‫שיחון‬

he ‫תחבורה ציבורית‬   »   ti ወግዓዊ መጕዓዝያ ኣብ ቀረባ ከባቢ

‫36 [שלושים ושש]‬

‫תחבורה ציבורית‬

‫תחבורה ציבורית‬

36 [ሰላሳንሽዱሽተን]

36 [selasanishidushiteni]

ወግዓዊ መጕዓዝያ ኣብ ቀረባ ከባቢ

[wegi‘awī megwi‘aziya abi k’ereba kebabī]

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫היכן נמצאת תחנת האוטובוס?‬ ቡስ ስቴሽን ኣበይ ኣሎ? ቡስ ስቴሽን ኣበይ ኣሎ? 1
bu------ēsh--- a-e---al-? busi sitēshini abeyi alo?
‫איזה אוטובוס נוסע למרכז?‬ ኣየናይ ቡስ ኢዩ ናብ ማእከል ከተማ ዝኸይድ? ኣየናይ ቡስ ኢዩ ናብ ማእከል ከተማ ዝኸይድ? 1
ay---y----s- īy----b--m---k-li-ke--ma -iẖ-yidi? ayenayi busi īyu nabi ma’ikeli ketema ziẖeyidi?
‫איזה קו לקחת?‬ ኣየናይ መስመር ቡስ ክወስድ ኣለኒ? ኣየናይ መስመር ቡስ ክወስድ ኣለኒ? 1
ayenayi -----e----u-i ki-e--d- ale-ī? ayenayi mesimeri busi kiwesidi alenī?
‫אני צריך / כה להחליף אוטובוסים?‬ ምጋዓዝያ ክቕይር ኣለኒ ዶ? ምጋዓዝያ ክቕይር ኣለኒ ዶ? 1
m-g-‘a--ya -ik-’---ri ---n----? miga‘aziya kiḵ’iyiri alenī do?
‫היכן אני מחליף / פה אוטובוס?‬ ኣበይ ኢየ ክቕይር ዘለኒ? ኣበይ ኢየ ክቕይር ዘለኒ? 1
a-e-i ī---k---’--i-i---le-ī? abeyi īye kiḵ’iyiri zelenī?
‫כמה עולה כרטיס נסיעה?‬ ሓደ ቲከት ክንደይ ዋግኡ? ሓደ ቲከት ክንደይ ዋግኡ? 1
h-a-e----et---i-i-eyi--agi’-? ḥade tīketi kinideyi wagi’u?
‫כמה תחנות עד למרכז?‬ ክንደይ ፌርማታታት ኢዮም ክሳብ ማእከል ከተማ ? ክንደይ ፌርማታታት ኢዮም ክሳብ ማእከል ከተማ ? 1
k----ey-----i-a-ata----y--i -i-abi---’--el--k-te-a-? kinideyi fērimatatati īyomi kisabi ma’ikeli ketema ?
‫את / ה צריך / ה לרדת כאן.‬ ኣብዚ ክትወርዱ ኣለኩም። ኣብዚ ክትወርዱ ኣለኩም። 1
a--z- -itiw--id--a---u-i። abizī kitiweridu alekumi።
‫את / ה צריך / ה לרדת בדלת האחורית.‬ ብ ድሕሪት ክትወርዱ ኣለኩም። ብ ድሕሪት ክትወርዱ ኣለኩም። 1
b- d------t--k--iweri-- a---u--። bi diḥirīti kitiweridu alekumi።
‫הרכבת התחתית הבאה מגיעה בעוד 5 דקות.‬ ብሕጂ ዘሎ „ኡ-ባን“(ትራም) ኣብ 5 ደቒቕ ክመጽእ‘ዩ። ብሕጂ ዘሎ „ኡ-ባን“(ትራም) ኣብ 5 ደቒቕ ክመጽእ‘ዩ። 1
b--̣i-ī------„---a-i-(tir--i) a-- 5 -ek-’-ḵ’- ki----’i-i-y-። biḥijī zelo „u-bani“(tirami) abi 5 deḵ’īḵ’i kimets’i’i‘yu።
‫הרכבת החשמלית הבאה מגיעה בעוד 10 דקות.‬ ብሕጂ ዘሎ ትራም(ናይ ጽርግያ) ኣብ 10 ደቒቕ ክመጽእ‘ዩ። ብሕጂ ዘሎ ትራም(ናይ ጽርግያ) ኣብ 10 ደቒቕ ክመጽእ‘ዩ። 1
biḥi-ī ---o t--a-i--a-i---’irigiya--a-i 10-d---’ī---i --mets’i--‘--። biḥijī zelo tirami(nayi ts’irigiya) abi 10 deḵ’īḵ’i kimets’i’i‘yu።
‫האוטובוס הבא מגיע בעוד 15 דקות.‬ ብሕጂ ዘሎ ቡስ ኣብ 15 ደቒቕ ክመጽእ‘ዩ። ብሕጂ ዘሎ ቡስ ኣብ 15 ደቒቕ ክመጽእ‘ዩ። 1
bi----ī zel---u-i a---1- deḵ’ī-̱’i -imets’-’i-yu። biḥijī zelo busi abi 15 deḵ’īḵ’i kimets’i’i‘yu።
‫מתי יוצאת הרכבת התחתית האחרונה?‬ እታ ናይ መወዳእታ ትራም መዓስ ኣላ ? እታ ናይ መወዳእታ ትራም መዓስ ኣላ ? 1
ita n-----e----’--a --r--i-m---s----- ? ita nayi meweda’ita tirami me‘asi ala ?
‫מתי יוצאת הרכבת החשמלית האחרונה?‬ እቲ መወዳእታ ትራም(ናይ ጽርግያ) መዓስ ክኸይድ ኢያ? እቲ መወዳእታ ትራም(ናይ ጽርግያ) መዓስ ክኸይድ ኢያ? 1
i-ī-m--ed-’i-- t-ram-(--y- ts-ir---y---m--asi-k-ẖ--idi-ī--? itī meweda’ita tirami(nayi ts’irigiya) me‘asi kiẖeyidi īya?
‫מתי יוצא האוטובוס האחרון?‬ እቲ መጨረሽታ ቡስ መዓስ ክኸይድ ኢያ? እቲ መጨረሽታ ቡስ መዓስ ክኸይድ ኢያ? 1
i-- mec-’-re--i-- -u-- -e-a---k---ey-d- --a? itī mech’ereshita busi me‘asi kiẖeyidi īya?
‫יש לך כרטיס נסיעה?‬ ቲከት ኣለኩም ዶ? ቲከት ኣለኩም ዶ? 1
tī-et- --e--mi--o? tīketi alekumi do?
‫כרטיס נסיעה? – לא, אין לי.‬ ቲከት ? ኖ፣ የብለይን። ቲከት ? ኖ፣ የብለይን። 1
tīketi-?-n-- y-bil----i። tīketi ? no፣ yebileyini።
‫את / ה צריך / כה לשלם קנס.‬ እሞ መቕጻዕቲ ክትከፍሉ ኣለኩም። እሞ መቕጻዕቲ ክትከፍሉ ኣለኩም። 1
i-- meḵ’its’--itī-k-t-k--ilu-----um-። imo meḵ’its’a‘itī kitikefilu alekumi።

‫התפתחות השפה ‬

‫זה ברור למה אנחנו מדברים אחד עם השני.‬ ‫אנחנו רוצים להחליף רעיונות ולהבין אחד את השני.‬ ‫לעומת זאת, לא כל כך ברור איך שפה נוצרת.‬ ‫יש תיאוריות שונות המסבירות את זה.‬ ‫אבל מה שבטוח הוא שהשפה היא תופעה ישנה מאוד.‬ ‫תנאי מוקדם לדיבור היה מאפיינים פיזיים מסוימים.‬ ‫הם היו הכרחיים על מנת שנוכל לבנות צלילים.‬ ‫לאדם הניאנדרטלי הייתה כבר היכולת להשתמש בקול שלו.‬ ‫כך יכלו להבדיל את עצמם מחיות.‬ ‫בנוסף לכך, קול גבוה וחזק היה חשוב להגנה.‬ ‫איתו יכלו לאיים או להפחיד את האויבים.‬ ‫בזמנו יצרו כבר כלים, והאש התגלתה.‬ ‫את הידע הזה היו חייבים להעביר איכשהוא הלאה.‬ ‫השפה הייתה גם דבר חשוב לציד בקבוצות.‬ ‫תקשורת פשוטה הייתה קיימת גם לפני 2 מיליון שנה.‬ ‫האלמנטים הלשוניים הראשונים היו סימנים ומחוות.‬ ‫אבל האנשים רצו לתקשר אחד עם השני גם בחושך.‬ ‫לכן הם היו צריכים להיות מסוגלים לדבר ביחד מבלי לראות אחד את השני.‬ ‫לכן התפתח הקול שהחליף את הסימנים.‬ ‫השפה, במובן המודרני, היא בת 50,000 שנים לפחות.‬ ‫כאשר ההומו סאפיין עזב את אפריקה, הוא נדד לכל רחבי העולם.‬ ‫באזורים השונים נפרדו השפות אחת מהשנייה.‬ ‫זאת אומרת, נוצרו להן משפחות שפות שונות.‬ ‫אך הן כללו רק את בסיסי המערכות השפתיות.‬ ‫השפות הראשונות היו פשוטות בהרבה מהשפות של היום.‬ ‫הן התפתחו בעזרת הדקדוק, הפונולוגיה והסימנטיקה.‬ ‫אפשר להגיד ששפות שונות הן פתרונות שונים.‬ ‫אך הבעיה נשארת בעינה: איך אני מראה את מה שאני חושב?‬