‫שיחון‬

he ‫לעבוד‬   »   ti ምስራሕ

‫55 [חמישים וחמש]‬

‫לעבוד‬

‫לעבוד‬

55 [ሓምሳንሓሙሽተን]

55 [ḥamisaniḥamushiteni]

ምስራሕ

[misiraḥi]

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫במה את / ה עובד / ת?‬ ሞያኹም እንታይ እዩ? ሞያኹም እንታይ እዩ? 1
mo-ah-umi ----ayi i-u? moyaẖumi initayi iyu?
‫בעלי רופא.‬ ሰብኣየይ ሞይኡ ሓኪም እዩ ። ሰብኣየይ ሞይኡ ሓኪም እዩ ። 1
se-i’----- moyi-- ḥ-k-mi iyu ። sebi’ayeyi moyi’u ḥakīmi iyu ።
‫אני עובדת כאחות בחצי משרה.‬ ኣነ ክሳብ ፍርቂ መዓልቲ ከም ነርስ(ሓጋዚት ሓኪም) እሰርሕ። ኣነ ክሳብ ፍርቂ መዓልቲ ከም ነርስ(ሓጋዚት ሓኪም) እሰርሕ። 1
an- k---bi ---i--ī---‘------ke-- --r-si(-̣-g--īt---̣ak-m-- -----ḥi። ane kisabi firik’ī me‘alitī kemi nerisi(ḥagazīti ḥakīmi) iseriḥi።
‫בקרוב נצא לגמלאות.‬ ኣብ ቀረባ ጥሮታ ክንቕበል ኢና። ኣብ ቀረባ ጥሮታ ክንቕበል ኢና። 1
ab---’----a -----t--k----̱-i-e-i --a። abi k’ereba t’irota kiniḵ’ibeli īna።
‫אבל המיסים גבוהים.‬ ግን እቲ ቀረጽ ላዕሊ እዩ። ግን እቲ ቀረጽ ላዕሊ እዩ። 1
gin- -tī k’eret-----a‘-l- iy-። gini itī k’erets’i la‘ilī iyu።
‫והביטוח הרפואי יקר.‬ ከም ኡውን ኢንሹራንስ ክቡር እዩ። ከም ኡውን ኢንሹራንስ ክቡር እዩ። 1
ke-i -w--i ī-i-----n-si-k-b-ri---u። kemi uwini īnishuranisi kiburi iyu።
‫במה תרצה / י לעבוד בעתיד?‬ እንታይ ኢኻ ክትከውን ትደሊ? እንታይ ኢኻ ክትከውን ትደሊ? 1
i--ta-i ī--a--iti-ewi---ti--lī? initayi īẖa kitikewini tidelī?
‫אני רוצה להיות מהנדס / ת.‬ ኣነ አንጂኒር ክኸውን እደልየ። ኣነ አንጂኒር ክኸውን እደልየ። 1
an--ān-j---r--ki-----ni ----i-e። ane ānijīnīri kiẖewini ideliye።
‫אני רוצה ללמוד באוניברסיטה.‬ ኣብ ዩኒቨርስቲ ክመሃር እየ ዝደልየ። ኣብ ዩኒቨርስቲ ክመሃር እየ ዝደልየ። 1
a---y--ī---isi-ī ki-ehari---e-zid--i--። abi yunīverisitī kimehari iye zideliye።
‫אני מתמחה.‬ ኣነ ፕራክቲካንት(ተጀማሪ ኣብ ትካል) እየ። ኣነ ፕራክቲካንት(ተጀማሪ ኣብ ትካል) እየ። 1
a-- -----i-īk-nit-(t-j--arī-abi ---ali--i-e። ane pirakitīkaniti(tejemarī abi tikali) iye።
‫אני לא מרוויח / ה הרבה.‬ ብዙሕ እቶት የብለይን። ብዙሕ እቶት የብለይን። 1
b-zuḥi--toti --b-ley--i። bizuḥi itoti yebileyini።
‫אני עושה התמחות בחול.‬ ኣነ ፕራክቲኩም ኣብ ወጻኢ ክገብር‘የ። ኣነ ፕራክቲኩም ኣብ ወጻኢ ክገብር‘የ። 1
ane-p--a-itī-um- abi-------’- kigebi-i-ye። ane pirakitīkumi abi wets’a’ī kigebiri‘ye።
‫זה המנהל שלי.‬ እዚ ሓላፋይ እዩ። እዚ ሓላፋይ እዩ። 1
i---h-a-afa-i-i--። izī ḥalafayi iyu።
‫יש לי קולגות נחמדים.‬ ብሩኻት ምሳርሕቲ ኣለአዉኒ ። ብሩኻት ምሳርሕቲ ኣለአዉኒ ። 1
bi-u---t- m-s--i---t----e-----ī-። biruẖati misariḥitī ale’āwunī ።
‫אנחנו תמיד אוכלים צהריים במזנון.‬ ፋዱስ ኩሉ ግዜ ናብ ካንቲነ(ንእሽቶ ቤት-መግቢ) ኢና ንኸይድ ። ፋዱስ ኩሉ ግዜ ናብ ካንቲነ(ንእሽቶ ቤት-መግቢ) ኢና ንኸይድ ። 1
fa--s----lu----- nabi ka--tīn--n-’i---t- bēti-m--ib-- -na--iẖ--idi-። fadusi kulu gizē nabi kanitīne(ni’ishito bēti-megibī) īna niẖeyidi ።
‫אני מחפש / ת עבודה.‬ ኣነ ስራሕ እደሊ ኣሎኹ። ኣነ ስራሕ እደሊ ኣሎኹ። 1
a-e ----h----de---a-o-̱u። ane siraḥi idelī aloẖu።
‫אני מובטל / ת כבר שנה.‬ ኣነ ንሓደ ዓመት ስራሕ-ኣልቦ ኮይነ። ኣነ ንሓደ ዓመት ስራሕ-ኣልቦ ኮይነ። 1
ane-ni--ade----e-i-sir-----a-ib--koyine። ane niḥade ‘ameti siraḥi-alibo koyine።
‫יש הרבה מדי מובטלים בארץ.‬ ኣብዚ ሃገር‘ዚ ስራሕ ኣልቦንነት በዚሑ። ኣብዚ ሃገር‘ዚ ስራሕ ኣልቦንነት በዚሑ። 1
abi-- ----r-----s-r-ḥi----b-----ti b-zīḥu። abizī hageri‘zī siraḥi alibonineti bezīḥu።

הורד MP3 (.zip קבצים)

לא נמצא סרטון!

‫זכרון צריך שפה‬

‫רוב האנשים זוכרים את היום הראשון שלהם בבית הספר.‬ ‫אבל הם לא זוכרים את מה שהיה קודם.‬ ‫כמעט ואין לנו זכרונות מהשנים הראשונות בחיינו.‬ ‫אבל למה זה כך?‬ ‫למה אנחנו לא זוכרים את מה שחווינו בתור תינוקות?‬ ‫הסיבה לכך היא בהתפתחות שלנו.‬ ‫שפה וזכרון מתפתחים כמעט בו זמנית.‬ ‫בכדי לזכור משהו צריכים שפה.‬ ‫זאת אומרת שצריך שיהיו לאדם מילים בכדי לתאר את מה שהוא חווה.‬ ‫חוקרים עשו ניסויים שונים עם ילדים.‬ ‫וכך עם גילו משהו מעניין.‬ ‫ברגע שילדים לומדים לדבר - הם שוכחים את כל מה שהיה קודם.‬ ‫אז התחלת השפה היא התחלת הזכרון.‬ ‫ילדים לומדים הרבה דברים בשלושת השנים הראשונות בחיים.‬ ‫יש להם בכל יום חוויות חדשות.‬ ‫ויש להם גם הרבה חוויות חשובות בגיל הזה.‬ ‫למרות זאת, הכל נעלם.‬ ‫פסיכולוגים קוראים לתופעה הזו אמנזיית ילדות.‬ ‫רק הדברים שילדים יכולים לקרוא להם בשם נשארים.‬ ‫הזכרון האוטוביוגרפי שומר על החוויות אישיות.‬ ‫הוא עובד כמו יומן.‬ ‫בו נשמרים כל הדברים החשובים לחיים שלנו.‬ ‫כך מעצב זכרוננו האוטוביוגרפי את הזהות שלנו.‬ ‫אך התפתחותו תלויה בלמידת שפת אם.‬ ‫ואנחנו יכולים להפעיל את הזכרון רק דרך השפה שלנו.‬ ‫כמובן שהדברים שאנחנו לומדים כתינוקות לא באמת נעלמו.‬ ‫הם שמורים איפשהוא במוח שלנו.‬ ‫אבל אין לנו גישה אליהם יותר - באמת חבל, לא?‬