- ‫אנחנו תמיד אוכלים צהריים במזנון.‬ 0
a--xnu -a-i----hl-- -----ra-- b--iz-on. anaxnu tamid okhlim tsohoraim bamiznon. a-a-n- t-m-d o-h-i- t-o-o-a-m b-m-z-o-. --------------------------------------- anaxnu tamid okhlim tsohoraim bamiznon.
I am looking for a job. ‫אני -ח-ש / ת ע--ד-.‬ ‫אני מחפש / ת עבודה.‬ ‫-נ- מ-פ- / ת ע-ו-ה-‬ --------------------- ‫אני מחפש / ת עבודה.‬ 0
a-i-m-xap-ss-m-----s-et a-o-a-. ani mexapess/mexapesset avodah. a-i m-x-p-s-/-e-a-e-s-t a-o-a-. ------------------------------- ani mexapess/mexapesset avodah.
I have already been unemployed for a year. ‫----מוב-ל-/ ת כ----נ-.‬ ‫אני מובטל / ת כבר שנה.‬ ‫-נ- מ-ב-ל / ת כ-ר ש-ה-‬ ------------------------ ‫אני מובטל / ת כבר שנה.‬ 0
an--mu---l/--vtelet k-a--sha---. ani muvtal/muvtelet kvar shanah. a-i m-v-a-/-u-t-l-t k-a- s-a-a-. -------------------------------- ani muvtal/muvtelet kvar shanah.
There are too many unemployed people in this country. ‫-ש--רבה-מ---מ--ט--- --רץ.‬ ‫יש הרבה מדי מובטלים בארץ.‬ ‫-ש ה-ב- מ-י מ-ב-ל-ם ב-ר-.- --------------------------- ‫יש הרבה מדי מובטלים בארץ.‬ 0
ye-- h-rb----id---muv-al---b-'a--ts. yesh harbeh miday muvtalim ba'arets. y-s- h-r-e- m-d-y m-v-a-i- b-'-r-t-. ------------------------------------ yesh harbeh miday muvtalim ba'arets.

Memory needs speech

Most people remember their first day of school. However, they no longer recall that which came before. We have almost no memory of our first years of life. But why is that? Why can't we remember the experiences we had as a baby? The reason lies in our development. Speech and memory develop at about the same time. And in order to remember something, a person needs speech. That is, he must have words for that which he experiences. Scientists have conducted various tests with children. In doing so, they made an interesting discovery. As soon as children learn to speak, they forget everything that came before. The beginning of speech is therefore also the beginning of memory. Children learn a great deal in the first three years of their lives. They experience new things every day. They also have many important experiences at this age. Despite this, it all disappears. Psychologists refer to this phenomenon as infantile amnesia. Only the things that children can name remain. The autobiographical memory retains personal experiences. It functions like a journal. Everything that is important in our life is recorded in it. In this way, the autobiographical memory forms our identity. But its development is dependent upon the learning of the native language. And we can only activate our memory through our speech. The things that we learn as a baby are not really gone, of course. They are stored somewhere in our brain. We just can't access them anymore… – that's a shame, isn't it?