‫שיחון‬

he ‫חייבים משהו‬   »   ti ገለ (ገድነት]

‫72 [שבעים ושתיים]‬

‫חייבים משהו‬

‫חייבים משהו‬

72 [ሰብዓንክልተን]

72 [sebi‘anikiliteni]

ገለ (ገድነት]

gele (gedineti)

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫להיות מוכרח / להיות חייב‬ ገድን ገድን 1
gedini gedini
‫אני מוכרח / ה לשלוח את המכתב.‬ እቲ ደብዳበ ገድን ክሰዶ ኣለኒ። እቲ ደብዳበ ገድን ክሰዶ ኣለኒ። 1
i-ī --b-d-b- ---in- -ise-- ale-ī። itī debidabe gedini kisedo alenī።
‫אני חייב / ת לשלם למלון.‬ እቲ ሆተል ግድን ክኸፍሎ ኣለኒ። እቲ ሆተል ግድን ክኸፍሎ ኣለኒ። 1
itī-ho---i-g----i-ki-̱efi-o---e--። itī hoteli gidini kiẖefilo alenī።
‫את / ה מוכרח / ה לקום מוקדם.‬ ግድን ንግሆ ክትትስእ ኣለካ። ግድን ንግሆ ክትትስእ ኣለካ። 1
g--i-- ni-i-o -iti----’- ---ka። gidini nigiho kititisi’i aleka።
‫את / ה חייב / ת לעבוד הרבה.‬ ብዙሕ ክትሰርሕ ኣለካ። ብዙሕ ክትሰርሕ ኣለካ። 1
b---ḥi---ti--r---- --e--። bizuḥi kitiseriḥi aleka።
‫את / ה מוכרח / ה לדייק.‬ ሰዓትካ ከተኽብር ኣለካ። ሰዓትካ ከተኽብር ኣለካ። 1
se‘a-----ke-eh---ir--a-e--። se‘atika keteẖibiri aleka።
‫הוא מוכרח לתדלק.‬ ንሱ ነዳዲ ክመልእ ኣለዎ። ንሱ ነዳዲ ክመልእ ኣለዎ። 1
ni---n--ad- ki-e-i---a-e-o። nisu nedadī kimeli’i alewo።
‫הוא חייב לתקן את המכונית.‬ ንሱ ንታ መኪና ከዕርያ ኣለዎ። ንሱ ንታ መኪና ከዕርያ ኣለዎ። 1
ni-u--i-- me--na k-‘-riya alewo። nisu nita mekīna ke‘iriya alewo።
‫הוא חייב לרחוץ את המכונית.‬ ንሱ ነታ መኪና ክሓጽባ ኣለዎ። ንሱ ነታ መኪና ክሓጽባ ኣለዎ። 1
n-s- ---a---kīn- ki--a-s’i-- a-e--። nisu neta mekīna kiḥats’iba alewo።
‫היא חייבת לעשות קניות.‬ ንሳ ኣስቬዛ ክትገዝእ ኣለዋ። ንሳ ኣስቬዛ ክትገዝእ ኣለዋ። 1
n-s--a-i--za-ki-i-----i --ewa። nisa asivēza kitigezi’i alewa።
‫היא חייבת לנקות את הדירה.‬ ንሳ ነቲ መንበሪ ክፍሊ ከተጽሪዮ ኣለዋ። ንሳ ነቲ መንበሪ ክፍሊ ከተጽሪዮ ኣለዋ። 1
ni---net-------e-ī---fi-ī ------’-rīy- ale--። nisa netī meniberī kifilī ketets’irīyo alewa።
‫היא חייבת לעשות כביסה.‬ ክዳውንቲ ክትሓጽቦ ኣለዋ። ክዳውንቲ ክትሓጽቦ ኣለዋ። 1
k-daw-nitī ---ih---s--b- al---። kidawinitī kitiḥats’ibo alewa።
‫אנחנו חייבים ללכת לבית הספר עוד מעט.‬ ሕጂ ናብ ቤት ትምህርቲ ክንከይድ ኣለና። ሕጂ ናብ ቤት ትምህርቲ ክንከይድ ኣለና። 1
ḥi-ī n-b- bēti-tim-h-r-tī --n-----di --ena። ḥijī nabi bēti timihiritī kinikeyidi alena።
‫אנחנו חייבים ללכת לעבודה עוד מעט.‬ ሕጂ ግድን ናብ ስራሕ ክንከይድ ኣለና። ሕጂ ግድን ናብ ስራሕ ክንከይድ ኣለና። 1
h-ij- -id-ni--a---s-r--̣---ini-e--di-a-e-a። ḥijī gidini nabi siraḥi kinikeyidi alena።
‫אנחנו חייבים ללכת לרופא עוד מעט.‬ ንሕና ግድን ናብ ሓኪም ክንከይድ ኣለና። ንሕና ግድን ናብ ሓኪም ክንከይድ ኣለና። 1
ni-̣-na-gidi-- n-b- h-a-īmi k-n--eyi------n-። niḥina gidini nabi ḥakīmi kinikeyidi alena።
‫אתם / ן מוכרחים / חות להמתין לאוטובוס.‬ ንስኻትኩም ኣውቶቡስ ክትጽበዩ ኣለኩም። ንስኻትኩም ኣውቶቡስ ክትጽበዩ ኣለኩም። 1
n-si-̱at-kumi--wi--b----kiti-s’-b-y----e--m-። nisiẖatikumi awitobusi kitits’ibeyu alekumi።
‫אתם / ן חייבים / ות להמתין לרכבת.‬ ንስኻትኩም ባቡር ክትጽበዩ ኣለኩም። ንስኻትኩም ባቡር ክትጽበዩ ኣለኩም። 1
n-siẖa------ --b-ri k-ti--’---y--al-ku--። nisiẖatikumi baburi kitits’ibeyu alekumi።
‫אתם / ן חייבים / ות להמתין למונית.‬ ንስኻትኩም ታክሲ ክትጽበዩ ኣለኩም። ንስኻትኩም ታክሲ ክትጽበዩ ኣለኩም። 1
n--ih-a--kum---a-i-ī-ki--ts--b--- a-e-u-i። nisiẖatikumi takisī kitits’ibeyu alekumi።

‫למה יש כל כך הרבה שפות שונות?‬

‫יש בכל העולם כ-6000 שפות שונות.‬ ‫ולכן אנחנו צריכים מתורגמנים ומתרגמים.‬ ‫לפני הרבה זמן, כולם דיברו את אותה השפה.‬ ‫אך זה השתנה כשבני האדם החלו לנדוד.‬ ‫אלה עזבו את ביתם באפריקה והתפזרו בכל רחבי כדור הארץ.‬ ‫המרחקים הגדולים האלה גרמו למרחקים בין השפות.‬ ‫כי כל עם פיתח את צורת התקשורת שלו.‬ ‫מהפרוטו-שפה המשותפת נוצרו הרבה שפות שונות.‬ ‫אך אנשים אף פעם נשארו במקום אחד להרבה זמן.‬ ‫וכך התנתקו השפות יותר ויותר אחת מהשנייה.‬ ‫מתישהו, אי אפשר היה לזהות את השורש המשותף.‬ ‫ואף עם לא חי בבידוד למשך אלפי שנים.‬ ‫תמיד היה מגע עם אנשים אחרים.‬ ‫זה שינה את השפות.‬ ‫הם לקחו אלמנטים משפות אחרות או שהשפות התמזגו.‬ ‫מהסיבה הזאת, אף פעם לא הפסיקה התפתחות השפות.‬ ‫אז נדידה ויצירת קשרים מסבירים את ריבוי השפות.‬ ‫אך למה השפות הקיימות כל כך שונות, זו שאלה אחרת לגמרי.‬ ‫כל אבולוציה הולכת לפי חוקים מסוימים.‬ ‫צריכים להיות סיבות לכך שהשפות הן כמו שהן היום.‬ ‫מדענים רוצים לחקור את הסיבות האלה כבר שנים.‬ ‫הם רוצים לדעת למה שפות התפתחו בצורות שונות.‬ ‫בכדי לחקור זאת, צריך לחקור את היסטוריית השפות.‬ ‫אז אנחנו יכולים לזהות מה השתנה ומתי.‬ ‫עדיין לא ידוע מה הדברים המשפיעים על התפתחות שפות.‬ ‫אך נראה שגורמים תרבותיים חשובים יותר מגורמים ביולוגיים.‬ ‫זאת אומרת, היסטוריית העמים היא זו שעיצבה את השפות שלהם.‬ ‫נראה ששפות מספרות לנו יותר ממה שאנחנו יודעים...‬