‫שיחון‬

he ‫לתרץ משהו 2‬   »   hy giving reasons 2

‫76 [שבעים ושש]‬

‫לתרץ משהו 2‬

‫לתרץ משהו 2‬

76 [յոթանասունվեց]

76 [yot’anasunvets’]

giving reasons 2

[inch’ vor ban himnavorel 2]

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית ארמנית נגן יותר
‫למה לא באת?‬ Ինչու՞ չեիր եկել: Ինչու՞ չեիր եկել: 1
I-c--u՞--h’yeir -ekel Inch’u՞ ch’yeir yekel
‫הייתי חולה.‬ Ես հիվանդ էի: Ես հիվանդ էի: 1
Ye---iva-d ei Yes hivand ei
‫לא באתי כי הייתי חולה.‬ Ես չեի եկել, որովհետև ես հիվանդ էի: Ես չեի եկել, որովհետև ես հիվանդ էի: 1
Y-----’y-i --kel- v-r--he--v-------va-d -i Yes ch’yei yekel, vorovhetev yes hivand ei
‫מדוע היא לא באה?‬ Ինչու՞ չէր նա եկել: Ինչու՞ չէր նա եկել: 1
In--’----h-er--- -ekel Inch’u՞ ch’er na yekel
‫היא הייתה עייפה.‬ Նա հոգնած էր: Նա հոգնած էր: 1
N- h--nat---r Na hognats er
‫היא לא באה כי היא הייתה עייפה.‬ Նա չէր եկել, որովհետև նա հոգնած էր: Նա չէր եկել, որովհետև նա հոգնած էր: 1
N- -h’e--y-k--- vo-o--ete- ----ognats er Na ch’er yekel, vorovhetev na hognats er
‫מדוע הוא לא בא?‬ Ինչու՞ չէր նա եկել: Ինչու՞ չէր նա եկել: 1
In-h’-՞ c-’-r-na ---el Inch’u՞ ch’er na yekel
‫לא התחשק לו.‬ Նա հաճույք չուներ: Նա հաճույք չուներ: 1
Na ha--uyk’ c-’u--r Na hachuyk’ ch’uner
‫הוא לא בא כי לא התחשק לו.‬ Նա չէր եկել, որովեհետև նա հաճույք չուներ: Նա չէր եկել, որովեհետև նա հաճույք չուներ: 1
Na -h’-r yek--, ----ve-ete---a --chu--’ -h’-ner Na ch’er yekel, vorovehetev na hachuyk’ ch’uner
‫מדוע לא באתם / ן?‬ Ինչու՞ չեիք եկել: Ինչու՞ չեիք եկել: 1
I--h’-՞ -h’y-ik- ---el Inch’u՞ ch’yeik’ yekel
‫המכונית שלנו מקולקלת.‬ Մեր մեքենան փչացել էր: Մեր մեքենան փչացել էր: 1
M----e-’---an p’-h’---’y-- er Mer mek’yenan p’ch’ats’yel er
‫לא באנו כי המכונית שלנו מקולקלת.‬ Մենք չէինք եկել, որովհետև մեր մեքենան փչացել էր: Մենք չէինք եկել, որովհետև մեր մեքենան փչացել էր: 1
M-n-’ -h’ei----y--e-- -----h--ev m---me-’yen-- --ch’-ts-y-l--r Menk’ ch’eink’ yekel, vorovhetev mer mek’yenan p’ch’ats’yel er
‫מדוע האנשים לא באו?‬ Ինչու՞ չէին մարդիկ եկել: Ինչու՞ չէին մարդիկ եկել: 1
I-c---- --’-in-mard-k -ek-l Inch’u՞ ch’ein mardik yekel
‫הם / ן איחרו לרכבת.‬ Նրանք գնացքից էին ուշացել: Նրանք գնացքից էին ուշացել: 1
N---k- --a-s-k’i-s--e---u-ha-s---l Nrank’ gnats’k’its’ ein ushats’yel
‫הם / ן לא באו, כי הם / ן איחרו לרכבת.‬ Նրանք չէին եկել, որովհետև գնացքից էին ուշացել: Նրանք չէին եկել, որովհետև գնացքից էին ուշացել: 1
N-ank- c-’--n-yek-l- vorov-ete--gna-s’k---s’ ein u-hats--el Nrank’ ch’ein yekel, vorovhetev gnats’k’its’ ein ushats’yel
‫מדוע לא באת?‬ Ինչու՞ չէիր եկել: Ինչու՞ չէիր եկել: 1
I-ch’u- -h’--r-y-kel Inch’u՞ ch’eir yekel
‫היה לי אסור.‬ Ինձ չէր կարելի: Ինձ չէր կարելի: 1
Indz ch--r -ar--i Indz ch’er kareli
‫לא באתי כי היה לי אסור.‬ Ես չէի եկել, որովհետև ինձ չէր կարելի: Ես չէի եկել, որովհետև ինձ չէր կարելի: 1
Y-s--h’-----k--,-vorovhe--v-indz---’----a-eli Yes ch’ei yekel, vorovhetev indz ch’er kareli

‫השפות המקומיות של אמריקה‬

‫באמריקה מדברים הרבה שפות שונות.‬ ‫אנגלית היא השפה החשובה ביותר בצפון אמריקה.‬ ‫בדרום אמריקה שולטות ספרדית ופורטוגזית.‬ ‫כל השפות האלה באו מאירופה אל אמריקה.‬ ‫לפני התיישבות האירופאים, דיברו שם שפות שונות.‬ ‫השפות האלה מכונות השפות המקומיות של אמריקה.‬ ‫עד היום, הן עוד לא ממש נחקרו.‬ ‫מגוון השפות האלה הוא עצום.‬ ‫מעריכים שיש כ-60 משפחות שפות שונות בצפון אמריקה.‬ ‫ובדרום אמריקה מספרן יכול להגיע ל-150.‬ ‫ולהן מתווספות עוד הרבה שפות מבודדות.‬ ‫כל השפות האלה מאוד שונות אחת מהשנייה.‬ ‫הן כמעט ולא מראות מבנים משותפים.‬ ‫ולכן קשה למיין את השפות.‬ ‫סיבת ההבדל ביניהם היא היסטוריית אמריקה.‬ ‫אמריקה יושבה בתקופות שונות.‬ ‫האנשים הראשונים באו לפני יותר מ-10000 שנה לאמריקה.‬ ‫כל אוכלוסייה לקחה את השפה שלה איתה אל היבשת.‬ ‫השפות המקומיות הן הכי דומות לשפות של אסיה.‬ ‫מצבן של השפות הישנות של אמריקה הוא שונה במקומות שונים.‬ ‫הרבה שפות של ילידי היבשת עדיין חיות בדרום אמריקה.‬ ‫לשפות כמו גוארני או קצ'ואה יש מליוני דוברים פעילים.‬ ‫אך הרבה מהשפות שהיו בצפון אמריקה נכחדו.‬ ‫תרבות ילידי צפון אמריקה דוכאה להרבה זמן.‬ ‫כתוצאה מכך הלכו גם השפות שלהם לאיבוד.‬ ‫אך העניין בהן גבר בעשרות שנים האחרונות.‬ ‫יש הרבה תוכניות שמטרתן לטפח ולשמור על השפות.‬ ‫אז יכול להיות שיהיה להן עתיד אחרי הכל...‬