‫שיחון‬

he ‫מספרים‬   »   mr संख्या / आकडे

‫7 [שבע]‬

‫מספרים‬

‫מספרים‬

७ [सात]

7 [Sāta]

संख्या / आकडे

[saṅkhyā/ ākaḍē]

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית מראטהית נגן יותר
‫אני סופר / ת׃‬ मी मोजत आहे. मी मोजत आहे. 1
m- -ōj--a--h-. mī mōjata āhē.
‫אחת, שתים, שלוש‬ एक, दोन, तीन एक, दोन, तीन 1
Ēka, ----,----a Ēka, dōna, tīna
‫אני סופר / ת עד שלוש.‬ मी तीनपर्यंत मोजत आहे. मी तीनपर्यंत मोजत आहे. 1
mī----a-ary-n-a m-jat-----. mī tīnaparyanta mōjata āhē.
‫אני ממשיך / ה לספור׃‬ मी पुढे मोजत आहे. मी पुढे मोजत आहे. 1
Mī puḍ-- ---a----h-. Mī puḍhē mōjata āhē.
‫ארבע, חמש, שש, ‬ चार, पाच, सहा, चार, पाच, सहा, 1
Cāra,-p--a---ahā, Cāra, pāca, sahā,
‫שבע, שמונה, תשע‬ सात, आठ, नऊ सात, आठ, नऊ 1
sāta--ā--a, n-'ū sāta, āṭha, na'ū
‫אני סופר / ת.‬ मी मोजत आहे. मी मोजत आहे. 1
mī--ō-ata-ā--. mī mōjata āhē.
‫את / ה סופר / ת.‬ तू मोजत आहेस. तू मोजत आहेस. 1
T- --jata--hē-a. Tū mōjata āhēsa.
‫הוא סופר.‬ तो मोजत आहे. तो मोजत आहे. 1
T--mōj-ta āh-. Tō mōjata āhē.
‫אחת. הראשון.‬ एक, पहिला / पहिली / पहिले एक, पहिला / पहिली / पहिले 1
Ē-----ah---/ -ahi--/---h--ē Ēka, pahilā/ pahilī/ pahilē
‫שתיים. השני.‬ दोन, दुसरा / दुसरी / दुसरे दोन, दुसरा / दुसरी / दुसरे 1
d-n-- --sarā------r-/-d--arē dōna, dusarā/ dusarī/ dusarē
‫שלוש. השלישי.‬ तीन. तिसरा / तिसरी / तिसरे तीन. तिसरा / तिसरी / तिसरे 1
tīn---T---r-/ ti----- t--arē tīna. Tisarā/ tisarī/ tisarē
‫ארבע. הרביעי.‬ चार. चौथा / चौथी / चौथे चार. चौथा / चौथी / चौथे 1
c-ra. -a----/ c-uthī/-caut-ē cāra. Cauthā/ cauthī/ cauthē
‫חמש. החמישי.‬ पाच. पाचवा / पाचवी / पाचवे पाच. पाचवा / पाचवी / पाचवे 1
pāc-.----av-- pāca--/ --cavē pāca. Pācavā/ pācavī/ pācavē
‫שש. השישי.‬ सहा, सहावा / सहावी / सहावे सहा, सहावा / सहावी / सहावे 1
s-h-, -a--v---s----ī---a-āvē sahā, sahāvā/ sahāvī/ sahāvē
‫שבע. השביעי.‬ सात. सातवा / सातवी / सातवे सात. सातवा / सातवी / सातवे 1
s-t-- S-----/--ā--vī/-sā---ē sāta. Sātavā/ sātavī/ sātavē
‫שמונה. השמיני.‬ आठ. आठवा / आठवी / आठवे आठ. आठवा / आठवी / आठवे 1
āṭ--.-------/-āṭ-avī/ ā--avē āṭha. Āṭhavā/ āṭhavī/ āṭhavē
‫תשע. התשיעי.‬ नऊ. नववा / नववी / नववे नऊ. नववा / नववी / नववे 1
n--ū- Na--v---n-va-ī--n-v--ē na'ū. Navavā/ navavī/ navavē

‫חשיבה ושפה‬

‫החשיבה שלנו תלויה גם מהשפה שלנו.‬ ‫כשאנחנו חושבים אנחנו ‘מדברים’ עם עצמנו.‬ ‫כך משפיעה שפתנו על הדרך שבה אנחנו רואים את הדברים.‬ ‫אבל האם אנחנו יכולים לחשוב בצורה דומה חרף השפות השונות?‬ ‫או שאנחנו חושבים בצורה אחרת פשוט כי אנחנו מדברים אחרת?‬ ‫לכל עם יש את אוצר המילים שלו.‬ ‫בכמה שפות נעדרות כמה מילים.‬ ‫יש עמים שלא מבדילים בין ירוק וכחול.‬ ‫הדוברים משתמשים באותה המילה בכדי לתאר את שני הצבעים.‬ ‫והם מזהים צבעים פחות טוב מעמים אחרים!‬ ‫הם לא יכולים לזהות גווני צבע וצבעים משניים.‬ ‫כי יש להם בעיה לתאר את הצבעים.‬ ‫לשפות אחרות יש רק מילים מעטות למספרים.‬ ‫דוברי שפות אלה פחות טובים מאחרים במספרים.‬ ‫יש גם שפות שלא מכירות ימין מ שמאל .‬ ‫כאן מדברים האנשים על צפון ודרום, מזרח ומערב.‬ ‫יש להם יכולת טובה מאוד להתמצאות במרחב.‬ ‫אבל את המונחים ימין ו שמאל הם לא מבינים.‬ ‫כמובן שהשפה לא משפיעה רק על צורת החשיבה שלנו.‬ ‫גם הסביבה שלנו וחיי היום-יום שלנו מעצבים את המחשבות שלנו.‬ ‫אז איזה תפקיד משחקת כאן השפה?‬ ‫האם היא מציבה גבולות לחשיבה שלנו?‬ ‫או שיש לנו רק מספיק מילים בכדי לתאר את מה שאנחנו חושבים?‬ ‫מה הסיבה, מה התוצאה?‬ ‫אין עדיין תשובות לשאלות האלה.‬ ‫הן מעסיקות מדעני מוח וחוקרי שפות.‬ ‫אבל הנושא הזה חשוב לכולנו...‬ ‫האם אתה מה שאתה מדבר?!‬