‫שיחון‬

he ‫עבר 1‬   »   hy անցյալ 1

‫81 [שמונים ואחת]‬

‫עבר 1‬

‫עבר 1‬

81 [ութանասունմեկ]

81 [ut’anasunmek]

անցյալ 1

ants’yal 1

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית ארמנית נגן יותר
‫לכתוב‬ գրել գրել 1
gr-l grel
‫הוא כתב מכתב.‬ Նա նամակ գրեց: Նա նամակ գրեց: 1
N- -am----r--s’ Na namak grets’
‫והיא כתבה גלויה.‬ Եվ նա բացիկ գրեց: Եվ նա բացիկ գրեց: 1
Y----a--a-s’---g-ets’ Yev na bats’ik grets’
‫לקרוא‬ կարդալ կարդալ 1
k-r--l kardal
‫הוא קרא מגזין.‬ Նա կարդում էր ամսագիրը: Նա կարդում էր ամսագիրը: 1
N----rd----- -msag--y Na kardum er amsagiry
‫והיא קראה ספר.‬ Եվ նա կարդում էր մի գիրք: Եվ նա կարդում էր մի գիրք: 1
Ye- ---ka--u---- m- g--k’ Yev na kardum er mi girk’
‫לקחת‬ վերցնել վերցնել 1
v----’nel verts’nel
‫הוא לקח סיגריה.‬ Նա մի սիգարետ վերցրեց: Նա մի սիգարետ վերցրեց: 1
Na-----i-a-et v---s’re--’ Na mi sigaret verts’rets’
‫והיא לקחה חתיכת שוקולד.‬ Նա մի կտոր շոկոլադ վերցրեց: Նա մի կտոր շոկոլադ վերցրեց: 1
Na--i ------h-k-lad v-rt-’r--s’ Na mi ktor shokolad verts’rets’
‫הוא לא היה נאמן אבל היא הייתה נאמנה.‬ Նա անհավատարիմ էր եղել, իսկ նա հավատարիմ: Նա անհավատարիմ էր եղել, իսկ նա հավատարիմ: 1
Na --h----a-i---- yeghe----sk-n--hav-t-r-m Na anhavatarim er yeghel, isk na havatarim
‫הוא היה עצלן אבל היא הייתה חרוצה.‬ Նա ծույլ էր եղել, իսկ նա ջանասեր էր: Նա ծույլ էր եղել, իսկ նա ջանասեր էր: 1
Na-----l-e- -----l,------- jan-s-- -r Na tsuyl er yeghel, isk na janaser er
‫הוא היה עני אבל היא הייתה עשירה.‬ Նա աղքատ էր, իսկ նա հարուստ: Նա աղքատ էր, իսկ նա հարուստ: 1
Na-ag----- -r,-is---- h-r--t Na aghk’at er, isk na harust
‫לא היה לו כסף רק חובות.‬ Նա փող չուներ, այլ պարտքեր: Նա փող չուներ, այլ պարտքեր: 1
N- p--o---------r- -y- -a-tk’--r Na p’vogh ch’uner, ayl partk’yer
‫לא היה לו מזל אלא ביש מזל.‬ Նա հաջողություն չուներ, այլ ձախորդություն: Նա հաջողություն չուներ, այլ ձախորդություն: 1
Na -aj---u---u- -h’u--r,---l d-a--o-du-’yun Na hajoghut’yun ch’uner, ayl dzakhordut’yun
‫הוא לא הצליח, רק נכשל.‬ Նա չուներ հաջողություն, այլ անհաջողություն: Նա չուներ հաջողություն, այլ անհաջողություն: 1
Na--h’uner----o-h-t-y-n- a-l -nhaj---u-’yun Na ch’uner hajoghut’yun, ayl anhajoghut’yun
‫הוא לא היה מרוצה, אלא לא מרוצה.‬ Նա գոհ չէր, այլ դժգոհ: Նա գոհ չէր, այլ դժգոհ: 1
Na--oh-c---r----l-d--g-h Na goh ch’er, ayl dzhgoh
‫הוא לא היה מאושר אלא לא מאושר.‬ Նա երջանիկ չէր, այլ դժբախտ: Նա երջանիկ չէր, այլ դժբախտ: 1
Na-y-rj------h’----------hb--ht Na yerjanik ch’er, ayl dzhbakht
‫הוא לא היה נחמד, אלא לא נחמד.‬ Նա համակրելի չէր, այլ հակակրելի: Նա համակրելի չէր, այլ հակակրելի: 1
N- -amak--l- --’-r, -yl hak-kreli Na hamakreli ch’er, ayl hakakreli

‫איך ילדים לומדים לדבר נכון‬

‫אנחנו מתחילים לתקשר עם אחרים מהשנייה שאנחנו נולדים בה.‬ ‫תינוקות בוכים כשהם רוצים משהו.‬ ‫בגיל של כמה חודשים הם כבר יכולים להגיד כמה מילים פשוטות.‬ ‫בגיל שנתיים הם מתחילים להגיד משפטים המורכבים משלוש מילים.‬ ‫אי אפשר להשפיע על מתי ילדים מתחילים לדבר.‬ ‫אך אפשר להשפיע על כמה טוב ילדים לומדים את שפת האם שלהם!‬ ‫לשם כך, צריך לשים לב לכמה דברים.‬ ‫>הכי חשוב הוא שלילד הלומד תהיה תמיד מוטיבציה.‬ ‫הוא צריך לדעת שהוא עושה הישג כשהוא מדבר.‬ ‫תינוקות אוהבים חיוכים בתור משוב חיובי.‬ ‫ילדים גדולים יותר מחפשים את הדיאלוג עם הסביבה שלהם.‬ ‫הם מונחים על ידי השפה של האנשים בקרבתם.‬ ‫היכולות הלשוניות של ההורים והמחנכים הם חשובים.‬ ‫ילדים גם צריכים ללמוד שהשפה היא משהו בעל ערך!‬ ‫אך הם צריכים תמיד ליהנות מהתהליך.‬ ‫קריאה בקול מראה לילדים עד כמה השפה יכולה להיות מרתקת.‬ ‫הורים צריכים לעשות כמה שיותר דברים עם הילדים שלהם.‬ ‫כשילד חווה הרבה דברים אז הוא גם הולך לדבר עליהם.‬ ‫ילדים הגדלים עם שתי שפות צריכים חוקים נוקשים.‬ ‫הם צריכים לדעת באיזו שפה הם ידברו עם מי.‬ ‫כך יכול מוחם ללמוד איך להבדיל בין שתי השפות.‬ ‫שפת הילדים משתנה כשהם מגיעים לבית הספר.‬ ‫הם לומדים שפה מדוברת חדשה.‬ ‫חשוב שההורים ישימו לב לאיך שהילד שלהם מדבר.‬ ‫מחקרים מוכיחים שהשפה הראשונה משאירה את חותמה במוח לתמיד.‬ ‫מה שאנחנו לומדים כילדים מלווה אותנו לחיים שלמים.‬ ‫מי שלומד את שפת האם שלו בצורה טובה כילד, מרוויח מכך אחר כך.‬ ‫הוא לומד דברים חדשים מהר יותר וטוב יותר - ולא רק שפות זרות...‬