‫שיחון‬

he ‫מספרים‬   »   ti ቁጽርታት

‫7 [שבע]‬

‫מספרים‬

‫מספרים‬

7 [ሸውዓተ]

7 [shewi‘ate]

ቁጽርታት

k’uts’iritati

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫אני סופר / ת׃‬ ኣነ እቖጽር፥ ኣነ እቖጽር፥ 1
an- ---’o-----i፥ ane iḵ’ots’iri፥
‫אחת, שתים, שלוש‬ ሓደ፣ ክልተ፣ ሰለስተ ሓደ፣ ክልተ፣ ሰለስተ 1
ḥ--e- k--i--- sel-s-te ḥade፣ kilite፣ selesite
‫אני סופר / ת עד שלוש.‬ ኣነ ክሳብ ሰለስተ እቖጽር። ኣነ ክሳብ ሰለስተ እቖጽር። 1
an- k---b--s--esite iḵ’---’i-i። ane kisabi selesite iḵ’ots’iri።
‫אני ממשיך / ה לספור׃‬ ኣነ ቀጺለ እቖጽር’የ። ኣነ ቀጺለ እቖጽር’የ። 1
a-e--’-ts--le -k-’o-s’--i-ye። ane k’ets’īle iḵ’ots’iri’ye።
‫ארבע, חמש, שש, ኣርባዕተ፣ ሓሙሽተ፣ ሽዱሽተ ኣርባዕተ፣ ሓሙሽተ፣ ሽዱሽተ 1
a---a-i-e፣ ----u-hit-፣ -hi----ite ariba‘ite፣ ḥamushite፣ shidushite
‫שבע, שמונה, תשע‬ ሸውዓተ፣ ሸሞንተ፣ ትሽዓተ ሸውዓተ፣ ሸሞንተ፣ ትሽዓተ 1
s-e-i‘at-፣ s-e-oni-e--tis-----e shewi‘ate፣ shemonite፣ tishi‘ate
‫אני סופר / ת.‬ ኣነ እቖጽር። ኣነ እቖጽር። 1
ane ----o--’ir-። ane iḵ’ots’iri።
‫את / ה סופר / ת.‬ ንስኻ ትቖጽር። ንስኻ ትቖጽር። 1
n-siẖ-----̱-o-s-ir-። nisiẖa tiḵ’ots’iri።
‫הוא סופר.‬ ንሱ ይቖጽር። ንሱ ይቖጽር። 1
nisu y--̱-o--’---። nisu yiḵ’ots’iri።
‫אחת. הראשון.‬ ሓደ። እቲ ቀዳማይ። ሓደ። እቲ ቀዳማይ። 1
ḥa-e- --- k-ed-may-። ḥade። itī k’edamayi።
‫שתיים. השני.‬ ክልተ። እቲ ካልኣይ ክልተ። እቲ ካልኣይ 1
kili-e። -----al--a-i kilite። itī kali’ayi
‫שלוש. השלישי.‬ ሰለስተ። እቲ ሳልሳይ። ሰለስተ። እቲ ሳልሳይ። 1
s-les---።--t- -al-sa--። selesite። itī salisayi።
‫ארבע. הרביעי.‬ ኣርባዕተ። እቲ ራብዓይ። ኣርባዕተ። እቲ ራብዓይ። 1
ar-----te----ī---b---y-። ariba‘ite። itī rabi‘ayi።
‫חמש. החמישי.‬ ሓሙሽተ። እቲ ሓምሻይ። ሓሙሽተ። እቲ ሓምሻይ። 1
h----sh-t-። it- h-am-sh---። ḥamushite። itī ḥamishayi።
‫שש. השישי.‬ ሽዱሽተ። እቲ ሻዱሻይ። ሽዱሽተ። እቲ ሻዱሻይ። 1
shidushi-e- -tī-shad-s-a--። shidushite። itī shadushayi።
‫שבע. השביעי.‬ ሸውዓተ። እቲ ሻውዓይ። ሸውዓተ። እቲ ሻውዓይ። 1
s-ew--a-e--it- sh--i-ay-። shewi‘ate። itī shawi‘ayi።
‫שמונה. השמיני.‬ ሸሞንተ። እቲ ሻምናይ። ሸሞንተ። እቲ ሻምናይ። 1
she--n--e። i-ī sh-----yi። shemonite። itī shaminayi።
‫תשע. התשיעי.‬ ትሽዓተ። እቲ ታሽዓይ። ትሽዓተ። እቲ ታሽዓይ። 1
t-----a--።--tī -as--‘ay-። tishi‘ate። itī tashi‘ayi።

הורד MP3 (.zip קבצים)

MP3 עברית + תיגרינית (1-100) MP3 תיגרינית (1-100)
לא נמצא סרטון!

‫חשיבה ושפה‬

‫החשיבה שלנו תלויה גם מהשפה שלנו.‬ ‫כשאנחנו חושבים אנחנו ‘מדברים’ עם עצמנו.‬ ‫כך משפיעה שפתנו על הדרך שבה אנחנו רואים את הדברים.‬ ‫אבל האם אנחנו יכולים לחשוב בצורה דומה חרף השפות השונות?‬ ‫או שאנחנו חושבים בצורה אחרת פשוט כי אנחנו מדברים אחרת?‬ ‫לכל עם יש את אוצר המילים שלו.‬ ‫בכמה שפות נעדרות כמה מילים.‬ ‫יש עמים שלא מבדילים בין ירוק וכחול.‬ ‫הדוברים משתמשים באותה המילה בכדי לתאר את שני הצבעים.‬ ‫והם מזהים צבעים פחות טוב מעמים אחרים!‬ ‫הם לא יכולים לזהות גווני צבע וצבעים משניים.‬ ‫כי יש להם בעיה לתאר את הצבעים.‬ ‫לשפות אחרות יש רק מילים מעטות למספרים.‬ ‫דוברי שפות אלה פחות טובים מאחרים במספרים.‬ ‫יש גם שפות שלא מכירות ימין מ שמאל .‬ ‫כאן מדברים האנשים על צפון ודרום, מזרח ומערב.‬ ‫יש להם יכולת טובה מאוד להתמצאות במרחב.‬ ‫אבל את המונחים ימין ו שמאל הם לא מבינים.‬ ‫כמובן שהשפה לא משפיעה רק על צורת החשיבה שלנו.‬ ‫גם הסביבה שלנו וחיי היום-יום שלנו מעצבים את המחשבות שלנו.‬ ‫אז איזה תפקיד משחקת כאן השפה?‬ ‫האם היא מציבה גבולות לחשיבה שלנו?‬ ‫או שיש לנו רק מספיק מילים בכדי לתאר את מה שאנחנו חושבים?‬ ‫מה הסיבה, מה התוצאה?‬ ‫אין עדיין תשובות לשאלות האלה.‬ ‫הן מעסיקות מדעני מוח וחוקרי שפות.‬ ‫אבל הנושא הזה חשוב לכולנו...‬ ‫האם אתה מה שאתה מדבר?!‬