‫שיחון‬

he ‫לרצות משהו‬   »   hy ինչ որ բան սիրել

‫70 [שבעים]‬

‫לרצות משהו‬

‫לרצות משהו‬

70 [յոթանասուն]

70 [yot’anasun]

ինչ որ բան սիրել

inch’ vor ban sirel

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית ארמנית נגן יותר
‫את / ה רוצה לעשן?‬ ՈՒզու՞մ եք ծխել: ՈՒզու՞մ եք ծխել: 1
U--՞m -ek’ t-k-el Uzu՞m yek’ tskhel
‫את / ה רוצה לרקוד?‬ ՈՒզու՞մ եք պարել: ՈՒզու՞մ եք պարել: 1
Uz--m yek- --r-l Uzu՞m yek’ parel
‫את / ה רוצה לטייל?‬ ՈՒզու՞մ եք զբոսնել: ՈՒզու՞մ եք զբոսնել: 1
U--՞---ek- -b-s-el Uzu՞m yek’ zbosnel
‫אני רוצה לעשן.‬ Ես ուզում եմ ծխել: Ես ուզում եմ ծխել: 1
Ye- --u--y-m ---h-l Yes uzum yem tskhel
‫את / ה רוצה סיגריה.‬ Ծխախոտ ուզու՞մ ես: Ծխախոտ ուզու՞մ ես: 1
Tsk----o- uz-----es Tskhakhot uzu՞m yes
‫הוא רוצה אש.‬ Նա վառիչ է ուզում: Նա վառիչ է ուզում: 1
N------ich- e-u--m Na varrich’ e uzum
‫אני רוצה לשתות משהו.‬ Նա ինչ որ բան է ուզում խմել: Նա ինչ որ բան է ուզում խմել: 1
Na inc-’-vor--a--e u-u----mel Na inch’ vor ban e uzum khmel
‫אני רוצה לאכול משהו.‬ Ես ուզում եմ ինչ որ բան ուտել: Ես ուզում եմ ինչ որ բան ուտել: 1
Y-- -z-m ------c-’-v-r-b-n -tel Yes uzum yem inch’ vor ban utel
‫אני רוצה לנוח קצת.‬ Ես ուզում եմ մի քիչ հանգստանալ: Ես ուզում եմ մի քիչ հանգստանալ: 1
Y-- -------m mi --i-h’ han--tanal Yes uzum yem mi k’ich’ hangstanal
‫אני רוצה לשאול אותך משהו.‬ Ես ուզում եմ Ձեզ ինչ որ բան հարցնել: Ես ուզում եմ Ձեզ ինչ որ բան հարցնել: 1
Yes -zum-y-m -ze-----h’ -o--b-n h--t--nel Yes uzum yem Dzez inch’ vor ban harts’nel
‫אני רוצה לבקש ממך משהו.‬ Ես ուզում եմ Ձեզ ինչ որ բան խնդրել: Ես ուզում եմ Ձեզ ինչ որ բան խնդրել: 1
Yes---um y---Dz----nch----- ba- --ndrel Yes uzum yem Dzez inch’ vor ban khndrel
‫אני רוצה להזמין אותך.‬ Ես ուզում եմ Ձեզ հրավիրել: Ես ուզում եմ Ձեզ հրավիրել: 1
Yes-uz-m ye- -zez-------el Yes uzum yem Dzez hravirel
‫מה תרצה / י?‬ Ներեցեք, ի՞նչ եք ուզում: Ներեցեք, ի՞նչ եք ուզում: 1
Ne-e--------------’-y-k’-uz-m Nerets’yek’, i՞nch’ yek’ uzum
‫תרצה / י לשתות קפה?‬ Սուրճ ուզու՞մ եք: Սուրճ ուզու՞մ եք: 1
S-rc---zu՞m-y-k’ Surch uzu՞m yek’
‫או אולי תעדיף / פי תה?‬ Թե՞ ավելի լավ է թեյ: Թե՞ ավելի լավ է թեյ: 1
T’y-՞ a-eli---v-- t’--y T’ye՞ aveli lav e t’yey
‫אנחנו רוצים לנסוע הביתה.‬ Մենք ուզում ենք տուն գնալ: Մենք ուզում ենք տուն գնալ: 1
Me-k---z-m y-nk--t-n-gn-l Menk’ uzum yenk’ tun gnal
‫תרצו מונית?‬ Տաքսի ուզու՞մ եք: Տաքսի ուզու՞մ եք: 1
Tak-si -zu-- -e-’ Tak’si uzu՞m yek’
‫הם / ן רוצים / ות לטלפן.‬ Նրանք ուզում են զանգահարել: Նրանք ուզում են զանգահարել: 1
N--nk’---um -e--z---ahar-l Nrank’ uzum yen zangaharel

‫שתי שפות = שני מרכזי שפה במוח!‬

‫לא חשוב למוח שלנו מתי אנחנו לומדים שפה חדשה.‬ ‫כי יש לו אזורי אחסון שונים לשפות שונות.‬ ‫לא כל השפות שאנחנו לומדים נשמרות במקום אחד.‬ ‫לשפות שאנחנו לומדים כמבוגרים יש אזורי אחסון משלהם.‬ ‫זאת אומרת שמוחנו מעבד את החוקים החדשים במקום אחר.‬ ‫הם לא מאוחסנים ביחד עם אלה של שפת האם.‬ ‫אך אנשים הגדלים עם שתי שפות משתמשים רק באזור אחד.‬ ‫לתוצאה הזו הגיעו מספר מחקרים.‬ ‫חוקרי מוח בדקו משתתפים שונים.‬ ‫הנבדקים האלה דיברו שתי שפות בצורה שוטפת.‬ ‫אך חלק מהנבדקים גדל עם שתי השפות יחדיו.‬ ‫והחלק השני למד את השפה השנייה בזמן מאוחר יותר.‬ ‫החוקרים יכלו למדוד את פעילות המוח בזמן מבחני שפות.‬ ‫כך ראו אלו אזורים במוח עבדו בזמן המבחנים.‬ ‫והם ראו שלמי שלמדו את השפה ‘מאוחר’ יש שני מרכזי שפה.‬ ‫חוקרים שיערו מזמן שכך זה יהיה.‬ ‫אנשים עם פגיעת מוח מראים סמפטומים שונים.‬ ‫כך יכולה פציעה במוח לגרום לבעיות בשפה.‬ ‫החולים מתקשים אז בדיבור או בהבנת מילים.‬ ‫אך נפגעי תאונות דו-שפתיים מראים לפעמים סמפטומים מיוחדים.‬ ‫בעיות השפה שלהם לא תמיד חלים על שתי השפות.‬ ‫אם נפצע רק אזור מוח אחד, יכול השני עוד לעבוד.‬ ‫אז דוברים הפציינטים שפה אחת יותר טוב מהשנייה.‬ ‫שתי השפות גם נלמדות במהירות שונה.‬ ‫זה מוכיח שהשפות לא מאוחסנות באותו אזור במוח.‬ ‫הן בונות שני מרכזים כי הן לא נלמדות בו זמנית.‬ ‫עדיין לא ידוע איך מוחנו מנהל יותר משפה אחת.‬ ‫אך ממצאים חדשים יכולים אולי להוביל לאסטרטגיות לימוד חדשות...‬