‫שיחון‬

he ‫בבנק‬   »   ti ኣብ ባንክ

‫60 [שישים]‬

‫בבנק‬

‫בבנק‬

60 [ሱሳ]

60 [susa]

ኣብ ባንክ

abi baniki

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫אני רוצה לפתוח חשבון.‬ ኣነ ሓደ ኮንቶ ክኸፍት ደልየ። ኣነ ሓደ ኮንቶ ክኸፍት ደልየ። 1
ane --ade ko---o---ẖ--iti d-----። ane ḥade konito kiẖefiti deliye።
‫זה הדרכון שלי.‬ ኣብዚ እንሆለ ፓስፖርተይ ። ኣብዚ እንሆለ ፓስፖርተይ ። 1
a-i-ī--n----e-p-s--o-it--i-። abizī inihole pasiporiteyi ።
‫וזו הכתובת שלי.‬ ኣድራሻይ‘ውን ኣብዚ ኣሎ። ኣድራሻይ‘ውን ኣብዚ ኣሎ። 1
a--ra-hay-‘w-ni-ab--ī -lo። adirashayi‘wini abizī alo።
‫אני מעוניין / ת להפקיד כסף לחשבון שלי.‬ ገንዘብ ኣብ ኮንቶይ ከእቱ ደልየ። ገንዘብ ኣብ ኮንቶይ ከእቱ ደልየ። 1
g---zebi --i k-nit-y--ke-itu del---። genizebi abi konitoyi ke’itu deliye።
‫אני מעוניין / ת למשוך כסף מהחשבון שלי.‬ ገንዘብ ካብ ኮንቶይ ከውጽእ ደልየ። ገንዘብ ካብ ኮንቶይ ከውጽእ ደልየ። 1
ge--ze-- -a-- -onito-----w----i---del--e። genizebi kabi konitoyi kewits’i’i deliye።
‫אני מעוניין / ת לקבל דפוסי חשבון.‬ ናይ ባንኪ ኣታውን-ወጻእን መረጋገጺ ወረቐት ከምጽእ ደልየ። ናይ ባንኪ ኣታውን-ወጻእን መረጋገጺ ወረቐት ከምጽእ ደልየ። 1
nay-----ikī a-a-in--w-ts-a’-ni m-r-g----s-----r--̱--ti-kem-ts’i-i-d-l-y-። nayi banikī atawini-wets’a’ini meregagets’ī wereḵ’eti kemits’i’i deliye።
‫אני מעוניין / ת לפדות המחאת נוסעים.‬ „ቸክ“ ናይ መገሻ ክጥቐም ደልየ። „ቸክ“ ናይ መገሻ ክጥቐም ደልየ። 1
„c----“---yi m-------k-t’-ḵ’e-i-deli-e። „cheki“ nayi megesha kit’iḵ’emi deliye።
‫מה גובה העמלה?‬ ቀረጽ ከ ክንደይ ድዩ? ቀረጽ ከ ክንደይ ድዩ? 1
k’-----’---e ki-i-eyi diy-? k’erets’i ke kinideyi diyu?
‫היכן עלי לחתום?‬ ኣበይ ኣየ ክፍርም ዘለኒ? ኣበይ ኣየ ክፍርም ዘለኒ? 1
a-ey--aye-k-fi---i-z----ī? abeyi aye kifirimi zelenī?
‫אני מצפה להעברת כספים מגרמניה.‬ ኣነ ካብ ጀርመን ክፍሊት-ባንክ እጽበ ኣሎኹ። ኣነ ካብ ጀርመን ክፍሊት-ባንክ እጽበ ኣሎኹ። 1
ane-ka-i-j---men----filīt--baniki-i-s’-be-al-h-u። ane kabi jerimeni kifilīti-baniki its’ibe aloẖu።
‫זה מספר חשבון הבנק שלי.‬ ቁጽሪ ኮንቶይ ኣብዚ እንሀለ። ቁጽሪ ኮንቶይ ኣብዚ እንሀለ። 1
k’uts---ī k--it-y---b--ī--n----e። k’uts’irī konitoyi abizī inihāle።
‫האם הכסף הגיע?‬ እቲ ገንዘብ ኣትዩ ዶ? እቲ ገንዘብ ኣትዩ ዶ? 1
i-- ---iz-bi -t-y--do? itī genizebi atiyu do?
‫אני מעוניין / ת להחליף את השטרות הללו.‬ ኣነ ነዚ ገንዘብ ክቕይሮ ደልየ። ኣነ ነዚ ገንዘብ ክቕይሮ ደልየ። 1
a-e -----g---z-b- ki----yi-- de-iye። ane nezī genizebi kiḵ’iyiro deliye።
‫אני זקוק / ה לדולרים.‬ ዩኤስ-ዶላር የድልየኒ ኣሎ። ዩኤስ-ዶላር የድልየኒ ኣሎ። 1
yu-ēsi-do-a-- ye--l-y-nī-alo። yu’ēsi-dolari yediliyenī alo።
‫תן / י לי בבקשה שטרות קטנים.‬ በጃኹም ሽሩፍ ሃቡኒ። በጃኹም ሽሩፍ ሃቡኒ። 1
bej-ẖ-m- --i--fi --b--ī። bejaẖumi shirufi habunī።
‫יש כאן כספומט?‬ ኣብዚ ናይ ገንዘብማሺን ኣሎ ዶ? ኣብዚ ናይ ገንዘብማሺን ኣሎ ዶ? 1
a--z- na-i ----z-----shīn- alo d-? abizī nayi genizebimashīni alo do?
‫כמה כסף אפשר למשוך?‬ ክሳብ ክንደይ ገንዘብ ክትውጽእ ትኽእል? ክሳብ ክንደይ ገንዘብ ክትውጽእ ትኽእል? 1
kisa-i -i-idey- -e-ize-i-kiti-its--’-------’---? kisabi kinideyi genizebi kitiwits’i’i tiẖi’ili?
‫באלו כרטיסי אשראי אפשר להשתמש?‬ ኣየኖት ክርዲት ካርዳት ኢኻ ክትጥቐም ትኽእል? ኣየኖት ክርዲት ካርዳት ኢኻ ክትጥቐም ትኽእል? 1
aye---i -iridī-i-karidat----̱a----i-’-k-’--i ti-----li? ayenoti kiridīti karidati īẖa kitit’iḵ’emi tiẖi’ili?

‫האם יש דקדוק אוניברסלי?‬

‫כשאנחנו לומדים שפה, אז אנחנו לומדים גם את הדקדוק שלה.‬ ‫זה קורה בצורה אוטומטית אצל ילדים כשהם לומדים את שפת האם שלהם.‬ ‫הם לא שמים לב שמוחם לומד חוקים שונים.‬ ‫ובכל זאת הם לומדים את שפת האם שלהם בצורה נכונה כבר מההתחלה.‬ ‫בגלל שיש הרבה שפות, יש גם הרבה דקדוקים.‬ ‫אבל האם יש גם דקדוק אוניברסלי?‬ ‫השאלה הזו מעסיקה את המדע כבר שנים.‬ ‫ומחקרים חדשים הצליחו לספק לה תשובה.‬ ‫חוקרי מוח עשו תגלית מעניינת.‬ ‫הם נתנו לנבדקים ללמוד חוקי דקדוק.‬ ‫הנבדקים היו תלמידי בתי ספר לשפות.‬ ‫הם למדו איטלקית או יפנית.‬ ‫כמחצית מחוקי הדקדוק היו בדויים.‬ ‫אך הנבדקים לא ידעו את זה.‬ ‫לאחר הלמידה הוצגו לתלמידים כמה משפטים.‬ ‫והם היו צריכים להחליט אם המשפטים נכונים.‬ ‫החוקרים ניתחו את פעולת מוחם בזמן שהם עבדו על המשפטים.‬ ‫זאת אומרת שהחוקרים מדדו את פעולת המוח.‬ ‫וכך הם יכלו לבדוק איך המוח הגיב למשפטים השונים.‬ ‫ונראה כאילו שמוחנו מזהה דקדוק!‬ ‫ישנם מספר אזורים הפעילים במוח בזמן עיבוד השפה.‬ ‫להם שייך אזור ברוקה.‬ ‫הוא נמצא במוח הגדול השמאלי.‬ ‫האזור היה מאוד פעיל כשהתלמידים ניתחו את החוקים האמיתיים.‬ ‫אך הפעילות פחתה כשהם חשבו על החוקים הבדויים.‬ ‫אז יכול להיות שיש לכל צורות הדקדוק את אותו הבסיס.‬ ‫ושיש להם עקרונות משותפים.‬ ‫ויכול להיות שהעקרונות האלה טבועים בתוכנו...‬